השמיים הלא כל כך ידידותיים של כורדיסטן העיראקית ייפתחו שוב בקרוב

עבאדי סוגר עסקה בנושא נמלי התעופה

בבגדד ובארביל יכריזו בקרוב על הסכם סופי שיחזיר לממשלה המרכזית, כצפוי, את השליטה בנמלי התעופה ובמעברי הגבול.

ב-6 במארס, אמר ראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי, "אינשאללה, נשלם את משכורות העובדים ונפתח מחדש את נמלי התעופה עוד לפני נורוז [ראש השנה הפרסי החל ב-21 במארס]".

ההסכם הצפוי יחזיר את השליטה הביטחונית על נמלי התעופה בארביל ובסולימניה לידי משרד הפנים של עיראק ושירותי המודיעין הלאומיים. רשות התעופה האזרחית של עיראק תמשיך לנהל את נמלי התעופה, ככל הנראה עם מעורבות מסוימת מצד פקידי ממשלת כורדיסטן העיראקית (KRG).

ממשלת עיראק סגרה את נמלי התעופה של כורדיסטן העיראקית ב-29 בספטמבר, בתגובה למשאל העם שאמור היה להתקיים בחבל הכורדי. בחודש שעבר האריכה בגדד את צו הסגירה של נמלי התעופה עד מאי, אף שעבאדי העניק מאז רשות לקיים טיסות לכבוד העומרה [העלייה לרגל] לסעודיה, ובנוסף לכך אותת שהסכם סופי בעניין השליטה בנמלי התעופה ובמעברי הגבול צפוי להיחתם בקרוב.

עבאדי הוסיף ואמר ב-7 במארס שבבגדד ישלמו רק "חלק" מהמשכורות של KRG, משום שחבל כורדיסטן מייצא כמעט 300 אלף חביות נפט ביום - כעשרה אחוזים מכלל היצוא של עיראק. בממשלת עיראק יערכו ביקורת של משרדי הממשלה ב-KRG, לפני שיעבירו את כספי המשכורות. 

העסקה הצפויה לפתיחת נמלי התעופה באה בעקבות הצבעה שהתקיימה ב-4 במארס באסיפה הלאומית (הפרלמנט העיראקי) להפחית את שיעורו של התקציב הפדרלי לחבל כורדיסטן מ-17 אחוזים ל-12.5 אחוזים. התקציב השנתי הכולל של עיראק עומד על 88 מיליארד דולר בערך, ואינו כולל מימון לפשמרגה בעיראק, כפי שמדווח עומאר סטאר. 

המחוקקים הכורדים בפרלמנט העיראקי החרימו את ההצבעה.

"כדי לצמצם את התקציב או לשנות אותו, תצטרך הממשלה להביא לפרלמנט הצעת חוק חדשה. רק אז יסכימו הכורדים לשאת ולתת על שינוי החוק או על מציאת פתרונות אחרים, כמו קיצוץ ההוצאות כדי לטפל בגירעון התקציבי של KRG, כפי שהציע ראש הממשלה", כותב סטאר.

דיוני התקציב של עיראק, המלווים תמיד במריבות, התקיימו תוך כדי תסיסה סביב נושא המסים והאשמות בנפוטיזם, כפי שמדווח סלאם זידאן.

רוסיה מתכוננת בסוריה לעימות נוסח "אזור אפור"

מקסים סוחוב מסביר שההתרסקות של מטוס התובלה הרוסי מסוג An-26 בסוריה, שגבתה את חייהם של שישה אנשי צוות ועוד 33 נוסעים, עשויה לאלץ את מוסקבה לחשב מחדש את הטקטיקה שלה, לאחר הבחירות לנשיאות ב-18 במארס.

