האם אלוף התקריות הדיפלומטיות המביכות יהיה השגריר במצרים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכנן למנות את שר התקשורת איוב קרא לתפקיד שגריר ישראל במצרים. קרא כשל בפריימריז שערך הליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-21 [פברואר 2019], דורג רק במקום ה-39 ברשימה ולא נבחר לכנסת. אחרי הבחירות טען כי עשו לו לינץ' מתוכנן.

כעת נדמה כי נתניהו מתכוון לא רק לרצות את קרא אלא לרצות את בני העדה הדרוזית כולה, הזועמת על הליכוד בשל חוק הלאום. בבחירות האחרונות רבים ממאוכזבי העדה לא הצביעו לליכוד כבעבר אלא למפלגות אחרות. ביישוב הדרוזי דליית אל-כרמל, למשל, קיבל הליכוד בבחירות 2015 7.79% מהקולות ואילו בבחירות 2019 קיבל רק 2.65% מהקולות.

אם נתניהו חושב שמינוי קרא הדרוזי לשגריר יחזיר את המצביעים הדרוזים לליכוד לקראת הבחירות הקרובות בספטמבר, ייתכן שצפויה לו אכזבה. קרא הצביע בזמנו בעד חוק הלאום ואף נשלח ע"י נתניהו להסביר את חשיבותו. "חוק הלאום לא פוגע בדרוזים", הכריז קרא [יולי 2018] ועורר את זעמם של בני העדה. הם ראו בדבריו התחנפות לנתניהו כדי לשפר את מעמדו הפוליטי בליכוד.

ביום הזיכרון לחללי צה"ל [8 במאי] נשלח קרא כנציג הממשלה לטקס בבית העלמין הצבאי בעוספיה. נוכחותו עוררה את זעמן של המשפחות השכולות, אשר נטשו במחאה את הטקס. אבל זו לא הבעיה היחידה של השר קרא. מאחורי גבו נוהגים חברי מרכז הליכוד, ולא רק הם, לכנותו "ליצן". למען האמת הוא הרוויח את הכינוי הלא מחמיא הזה בכבוד. 

לאחר בחירות 2015, כשהבין שנתניהו אינו מתכוון למנותו לשר, קרא התלונן על כאבים בחזה ופונה לבית חולים. בבית החולים לא נמצא ממצא רפואי מדאיג לגביו. קרא מונה תחילה כשר ללא תיק, ולאחר כשנתיים [מאי 2017] הוא מונה לשר התקשורת במקום נתניהו, שנאלץ להיפרד מהתיק בעקבות פרשות 2000 ו-4000 בהן הוא מעורב.

לא הדברים האלה פוסלים את השר קרא לתפקיד החשוב של שגריר ישראל במצרים. במקרה שלו מדובר באדם הכי לא נכון באחת המדינות החשובות מבחינת יחסי החוץ של ישראל. נוכח מערכת היחסים המורכבת עם שכנתה מדרום ודעת הקהל המצרית העוינת המתנגדת לנורמליזציה עם ישראל, על השגריר לדעת לשמור על פרופיל נמוך.

על רגישותו של התפקיד יעיד המקרה הבא. לפני כשנתיים [2017] הוחזרו לארץ השגריר היוצא דוד גוברין וצוותו בעקבות התראות חמורות על חייהם. למעשה מאז אירועי ספטמבר 2011, אז הותקפו אנשי השגרירות על ידי המון מצרי שאיים לשרוף את בניין השגרירות הישראלית על יושביו, הוחלט במערכת הביטחון לאפשר לצוות השגרירות הישראלי לעבוד בזמנים מוגבלים במצרים. כלומר, הצוות נוסע מישראל ליום עד שלושה ימים בשבוע – וחוזר ארצה.

זו המציאות וזה התפקיד. טעות אחת קטנה, מילה אחת לא במקום, והתוצאה היא משבר דיפלומטי חמור במקרה הטוב או סכנה ממשית לצוות השגרירות במקרה הרע.

ברזומה של השר קרא רשימה ארוכה של תקריות דיפלומטיות והצהרות מביכות. אלו מעידות על שיקול דעת לקוי ומסבירות מדוע השר הדרוזי היחיד בממשלת ישראל אינו מהווה מקור גאווה לעדה. אלמלא תוכניותיו של נתניהו למנותו לתפקיד הרגיש בקהיר, לא הייתי מביא כאן את מעשיו המביכים. אבל הדברים צריכים להיאמר כי אלה מוכיחים שהמינוי לא רק שאינו ראוי אלא אף מסוכן.

