לזכותה של רשימת העבודה-גשר יאמר שהיא בין היחידות מכל הרשימות המתמודדות לכנסת שהציגה תכנית כלכלית סדורה ומפורטת. אלא שהתכנית הזו, לפחות לפי כמה מעקרונותיה, מציגה מצע כלכלי סוציאל-דמוקרטי שהיתכנותו בישראל הנוכחית קלושה מאוד.
עלותה של התכנית, המוגדרת כלכלית-חברתית, היא 30 מיליארד שקלים במונחים שנתיים, אשר יושקעו במה שמכונה "מטרות חברתיות".
בין המטרות המדוברות: העלאת שכר המינימום השעתי מפחות מ-30 שקל לשעה ל-40 שקל לשעה, כלומר גידול של כ-35%. בשיחה עם אל-מוניטור אומר פרץ, כי התוספת הזו היא כולה רווח למדינה שכן העובדים משלמים עליה מס הכנסה וביטוח לאומי, ומה שנותר יגדיל את הצריכה במשק ויקדם את הצמיחה.
סעיף שאפתני אחר בתכנית הוא ביטול מוחלט של העסקה באמצעות חברות כוח אדם, מה שמכונה העסקה קבלנית. הביקורת העיקרית כלפי היוזמה היא שזו מונעת גמישות תעסוקתית ויכולת של מעסיקים ציבוריים ופרטיים לנייד עובדים, לשכור עובדים למשימות זמניות או תקופתיות וכו'.
פרק אחר בתכנית שכותרתו "השקעה במשפחות הצעירות" מציע בנייה של 200 אלף דירות על ידי הממשלה במשך חמש שנים כדי לפתור את בעיית הדיור. חלק מהדירות הללו לא יימכרו אלא יוחכרו בשיטת ליסינג לזוגות צעירים חסרי הון עצמי. לפי פרץ, המדינה תהיה הקבלן העיקרי ולא השוק הפרטי. העלות של יוזמה זו היא עצומה, כעשרה מיליארד שקלים בשנה, אבל לדברי פרץ הבנקים ילוו את הכסף והחזרי שכר הדירה יכסו את תשלומי ההלוואות.
עוד בתכנית השקעה רבתי במערכת הבריאות שתכלול תוספת של מיטות, תוספת של תקנים לרופאים ואחיות, והגדלת תקציב סל הבריאות הכולל תרופות שהמדינה מסבסדת עבור החולים.
לקשישים קובעת התכנית פנסיית מינימום של 6,000 שקל לאדם ו-9,000 שקל לזוג; ולהורים מבטיחה התכנית חינוך חינם מגיל אפס במקום מגיל 3 כיום, ביטול מוחלט של תשלומי הורים לבתי ספר ומימון שווה לכל התלמידים במרכז ובפריפריה. בנוסף מציעה התכנית 0% מע"מ על מאה מוצרי יסוד ודמי אבטלה לעצמאים.
הצד הבעייתי יותר של התכנית הוא המימון שלה. פרץ מתעלם מהגירעון הגדל בתקציב המדינה –13-12 מיליארד שקל לפי גרסת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר כי יפתור את בעיית הגירעון לא באמצעות העלאת מסים אלא באמצעות קיצוץ בהוצאות הממשלה. פרץ מציע מנגד להטיל "מס עשירים" – שתי מדרגות מס חדשות על בעלי הכנסות של מעל 44,000 שקל בחודש ו-54,000 שקל בחודש.
לדברי פרץ, העשירים ישמחו לשלם את המס הזה: "מי שמרוויח סכומים גדולים יהיה מוכן לשלם יותר מס הכנסה, כשיידע שהכסף שלו הולך למימון שיפור ניכר בשירותי הבריאות, החינוך והשירותים החברתיים, לו עצמו ולמשפחתו, ולא להסכמים קואליציוניים מגזריים". עוד אומר פרץ, כי בעלי שכר כה גבוה חייבים למדינה את ההשקעה בתשתיות שאפשרו את הצלחתם, ולכן המס גם צודק. בנוסף, הוא מבקש להעלות את המס על רווחי ההון ב-5%, ולהחיל חובת דיווח כללי למס הכנסה כדי להיאבק בהון השחור.
