מה היה תוכנה של ההודעה החשובה והמשמחת שבנימין נתניהו הבטיח למסור ביום חמישי [6 בפברואר] בשעה 16:00 בשידור חי ברשתות החברתיות? נתניהו בנה מתח, יצר ציפיות ושמר על עמימות, אך בשל ההסלמה הביטחונית בכל החזיתות הוא נאלץ לגנוז את ההצהרה. ההערכה היא שזו הייתה אמורה לעסוק בסיפוח חלקי קטן עוד לפני הבחירות או התחממות ביחסי מדינת ישראל עם מדינה ערבית כלשהי; והכל במטרה להמשיך לשלוט בסדר יום מדיני-ביטחוני עד לבחירות.
הנוסחה של נתניהו בקמפיין הבחירות הנוכחי היא להציף את הציבור מדי יום בכותרות מדיניות וביטחוניות, שיעמעמו ככל שניתן את העיסוק בעובדה שהוא ראש ממשלה נאשם בשוחד. במקביל הוא חורש את השטח הליכודי, לפחות שני כנסים בכל ערב. ביום רביעי השבוע הוא היה בהרצליה ובפתח תקווה וביום חמישי ברמלה ובחדרה. הכנסים מלאים, הציבור הליכודי קשר את גורלו בזה של נתניהו ומעניק לו רוח גבית ורשת ביטחון פוליטית פנימית.
אלא שיש דברים שגם מגה קמפיינר כנתניהו לא יכול לשלוט בהם, וזה בדיוק מה שהתרחש בשעות שקדמו להצהרתו החגיגית שעדיין לא ניתנה. סדרת אירועי טרור – שהחלה בלילה שבין רביעי לחמישי אחרי חצות [6 בפברואר] בפיגוע דריסה שבו נפגעו 12 חיילי גולני בירושלים; המשיכה בצהרי היום בירי על שוטר מג"ב בשער האריות ובירי נוסף אחר הצהריים על עמדת צה"ל בדולב – שיבשה לנתניהו את סדר היום. הוא גנז את ההצהרה המתוכננת, ויצא לסיור במחסום המנהרות בגוש עציון. אחר כך ביקר את החיילים הפצועים בבית החולים.
את כנסי הבחירות ברמלה ובחדרה הוא לא ביטל, רק שינה מעט את תוכנם. במקום למנף את ההצהרה הגנוזה, סיפר על הצלחותיו המדיניות ושיגר איום כלפי אבו מאזן. "אבו מאזן זה לא יעזור לך. לא הדקירות, לא הדריסות, לא הצליפות ולא ההסתות, נעשה כל מה שצריך כדי להגן על ביטחוננו, לקבוע את גבולותינו ולהבטיח את עתידנו. נעשה את זה יחד איתך או בלעדיך. ורק הליכוד יכול לעשות את זה", אמר מעל הבמה בחדרה.
למרות הרטוריקה הזאת, נתניהו הוא הראשון לדעת עד כמה נפיץ הוא האזור, בעיקר בימים שאחרי פרסום "עסקת המאה" של טראמפ כאשר ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן מנסה לעורר את השטח הפלסטיני למחאה. כל אירוע קטן יכול להביא להתדרדרות ביטחונית ולכך שנתניהו יאבד את השליטה על סדר היום. זו הסיבה שהוא אינו פועל לסיפוח המובטח, כל עוד לא יקבל אור ירוק מהבית הלבן. ובינתיים אין כזה. נתניהו נוקט בזהירות מופלגת מול ממשל טראמפ ומול האפשרות שהוא במו ידיו יביא להתלקחות.
בדרך כלל אירועים ביטחוניים מסייעים לנתניהו. הוא עדיין זוכה לציונים גבוהים בהתאמה לתפקיד ראש הממשלה, אולם מנגד תמיד יש את המרחב הלא נודע שממנו הוא תמיד ידע להיזהר. בקיץ 2018 למשל, כאשר ישראל וחמאס עמדו לפני עימות גדול על פי כל ההערכות, נתניהו העדיף את מדיניות הריסון. הוא העדיף הימנעות ממבצע גדול בעזה וממימוש ההבטחות למיטוט חמאס. גם בשתי מערכות הבחירות האחרונות באפריל וספטמבר 2019 הוא בחר שלא להוציא לפועל מבצע גדול בעזה, אף שהורד מכנסי בחירות באשדוד ובאשקלון בעקבות ירי רקטי מתריס מעזה.
נתניהו מכיר את ההפכפכות של דעת הקהל הישראלית ואת המהירות שבה מתחלפת הרטוריקה הנחושה להכות בטרור בכעס ציבורי כאשר חיילים נהרגים על אדמת עזה. הוא ראה את זה קורה לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט במלחמת לבנון השנייה [2006], כיצד הקונצנזוס בתחילתה של המלחמה קרס ברגע שארונות החללים החלו להיערם. נתניהו, אם לפענח אותו על פי האופן שבו נהג עד כה במלחמה בטרור, יעדיף שלא להיכנס להרפתקה צבאית אלא אם כן ייגרר אליה. במקרה של כישלון צבאי, צמרת הגנרלים של כחול לבן עשויה להיראות אטרקטיבית הרבה יותר ממנו.
סקרי הימים האחרונים מראים על קיבעון בתמונת המנדטים. מצד אחד הבליץ המדיני של נתניהו לא סייע לו לעלות משמעותית בסקרים, אך מצד שני עזר לו הבליץ לשמור על כוחו אחרי שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגדו.
היכולת של כחול לבן לשמר סדר יום של שחיתות, לאחר שנתניהו משך את בקשת החסינות, הוא מוגבל. אבל גם במקרה זה היא מצליחה לשמור על יציבות ועל מעמדה כרשימה הגדולה ביותר, בלי מאמץ גדול. לכחול לבן יש בייס יציב, שכמו הבייס של נתניהו והליכוד מפגין נאמנות למותג.
הביטוי המובהק ביותר לחוסר היכולת להניע מצביעים בין המפלגות ובין הגושים הוא של תושבי יישובי הדרום, שחיים תחת איום תמידי של ירי רקטות מעזה (ובשנה האחרונה גם בלוני נפץ). נתניהו הוא ראש הממשלה למעלה מעשור ברציפות והוא אחראי על המציאות הביטחונית הנוכחית. על פי היגיון זה תושבי שדרות, אשקלון ואשדוד צריכים היו לנטוש אותו בהמוניהם, אך בפועל זה לא קורה. קשר רגשי עמוק לצד הבנה שגם לכחול לבן אין נוסחת קסם לפתרון בעיית עזה מביאים לכך שנתניהו שומר שם על כוחו.
הפער הזה בדעת הקהל בין מעריציו לשונאיו הוא עצום. דומה שאין ראש ממשלה שעורר רגשות כה קוטביים ועזים. די להסתכל בתגובות ברשתות החברתיות להופעתו בחדרה, שהועברה בשידור חי, כדי להבין זאת. לצד שבחים כמו "ביבי אימפריה", "ביבי תותח על" ו"מנהיג דגול", הדהדו גם תגובות כמו "איכס תעוף מפה", "האדם שעשה את הכי הרבה נזק למדינית ישראל EVER" ו"זה טקס פרידה מביבי". בסופו של דבר גם אחרי הבליץ המדיני, כתב האישום בגין שוחד, תוכנית המאה וההסלמה הביטחונית, הבחירות השלישיות הן על איש אחד בלבד.