מה צ'אד רוצה מה ישראל ומה ישראל רוצה בדיוק מצ'אד

ראש הממשלה בנימין נתניהו שפע חיוכים במסיבת העיתונאים המשותפת שערך ב-25 בנובמבר עם נשיא צ'אד אידריס דבי. "ביקרתי במערב אפריקה ובמזרח אפריקה. והנה רמז עבה, אני מקווה לבקר גם במרכז אפריקה ולהביא עמי יזמים ישראלים וחברות ישראליות שיכולות לשפר את חייהם של אזרחי אפריקה, זה דבר שאנו מאמינים בו", כך אמר נתניהו. אבל עיתונאים שהיו במקום הרגישו לקראת סופו של האירוע בטוויסט בעלילה. בעוד דבי ונתניהו עומדים לצאת מהחדר, נשאל נשיא צ'אד אם השניים דנו בסחר נשק בין שתי מדינותיהם. דבי החל לחזור לכיוון המיקרופונים כדי לענות לשאלה, אבל נתניהו הקדים אותו וענה להם ביובש, "דנו במה שדנו".

התקרית המינורית חשפה דילמה איתה מתמודדת בשנתיים האחרונות הדיפלומטיה הישראלית בנוגע לתזזית שאחזה בנתניהו סביב מה שהוא מכנה "שובה של ישראל לאפריקה". איזו תדמית בדיוק מבקשת ישראל להציג לעולם באמצעות מאמציה לחדש את קשריה עם צ'אד ועם מדינות אחרות באפריקה? תדמית של מדינת חקלאות חכמה או כזו של מובילה בתחום הנשק המתקדם?

ב-22 בנובמבר, שלושה ימים לפני ביקורו ההיסטורי של דבי, אירח משרד החוץ בירושלים כינוס ראשון מסוגו תחת הכותרת "אפריקה, שינויי אקלים ותרומת ישראל". בין הנואמים היו מזכ"לית אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים פטריסיה אספינוזה, והשר להגנת הסביבה של רואנדה, ד"ר וינסנט בירוטה. נתניהו מצידו שיגר למשתתפי הכנס הודעת וידיאו בה התייחס להישגיה של ישראל בתחום האנרגיה הסולרית, החקלאות וטכנולוגיות השקיה. "ישראל נמצאת בעמדה ייחודית לעזור למדינות אפריקאיות בהתמודדות עם אתגרים סביבתיים דחופים", אמר ראש הממשלה.

השתתפותו בכנס של השר מרואנדה היא מעניינת. בעבר הואשמה ישראל בעיתונות הזרה כי סיפקה נשק למשטר ההוטו ברואנדה בשנים 1995-1990 (כולל בזמן טבח העם שם ב-1994). ב-2016 דיווחה העיתונות בבריטניה כי מסמכים המתייחסים לכאורה לסוגיית ייצוא הנשק של ישראל לרואנדה יישארו חסויים בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון. בשנים האחרונות התהדקו קשרי ישראל-רואנדה. קיגאלי הפכה בעצם לבת בריתה המובילה של ירושלים ביבשת. הדיפלומט הישראלי הבכיר רוני אדם מונה לאחרונה לשגריר הראשון התושב של ישראל בקיגאלי (עד לאחרונה הייתה השגרירות באתיופיה אמונה גם על הקשרים עם רואנדה). ישראל חברה לרואנדה במספר לא מבוטל של פרויקטים אזרחיים בתחום ההיי-טק, במיוחד בתחום האנרגיה הסולרית והתקשורת.