בחודש פברואר 2017 התראיין קרא באירוע תרבות בבאר שבע. למראיין המופתע גילה השר כי לצה"ל יש רובוט שיילחם בראשי חמאס בעזה. על פי קרא, הרובוט "יזהה אותם מרחוק...ויחסל אותם". לדבריו, גם למנהיג חיזבאללה חסן נסראללה צפוי אותו גורל. לשאלת המראיין אם אפשר לירות ברובוט לפני שהוא יממש את משימתו, ענה השר: "זה לא פוגע בו כי זה חומר מיוחד. ואז הוא יכול לרדת לתוך מנהרות והוא ירוץ אחרי העכברונים האלה. והוא מחסל אותם, הוא לא חוזר בלי לחסל אותם".

אבל לא רק בבדיחות או הזיות עסקינן. בחודש נובמבר 2016 פרסם קרא פרשה ביטחונית חמורה שעליה הוטל צו איסור פרסום. עצם החשיפה של קרא, שכיהן באותה עת כסגן שר במשרד לשיתוף פעולה אזורי, סיכנה חיי אדם. כשנמתחה עליו ביקורת בעקבות הפרסום הלא אחראי שנעשה כנראה רק כדי לזכות בכותרת, טען כי רודפים אותו כי הוא לא יהודי.

לשר קרא היו גם התבטאויות שגרמו למשברים דיפלומטים. בחודש יוני 2016 קיבל משרד החוץ בירושלים מחאה רשמית מממשלת מרוקו על כי קרא נפגש עם נציג סהרה המערבית, יריבתה של מרוקו. קרא פגש אותו בטקס השבעתו של נשיא אורוגוואי, ולדברי מקורות במשרד החוץ הבטיח לכונן עימם קשרים דיפלומטיים עם ישראל. קרא גם הסתובב באירוע והתרברב בקשרים החשאיים שישראל מקיימת עם ערב הסעודית.

בחודש נובמבר 2018 פרסם עמיתי בן כספית תקרית מביכה אחרת שבה היה קרא מעורב. קרא הגיע לכנס בינלאומי בענייני תקשורת בדובאי וחולל מהומה כאשר דרש לארח את חברו, איש העסקים משה אינדיג. אנשי הביטחון של דובאי, עדיין תחת השראת חיסולו של מחמוד אל-מבחוח בתחומי האמירות בידי אנשי מוסד, כך על פי התקשורת הזרה, חששו שמא האיש שהביא השר הוא מהדורה ב' של אותו חיסול. בדרך חזרה לישראל, כל אנשי הפמליה שהתלוו לביקורו של השר עוכבו בשדה התעופה, אך הוא החליט להשאירם בשדה לנפשם, למלט עצמו עם מאבטחו ועוד לטעון שהוא האיש הכי חשוב במשלחת. אלמלא התעקשותה של ראש לשכתו שירלי שיף, קרא היה ממריא הביתה וכל אנשי צוותו היו נשארים בדובאי לתחקור בשל מעשיו.

ומדובאי לאיטליה. קרא הגיע בראש משלחת ישראלית לביקור בוותיקן [2016] ואף נפגש עם האפיפיור פרנסיסקוס. לאחר הפגישה ובדרכו לפגישה אחרת ארעה באיטליה רעידת אדמה. השר הרברבן פרסם הודעה הזויה לפיה רעידת האדמה הייתה עונש אלוקי על הימנעותה של איטליה בהצבעה שהייתה באונסק"ו להכיר בכותל המערבי כמקום קדוש מוסלמי. משרד החוץ הישראלי נאלץ להוציא הודעת גינוי כדי למנוע משבר עם איטליה ערב המראתו לישראל של הנשיא סרג'ו מטרלה.

לאחר שקרא לא נבחר לכנסת היוצאת, הוא איים כי אם ראש הממשלה נתניהו לא ימנה אותו לתפקיד בכיר בארץ, יש לו "הצעות מפתות מממשלות בחו"ל". ואת האיש הזה מבקש ראש הממשלה למנות לשגריר במקום רגיש ומורכב מבחינת המערכת הדיפלומטית הישראלית.