יציאת מצרים: הישראלים מסתערים על ארץ הנילוס וחוזרים שגרירי שלום

הכרוז בנמל התעופה "בן גוריון" קרא לנוסעים האחרונים להתייצב מיד בשער היציאה לטיסת אייר סיני 4D 055. בפתח המטוס קידמו את פני הנוסעים דיילות לבושות במדי חברת התעופה המצרית הלאומית EGYPTAIR. לתל אביב אין זכר באתר האינטרנט של החברה הזו. לאייר סיני, החברה-הבת לקו אחד בלבד, שמפעילה שני מטוסים בקו תל אביב-קהיר, אין בכלל אתר אינטרנט.

הסידור המיוחד הזה הוא תמצית הסיפור של יחסי ישראל-מצרים במלאת 40 שנה לחוזה השלום בין שתי המדינות (מארס 1979). אמנם יש שגרירויות בתל אביב ובקהיר, אך אין ביקורים הדדיים של ראשי המדינות בבירותיהן; בעוד האליטה המצרית מחרימה ישראלים, פשוטי העם מקדמים את פניהם בזרועות פתוחות.

קצת יותר משעה לאחר שגלגלי המטוס ניתקו ממסלול ההמראה בנמל התעופה בן גוריון, הוביל מורה דרך קבוצה של 26 ישראליות וישראלים אל מסוף הנוסעים בנמל התעופה הבינלאומי של קהיר. בתור לדלפקי משטרת ההגירה סיפר גבר כסוף שיער לאל-מוניטור, שהילדים שלו לחצו עליו לוותר על "הטיול המסוכן" בארץ ערבית. אישה אחת סיפרה לאל-מוניטור שחברים ששמעו שהיא נוסעת למצרים, אמרו לה שהיא "לא נורמלית".

בינתיים השוטרים העיפו מבט חטוף באשרות הכניסה שהקונסוליה המצרית בישראל החתימה בדרכוניהם של האורחים, ושלחו אותם לדרכם. פשוט ומהיר יותר מאשר בנמלי התעופה של ניו יורק.

סוכנויות הנסיעות בישראל אינן עומדות בעומס. שמונה שנים אחרי מהפכת מארס 2011, שהרחיקה תיירים מהפירמידות וממקדשי הפרעונים בדרום מצרים, הישראלים מסתערים על השכנה הדרומית. "על פי רוב זוהי המדינה הערבית הראשונה אותה מבקרים רובם", אמר לאל-מוניטור מורה הדרך הוותיק דוד נגב מסוכנות "איילה", שזה ביקורו ה-70 בארץ הנילוס. "הם יוצאים בחשש ורובם חוזרים הביתה כשגרירים של שלום".

קריאות "שלום" ו"ברוך הבא" בעברית קידמו את פניה של החבורה בשוק ההומה מאדם של חאן אל חליל. "מה זה בשבילך עשרים לירות (ארבע שקלים)?", התלוצץ-נזף אחד המוכרים בתייר ישראלי שהתמקח על מחירה של גלביה, "הרי אתם בתל אביב כולכם מיליונרים".

המספרים היבשים מלמדים על הפער העצום בין שתי המדינות. כלכלה של מדינה בת מאה מיליון תושבים מייצאת כשליש מהיצוא של מדינה בת 8.5 מיליון תושבים (20 ו-56 מיליארד דולר לשנה בהתאמה). התפוקה הלאומית לנפש בישראל היא כ-37 אלף דולר לשנה לעומת 12,700 במצרים. מנה פלאפל שמחירה בתל אביב 17 שקלים עולה בקהיר 3.5 לירות (פחות משקל אחד). התפוצצות האוכלוסין ומשבר האקלים אינם מנבאים לכלכלה המצרית מקום טוב יותר בדירוג העולמי, בעיקר בהשוואה לכלכלה הישראלית.

