במסלול התנגשות: מתחם הר הבית שוב במוקד הסערה

משטרת ישראל עצרה בלילה שבין שלישי לרביעי [27 בפברואר] את מושל מחוז ירושלים ברשות הפלסטינית, עדנאן רית', על רקע התסיסה סביב מסגד אל-אקצא (הר הבית) ובהמשך למעצרם של בכירים אחרים. זאת אחרי שביום שישי האחרון [22 בפברואר] פרצו אלפי מתפללים מוסלמים למבנה באב אל רחמה (שער הרחמים) בעיר העתיקה וקיימו שם תפילה המונית.

המבנה נסגר ע"י ישראל בשנת 2003 בהוראת צו אלוף הפיקוד ובהמשך עפ"י צו מנהלי שהוציא בית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה שהפעילות בו קשורה לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית (שבינתיים הוצא מחוץ לחוק) ולגורמי חמאס. מאז, המבנה נעול וכניסת מתפללים אליו אסורה. סגירת המבנה בזמנו עברה ללא מחאה וכך גם היה במהומות הר הבית ב-2015 וב-2017.

בישראל משוכנעים שההשתלטות הפלסטינית כעת על מתחם שער הרחמים תוכננה מזה זמן רב ע"י מועצת הווקף, כנראה בידיעת הירדנים. הרכב הווקף הורחב לאחרונה מ-11 ל-18 נציגים בהוראת המלך עבדאללה, כאשר השבעה שנוספו הם אנשי הרשות הפלסטינית. השינוי בהרכב הוא חריג ומעיד על שינוי במדיניותה של ירדן, אשר מאז מלחמת העצמאות, בה הועברה אליה מהווקף השליטה על מסגד אל-אקצא, היא שומרת באדיקות על זכויותיה ואחריותה על המקומות הקדושים לאסלאם בירושלים. עד כה ירדן לא אפשרה לשום גורם מרחב פעולה גדול מדי שיסכן את שליטתה המוחלטת בנעשה במתחם אל-אקצא.

אחד מחברי מועצת הווקף החדשים הוא פעיל הפת"ח חאתם עבד אל קאדר. בראיון שהעניק לתקשורת הפלסטינית (24 בפברואר) הוא ציין כי למועצת הווקף יש תוכנית אסטרטגית סדורה "לשמור על מסגד אל-אקצא וירושלים", וכי באב אל רחמה הוא אחד היעדים. לדבריו, שיתוף הפעולה ההדוק של הפלסטינים עם ירדן העמיד את ישראל במצב שעליה לקבל את המציאות שהוכתבה – כלומר לאפשר למתפללים לפרוץ למבנה באב אל רחמה. "לראייה, מנגנוני הביטחון הישראליים לא מנעו ביום שישי את כניסת המתפללים למתחם שער הרחמים", הוא אומר, והוא צודק. כל הסימנים היו בשטח, אבל צה"ל והמשטרה לא פעלו.

עוד לפני יום שישי האחרון, ניסו מתפללים לפרוץ למבנה באב אל רחמה, ושטיחים לתפילה הוכנו מבעוד מועד. הווקף אף מינה אימאם למסגד המיועד, כך שהכל היה גלוי למערכת הביטחון הישראלית. היא כאמור לא פעלה, כנראה מתוך הערכה שתגבור כוחות משמעותי בסביבת הר הבית כדי להגן על מבנה אחד היה פועל כבומרנג נגד ישראל, מחריף את המתיחות ומגביר את הסיכוי לאירוע עם נפגעים.

נראה כי בישראל העדיפו לאפשר לאלפי המתפללים המוסלמים לפרוץ למבנה הסגור, ואחר כך לטפל בסוגיה באמצעות דיפלומטיה שקטה. ישראל אכן העבירה מסר לירדן כי עליה להתערב ולהשיב את הסטטוס-קוו מחשש להסלמה וכי הדרג המדיני בישראל לא יאפשר שינוי במצב. עד כה לא נראה שהירדנים מתכוונים לפעול. לטענת מקור ביטחוני ישראלי ששוחח עם אל-מוניטור, המסר הישראלי לירדנים "לא ממש מזיז להם".

החלטת מערכת הביטחון לפעול בדרכים שקטות נשענת על ניסיון העבר העגום. האינתיפאדה השנייה פרצה בעקבות מהומות בהר הבית בספטמבר 2000, לאחר עלייתו המתוקשרת להר של ראש האופוזיציה דאז אריאל שרון. 15 שנים אחר כך, שוב בחודש ספטמבר, חודש החגים היהודיים, פרצו מהומות אלימות בעקבות עלייתם של שרים וחברי כנסת מהימין להר הבית. כל זה הוביל את ראש הממשלה נתניהו לאסור על נבחרי ציבור לעלות להר עד יעבור זעם.

שנתיים אחרי, ב-2017, בעקבות פיגוע בהר הבית שביצעו שלושה אזרחים ערבים-ישראלים תושבי אום אל פאחם, נהרגו שני שוטרי מג"ב. ישראל ניסתה להציב מגנומטרים לאבטחת המתחם מפני מחבלים, אך נאלצה להסירם בעקבות מחאה שהובילה מועצת הווקף ועשרות אלפי מתפללים שקיימו תפילות מחוץ למתחם הר הבית. אז נתניהו התקפל, המגנומטרים הוסרו והשקט חזר למתחם, גם אם לזמן מוגבל.

כעת הר הבית שוב במוקד הסערה, ונראה שגם הפעם ידיה של ישראל כבולות. מעצרו של מושל ירושלים עדנאן רית' כמו גם מעצרו של יו"ר מועצת הווקף השייח' עבד אל עזאם סלהב (שניהם שוחררו בתום חקירתם) נועדו כך נדמה לאפשר לישראל להבהיר היטב לאנשי הווקף את הסכנה בפעולות שהם יזמו. אבל תמים לחשוב שנציגי הווקף פעלו על דעת עצמם. גורם ביטחוני אומר לאל-מוניטור, כי להערכתו בתנועת הפת"ח נערכים לפרסום תכנית טראמפ ומבקשים לקבוע עובדות בשטח, בעיקר בירושלים. לכן תנועת הפת"ח מוכנה להמר על כל הקופה, גם במחיר של מהומות עם נפגעים שיתפשטו לכל רחבי הגדה.

כל זה מגיע על רקע קיזוז מתשלומי המסים של הרשות הפלסטינית. ביום רביעי [27 בפברואר] קיזזה ישראל כ-40 מיליון שקל מתוך 700 המיליון שהיה עליה להעביר לפלסטינים. יו"ר הרשות אבו מאזן הודיע עוד לפני כן, שלא יקבל את הכסף כל עוד ישראל מקזזת ממנו. ברור אם כך שהרשות מתכוננת למאבק, ושמסגד אל-אקצא הוא בדיוק המקום מבחינתם להתחיל את המערכה.

איך על ישראל להיערך לעימות שנראה בלתי נמנע? ייתכן שנתניהו יאלץ להתקפל בעניין קיזוז הכספים, אבל הסיכוי לכך שואף לאפס. פחות משישה שבועות נותרו עד לבחירות, ונדמה כי סבב מהומות נוסף בהר הבית קרוב הרבה היותר.