האם חמאס יעניק לנתניהו ובנט מתנת בחירות?

הקבינט המדיני-ביטחוני דן ביום ראשון השבוע [29 בדצמבר] בהסדרה עם חמאס, ארבעה ימים אחרי המבוכה שספג ראש הממשלה בנימין נתניהו בעיר אשקלון. ביום רביעי שעבר ערך נתניהו כנס מסכם לקראת הפריימריז באשקלון כשלפתע נשמעה אזעקה בשל רקטה שנורתה על העיר משטח רצועת עזה. נתניהו הורד מהבמה ע"י מאבטחיו ופונה למרחב מוגן, בדיוק כפי שקרה לו בחודש ספטמבר [2019] במהלך עצרת בחירות שקיים באשדוד. אז זו הייתה רקטה שנורתה משטח עזה ללא סיבה הגיונית לבד אולי מיהירות או רצון של אנשי הג'יהאד האסלאמי לחזק את המורל.

בעקבות הירי הפרוע בספטמבר חדר ספק אל בכירי מערכת הביטחון – האם הסדרה עם חמאס היא באמת ברירת המחדל הטובה ביותר לבעיית עזה? האם ניתן לסמוך על כך שההקלות הישראליות לפלסטינים באמת יביאו שקט?

נתניהו שקל אז בכובד ראש, בניגוד לדעת ראשי מערכת הביטחון, לשלוח את צה"ל למערכה צבאית גדולה ברצועה ו"לגמור את הסיפור". יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר אף קיבל התראה מראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, כי עליו להיערך לדחיית הבחירות אם תפרוץ מלחמה בדרום. במקביל, מנהיגי חמאס המבוהלים שיגרו מסרים בהולים לישראל באמצעות ראשי המודיעין המצרי וטענו כי ידם לא הייתה בירי. הם הפנו אצבע מאשימה אל מפקד הגזרה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי בהא אבו אל-עטא, כמי שברקטה אחת לאשדוד הצליח להביך את נתניהו ולהתגרות בחמאס. ישראל באופן כזה או אחר קיבלה את ההסבר והסיקה מסקנות.

חודשיים מאוחר יותר, ב-12 בנובמבר [2019], חיסלה ישראל את "הסורר" אל-עטא. הג'יהאד האסלאמי שיגר בתגובה מאות רקטות לשטח ישראל, אך חמאס, על אף הביקורת העזה שספג, לא השתתף בירי. בצה"ל ראו בכך סימן שסוגיית ההסדרה בוערת בעצמות הנהגת חמאס, ותמכו במתן הקלות רחבות לפלסטינים כדי להתקדם הלאה.

והנה בשבוע שעבר חזרה הסיטואציה על עצמה, הפעם באשקלון. שוב נתניהו הורד מהבמה ע"י מאבטחיו (עם רעייתו שרה) כשברקע אזעקה, ושוב אותה מבוכה. בעזה בוודאי "חגגו" החמושים הסוררים נוכח תיעוד הובלתו המשפילה של מר ביטחון לחדר מוגן בגלל רקטה אחת מעשה ידיהם להתפאר. כשנתניהו שב לבמה, הוא אמר לתומכיו: "מי שירה בפעם הקודמת לא איתנו, ומי שירה עכשיו שיארוז את החפצים". הוא כמובן התכוון לחיסול אל-עטא, אבל לא הבחין כנראה בפרדוקס שבדבריו. חיסול אל-עטא שבו התפאר לא הביא שקט מעזה. "הסוררים" ממשיכים להביכו ללא הפרעה.

ובינתיים ריטואל ספטמבר חוזר על עצמו. חמאס שוב העביר מסרים למצרים שלא הוא ירה אלא אנשי הג'יהאד האסלאמי, ושהוא יטפל בזה באופן תקיף. העיקר שגלגלי ההסדרה לא ייעצרו. ואכן, ימים בודדים אחרי השיגור לאשקלון התכנס הקבינט כדי לדון בהסדרה בעזה.