ההגדה שילדים יהודים משננים מדי שנה לקראת חג הפסח מציבה את בני ישראל על במה היסטורית משותפת עם בניה של מצרים. אין כמו ביקור במקדשי המתים וציורי הקיר של קברי האצילים מלפני 5,000 שנה להעמיד יהודים במקום הנכון בהיסטוריה של המזרח התיכון. ממצאים מימי תחותמס השלישי (1450-1490 לפני הספירה) מלמדים את המבקרים שארץ ישראל הייתה אחת הפרובינציות הקטנות של מצרים. ההיסטוריה המצרית רומזת להם מה פולחן אישיות של מנהיג קצר ראות יכול לעולל לעמו. כמה קצרות וזמניות יכולות להיות ארבעים שנות שלום שעומד על רגל אחת.

בשובה של הקבוצה מהמפגש המלבב עם רוכלי השוק, תהו החברים מדוע השלום עם מצרים נחשב ל"שלום קר". הם הופתעו לשמוע שמבחינת המצרים, ישראל הוליכה שולל את הנשיא סאדאת. האינטלקטואלים המצרים חשים מרומים כשהם צופים בחיילים ישראלים רודפים אחרי ילדים פלסטינים בחברון ושומעים שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מבטיח כי במשמרת שלו לא תקום ולא תהיה מדינה פלסטינית. עיתונאים ואנשי רוח מצרים זוכרים את דבריו של נשיאם בכנסת [נובמבר 1977] כי "ללא פתרון צודק לבעיה הפלסטינית, לא יכונן הדבר שלום יציב וצודק".

ב-31 במארס, סמוך לאותו יום שבו ישראל תציין 40 שנה לחוזה השלום הראשון עם מדינה ערבית, מהלך שהביא לסילוקה של מצרים מהליגה הערבית, תתקיים בתוניס הפסגה השנתית של הארגון. אם לא תהיינה הפתעות מרעישות, רוב המנהיגים יצביעו גם הפעם בעד יוזמת השלום הערבית שהוצגה לראשונה במארס 2002. אם לא תהיינה הפתעות מרעישות, מנהיגי המפלגות היהודיות הגדולות המתמודדות עתה בבחירות לכנסת יתחמקו גם הפעם מתשובה ישירה להצעה ההיסטורית למדינת היהודים להתקבל כחברה מלאה בלבנט.

בימים אלה מוצגת במוזיאון ארץ ישראל תערוכה בכותרת "ז'קלין כהנוב – הלבנט כמשל". במרכז התערוכה עומדת הסופרת, מבקרת ספרות והמסאית ילידת קהיר ז'קלין כהנוב (1979-1917), שעלתה לישראל ב-1954. כהנוב, הנחשבת "הכוהנת הגדולה של הלבנט", קראה תיגר על ההתנשאות המבטלת של המערב כלפי המזרח ועם ההפנמה המזרחית של אותה השקפה. היום היא הייתה יכולה להוסיף ליחסם של הישראלים למזרח רגשות של שנאה ופחד.

במבוא לקובץ מסותיה "ממזרח שמש", בעריכתו של אהרן אמיר, אשר פורסם לאחרונה בהארץ [19 בפברואר], כתבה כהנוב כי בנייה מחדש של לבנט פלורליסטי עשויה להוות מסגרת שבה בני אדם נהנים מהזכות להיות חופשיים, שונים ושווים. לא כזו שבה ה"עליון" ישעבד ויחסל, או לכל היותר יסבול אחרים בשם האוניברסליוּת. מעניין מה כהנוב הייתה אומרת על הברית עם הכהניסטים וההסתה נגד אזרחי ישראל הערבים.

הכרוז בנמל התעופה הבינלאומי של קהיר קרא לנוסעים האחרונים בטיסת אייר סיני 4D 054 להתייצב מיד בשער היציאה. בשלט המואר מעל דלפק הצ'ק אין של איג'פט אייר היה כתוב "תל אביב". מישהו צילם את השלט למזכרת. ליתר בטחון.