את האחריות להתרסקות לקח אמנם הארגון הסלפי ג'ייש אל-איסלאם , שזוכה לתמיכה סעודית, אך העקבות המובילים לאחראים נותרו מטושטשים. רק בחודש שעבר דנו בטור הזה על תפקידו של ג'ייש אל-איסלאם כמחרחר פוטנציאלי שעלול להרוס את הסכם הפסקת האש שיזמה מועצת הביטחון של האו"ם במזרח רוטה. כמה מקורות רוסים גם טוענים למעורבות אמריקאית במאמץ רחב-היקף לסבך את פעילותה הצבאית של רוסיה, בתמיכה שהיא מעניקה למשטר הסורי.

"התרסקות המטוס היא רק ההתפתחות האחרונה בשרשרת של אירועים חסרי-מזל עבור מוסקבה בסוריה, על רקע הלחץ הגובר והולך סביב המצב במזרח רוטה והאפשרות ששוקלים בארה"ב לפתוח במתקפה חדשה נגד עמדותיו של הנשיא הסורי בשאר אל-אסד, לנוכח טענות חוזרות ונשנות שהוא משתמש בנשק כימי", כותב סוחוב במאמרו מיום 9 במארס. "כשנותרו רק עוד תשעה ימים לבחירות לנשיאות ברוסיה, מהלכים שכאלה נתפסים ברובם בתור 'ניסיון אמריקאי לתקוע לפוטין אצבע בעין', אך הדאגה העיקרית במוסקבה היא עד כמה ירחיק עוד לכת המצב לפני שיסכן באמת את פעילותה של רוסיה בסוריה".

הוא מוסיף וכותב: "רוסיה ראתה בעבר תמורה בעד השקעותיה, כמו אזורים של הפחתת אלימות, שימוש בחברות צבא פרטיות (PMC) ומעורבות של קבוצות אופוזיציה. אלא שכל המאמצים הללו כבר לא נושאים פירות של ממש מבחינתה של מוסקבה. ייתכן שהאחרים פשוט למדו להסתגל אליהם ולהתמודד איתם. אבל רוסיה לא תחזור בה לנוכח האתגרים הללו, גם אם זה אומר הפסדים פוליטיים נוספים או אובדן חיי אדם. במקום זה, היא תחשב מסלול מחדש. נדמה שבמוסקבה כבר משנים את האסטרטגיה הצבאית והדיפלומטית. במשרד הביטחון של רוסיה מתכננים לעשות שימוש במה שמכונה 'אזור אפור' נוסח המלחמה הקרה, משהו שבין שלום לבין לוחמה קונבנציונלית".

לדברי סוחוב, "לאחר שטהרן פנתה מזמן לדרך משלה, ומעדיפה לשמור על פרופיל נמוך בנושאים שכאלה, נראה שעמדתה של אנקרה בנושא הפכה לחיונית. ביקורת רבה נמתחה על ארדואן ועל האסטרטגיה הכושלת שלו בסוריה, אבל טורקיה הייתה ועודנה מדינת מפתח הן עבור רוסיה והן עבור ארה"ב... הטורקים ינסו כעת, מטבע הדברים, לנצל גם את רוסיה וגם את ארה"ב לטובת האינטרסים שלהן, ובמוסקבה ובוושינגטון עמלים כדי לשכנע את אנקרה שכל אחת מהן היא שותפה טובה יותר מהאחרת. וכך, הרבה מאוד עומד על הפרק, והחלטותיו של ארדואן בשבועות הקרובים עשויות להגדיר את הפרמטרים העיקריים של עמדת טורקיה בסוריה בעתיד הנראה לעין.

בכל מה שקשור למשבר הסורי, היוצרות מתהפכות ללא הרף. התחושה הזו שהעניינים אינם מתנהלים כהלכה חזקה במיוחד במוסקבה, ואפילו חסידיה הנלהבים ביותר של מדיניות רוסיה בסוריה מפגינים כעת זהירות וקוראים לשינוי במדיניות. במוסקבה נזהרים שלא לנקוט צעדים קיצוניים לפני הבחירות ב-18 במאי, כדי להימנע מסיכונים אפשריים. ועם זאת, התוכנית של רוסיה לשנות את האסטרטגיה שלה אכן קורמת עור וגידים, ואין ספק שתיושם מיד לאחר שפוטין יקבל את המנדט לכהונתו הרביעית".