מדוע נתניהו איבד את הנחישות שהייתה לו בספטמבר להיכנס לעזה ונמנע הפעם מלהורות למערכת הביטחון להיערך למבצע גדול? ההסבר הוא פשוט: כתב האישום שהוגש נגדו מחשק אותו. בנוסף, בעוד הוא טרוד בבקשת חסינות מהכנסת, סקרי הבחירות אינם מנבאים לו הצלחה.

עליו בעצם לבחור – הבלגה כאילו דבר לא קרה, או מלחמה בעזה שלא תוסיף לו נקודות זכות כמר ביטחון כי הוא יראה כמי שנכנס למלחמה כניסיון להימלט מאימת הדין. לכן ברור שלמען הטיפול בענייניו עדיף לו שקט בחזית הדרום. כך הוא יוכל להתפנות  לשכנע את הכנסת שתפרו לו תיק ושהוא זכאי לחסינות.

עמיתי בן כספית העריך השבוע במאמר באל-מוניטור כי שני הצדדים, ישראל וחמאס, לא יגיעו להסכם היסטורי, וכי את שיקולי נתניהו ומערכת הביטחון לתמוך בהסדרה עכשיו יש לקשור לחזית הצפונית המתלהטת. עם זאת שר הביטחון נפתלי בנט מצד אחד ונתניהו מצד שני מודעים להתנגדות הציבורית העזה נוכח קידום הסדרה שמעניקה הקלות לפלסטינים ברצועה, אך אינה מחזירה את גופות חיילי צה"ל אורון שאול והדר גולדין. לזה הם מצאו פתרון יצירתי. בישיבת הקבינט השבוע אישרו השרים החלטה דרמטית, המנוגדת לדעת מערכת הביטחון, שנועדה להסיט את תשומת לב דעת הקהל והתקשורת מההסדרה הבעייתית – לקזז 150 מיליון שקלים מכספי המסים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית. כלומר מתוך שיקולים פוליטיים צרים, נתניהו ובנט כרכו את ההסדרה המיטיבה עם חמאס בקיזוז כספים הפוגע ברשות.

באוקטובר 2019, התחננה ישראל בפני הרשות הפלסטינית לקבל את פשרת השר משה כחלון כדי לסיים את משבר חוק הקיזוז שכמעט מוטט את הרשות. הפעם, מעבר לאיוולת שבה ישראל מכניסה את עצמה שנית לבעיה קשה, הסאגה בעצם עוד לא הסתיימה. ישיבת הקבינט ביום ראשון הסתיימה ללא סיכום באשר להסדרה. ביום רביעי [1 בינואר] התכנס הקבינט שנית, אך כצפוי גם בישיבת ההמשך לא התקבלו החלטות. נתניהו היה עסוק בבקשת חסינות מהכנסת, ולמי יש ראש עכשיו לקבל החלטות טעונות כל כך.

נתניהו ובנט יימשכו זמן כמה שרק יוכלו, יבטיחו לחמאס באמצעות מצרים שההסדרה מתקדמת בכיוון הנכון וכל הסוגיות שעדיין אינן פתורות נידונות בכובד ראש. חמאס בינתיים החליט להשהות את הפגנות הגדר למשך שלושה חודשים כדי להעניק לישראל שקט ומרחב תמרון לקבלת "ההחלטות הנכונות".

סביר להניח שיחיא סינוואר ואיסמעיל הנייה, כמו גם ראשי הזרוע הצבאית של חמאס, מבינים שהדרך להסדרה עוד ארוכה. נתניהו עם כתב אישום ונפתלי בנט שאיבד את מצביעיו לא יכולים להרשות לעצמם להיראות כמי שנכנעו לחמאס. מה שנותר הוא פתרון ביניים – הקלות, הקלות ועוד הקלות, עד אחרי הבחירות בישראל שנמשכות כבר שנה שלמה, העיקר שיישמר השקט. באיזה הקלות מדובר? למשל מתן אישור לאלפי פועלים מעזה לצאת לעבודה בישראל.

מעניין אם סינוואר והנייה יעניקו לנתניהו ובנט את מתנת הבחירות אותה הם כל כך רוצים – שקט בדרום.