העלאת המס ל"עשירים" זכתה לביקורת רבה מצד כלכלנים ומתנגדים פוליטיים מהצד הקפיטליסטי. הכלכלנים מזהירים כי מדובר במכשיר מדכא צמיחה ומוטיבציה להרוויח יותר, ומצביעים על כך שהעשירון העליון כבר משלם את הרוב המכריע של המסים במדינה. לדעת המבקרים הכבדה נוספת תגרום לבעלי ההכנסות הגבוהות להעביר את עיקר פעילותם לחו"ל, למדינות בעלות שיעור מס נמוך יותר.
בין המבקרים הבוטים של תכנית פרץ היה נפתלי בנט, עד לאחרונה שר החינוך, שכתב בפייסבוק: "הסכנה הברורה והמיידית הגדולה ביותר בפניה עומדת ישראל היא לא איראן או החיזבאללה, הסכנה הגדולה ביותר היא הפיכתה למדינה סוציאליסטית מפגרת-מאחור תחת שר האוצר עמיר פרץ".
בנט, המכוון כנראה לתפקיד שר האוצר בממשלה הבאה, כתב עוד כי כדי לממן את תכניתו פרץ מתכוון לשעבד את הציבור הישראלי לדורות קדימה. בנט מתכוון בין השאר לסעיף בתכנית פרץ המציע להגדיל את יחס חוב-תוצר של המדינה, כלומר להגדיל את החוב הלאומי שלה. פרץ טוען כי מדינות אירופה מחזיקות בחוב גבוה יותר יחסית לישראל, אך הנתון שהביא איננו מדויק. רוב הכלכלות המוצלחות נושאות בנטל חוב קל יותר, והחוב הלא גדול של ישראל מסייע לה בדירוג אשראי גבוה יחסית בקרב כל סוכנויות הדירוג.
נתניהו נחשב כמי שאחראי לצמיחתה של כלכלת ישראל בעשור האחרון, הן בשל הצעדים שהנהיג כשר אוצר בעשור הקודם [2005-2003] והן בשל מדיניות פתיחת השווקים וההפרטה שנהג בה בדרך כלל. דווקא שותפתו של נתניהו לקואליציה, ש"ס, הביעה תמיכה בתכנית פרץ. "אנחנו מברכים על כך שכוחות חברתיים נוספים מצטרפים למאבק שלנו לצמצום הפערים ולמען האוכלוסיות המוחלשות בחברה. אנו מקווים שפרץ ולוי-אבקסיס יחזרו בהם מהווטו שהטילו על נתניהו, כי שינוי חברתי אמיתי עושים מתוך הממשלה ולא בדיבורים מספסלי האופוזיציה", הודיעה המפלגה.
כאן אולי טמון הפתרון לבעיות הקמת הקואליציה הבאה של נתניהו. לפי אחת ההערכות, נתניהו יציע לפרץ (כפי שעשה עם אבי גבאי היו"ר הקודם של מפלגת העבודה) תפקידי מפתח בממשלה הבאה כדי להקים קואליציה, גם במחיר שר אוצר סוציאל-דמוקרט. ביום שלישי [20 באוגוסט] דווח כי נתניהו לא שולל ממשלה רחבה "עם השמאל".
"אנחנו לא פוסלים אישית אף אחד", אומר פרץ לאל-מוניטור, "אבל רוב הסיכויים שנתניהו יעמוד תחת כתב אישום, ולכן אין טעם להיכנס לממשלה בראשותו כאשר בתוך חודש-חודשיים יוגש כתב האישום. אם לא יוגש כתב אישום, הכל פתוח".