ארדואן והמלך עבדאללה מתקרבים

"ירדן וטורקיה מחזקות את הקשרים ביניהן, במאמץ לתאם עמדות לקראת כמה מהאתגרים האזוריים והאינטרסים המשותפים לשתיהן, כולל הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמשבר בסוריה", כך מדווח אוסמה אל-שריף.

עבדאללה השני מלך ירדן הושפע יותר מכל מנהיגי ערב מהחלטתו של טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, וכן מחוסר הבהירות סביב יוזמת השלום האמריקאית והיעדרה הכולל של התקדמות כלשהי לקראת פתרון שתי המדינות. ממלכת ירדן ההאשמית היא האפוטרופסית של האתרים המקודשים לאיסלאם ולנצרות במזרח ירושלים, ובנוסף לכך מעל מחצית מאוכלוסיית ירדן היא פלסטינית, כך שהמלך נקלע למצב מסוכן, בהתחשב בקשריה ההדוקים של עמאן עם וושינגטון.

"ההתקרבות של עבדאללה לטורקיה מגיעה בעיתוי שבו ירדן חוששת מאוד כי כמה ממדינות המפתח הערביות יהיו מוכנות לאמץ את תוכניתו של טראמפ, גם אם ידחה את פתרון שתי המדינות. בעקבות ההצהרות האנטי-איראניות שמשמיעה סעודיה, בירדן מאמינים היום שריאד רואה בסוגיית איראן איום אזורי חשוב ודחוף הרבה יותר מהסכסוך הערבי-ישראלי. עמדתה של מצרים אינה ברורה, אך תהיה חיונית לקביעת גורלה של תוכנית השלום האמריקאית", כותב שריף.

לדבריו, "אין זה סוד שהקשרים בין עמאן לריאד הצטננו עוד יותר מאז הצהרת ירושלים של טראמפ. על פי פרשנים מקומיים, הסעודים התנגדו לקריאות של עמאן לקיים פסגת חירום ערבית בעניין ירושלים, מיד לאחר ההצהרה האמריקאית. מנגד, גם בסעודיה לא היו מרוצים מתגובתה של ירדן לצעדים שנקטה הממלכה ביוני האחרון, כדי ללחוץ על קטאר ולבודד אותה. עמאן לא ניתקה את הקשרים עם דוחא, ובמקום זה בחרה רק להוריד את רמת הקשרים הדיפלומטיים ולסגור את משרדי אל-ג'זירה. סיבות נוספות לצינון היחסים הדו-צדדיים קשורות לעמדתה של עמאן בעניין המלחמה בתימן - השתתפותה של ירדן בקואליציה שהובילו הסעודים הייתה סמלית וקצרת מועד - והחיזור אחר תנועת האחים המוסלמים, המיוצגת בפרלמנט הירדני".

התיאום המוגבר בין ירדן לטורקיה, לצד ההתרחקות ממדינות המפרץ, עשויים להעיד על מגמה של רגיונליזם בקרב מדינות הלבנט. בספטמבר 2017 כתבנו בטור הזה על קריאתו של נשיא לבנון מישל עאון להקמת שוק לבנטיני משותף.

כסימן להידרדרות היחסים בין טורקיה למדינות המפרץ, יורש העצר הסעודי מוחמד בין סלמן קשר בין טורקיה לאיראן ולתנועת האחים המוסלמים, כינה אותן "משולש הרשע" והאשים את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בניסיון לבסס מחדש את האימפריה העותמנית. בכיר איראני לעג ליורש העצר הסעודי וכינה את דבריו "ילדותיים", כפי שדיווח צוות אל-מוניטור.