אבל האינטרסים של ישראל וצ'אד אינם בהכרח דומים. משלחתו של דבי לישראל כללה גם את שר החוץ שלו שריף מחמד זנט וגם את שר ההגנה והיועץ של הנשיא לענייני ביטחון ז'ידי סלח קדלייה. בערוץ 10 דווח השבוע כי בעקבות פגישה חשאית בניו יורק בסוף ספטמבר [2018] בין זנט לבין היועץ לביטחון לאומי מאיר בן שבת, ביקרה משלחת ישראלית בנדג'מנה בירת צ'אד – וכך נסללה הדרך לביקורו הרשמי של דבי. העובדה שבן שבת נשלח לניו יורק לפגישה ולא פקיד בכיר במשרד החוץ משמעותית במיוחד, אף כי ישראל לא אישרה שפגישה כזאת אכן התקיימה.

בדיווחה אודות ביקור הנשיא דבי בישראל, העיתונות בצ'אד עסקה בידיעות על סחר נשק לכאורה בין שתי המדינות בשנים הארוכות בהן שרר נתק ביחסיהן הדיפלומטיים. העיתון הצ'אדי בשפה הצרפתית Le Pays ציין כי בעוד דבי נמנע מלחשוף פרטים על פגישתו עם נתניהו, הביקור בוודאי התמקד בנושאי ביטחון. העיתון טען כי ישראל סייעה לצבא צ'אד בתחום האזנות הלווין (מה שאיפשר לצ'אד לאסוף מידע על מורדים בצפון המדינה) וכי חלק מהציוד המשוריין של צבא צ'אד נרכש בישראל.

בישראל, בניסיון למקד את הביקור בסוגיות של טכנולוגיה וחדשנות, הוזמן דבי לבקר בחברת נטפים המספקת פתרונות השקיה חקלאית וכן ביחידת הפגים בבית החולים סורוקה. ואילו העיתונות הישראלית התייחסה בקצרה בלבד למצב זכויות האדם בצ'אד.

לדילמה של ישראל בנוגע ליחסיה עם אפריקה יש כמובן זווית נוספת - זו של המאבק האזורי נגד קבוצות ג'יהדיסטיות הפועלות באפריקה. עמדתה של ישראל בהיבט זה חד משמעית והיא רואה במאבק מטרה בעדיפות גבוהה ביבשת האפריקאית. נתניהו ציין זאת במהלך שלושת ביקוריו באפריקה בשנים האחרונות ואף נתן אישור לכך במהלך מסיבת העיתונאים שלו עם דבי. "אנחנו שותפים למאבק, כפי שאמרת אדוני ראש הממשלה, נגד הרשע המבחיל ביותר של המאה הזאת, הלא הוא הטרור", אמר דבי במסיבת העיתונאים תוך שהוא מהדהד את דבריו של המארח.

נתניהו מבקש שישראל תיחשב כשותף משמעותי בקואליציה האזורית באפריקה נגד הטרור האסלאמיסטי הקיצוני. אולם הדרך אל הקואליציה הזאת מורכבת. דיפלומט ישראלי בכיר ציין בשיחה עם אל-מוניטור כי ישראל מעולם לא השתתפה בכוחות השיטור הבינלאומי של האו"ם. לדבריו, ישראל גם אינה מעורבת במאמצים אפריקאים ואירופאיים (בעיקר של צרפת, גרמניה ואיטליה) להקים את כוח ג'י 5 סאהל אשר אמור לאגד את מדינות הסאהל בתמיכה בינלאומית ליישוב סכסוכים באזור ובאופן ספציפי להתמודדות עם התרחבות הטרור הג'יהאדיסטי. הדיפלומט הוסיף כי המגמה הנוכחית היא להקים מסגרות לשיתוף פעולה שאינן בהכרח בילטרליות לצורך הכשרת צבאות אפריקאים והקמת מוסדות שלטון. לפיכך, נותר לישראל לכאורה רק להציע לברית הזאת ולמאבק האפריקאי סיוע מודיעיני ואספקת נשק – שני אמצעים שיכולים לשמש נגד טרוריסטים אבל גם נגד כל אחד אחר שאינו מוצא חן בעיני שלטונות מסוימים.

נקודה זו רלוונטית במיוחד על רקע שמועות גוברות על כך שישראל מנסה כעת להתקרב לסודן.