צה"ל סימן מזמן את אל-עטא כמטרת חיסול

ההחלטה לחסל את בההא אבו אל-עטא [12 בנובמבר], מפקד הגזרה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי והאיש המשפיע ביותר על הארגון, לעתים אפילו יותר ממזכ"ל הארגון זיאד נחאלה השוהה בסוריה, התקבלה כבר בחודש ספטמבר [2019]. אל-עטא היה האחראי לשיגור הרקטה לעבר אשדוד במהלך נאום בחירות שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו בעיר. אבל לא המבוכה שנגרמה לנתניהו הביאה להחלטה לחסלו, אלא העובדה שזה היה ירי של התרברבות. לא הייתה כל סיבה כביכול מבחינת הג'יהאד האסלאמי או חמאס לבצע ירי כה פרוע.

כתבתי אז כאן באל-מוניטור, שהירי לאשדוד היה רגע מכונן, ושבמערכת הביטחון התקבלו בעקבותיו החלטות הרות גורל. נתניהו, כפי שפורסם בהמשך, נערך למבצע צבאי גדול, וליו"ר ועדת הבחירות המרכזית אף נאמר שיש להיערך לאפשרות של דחיית הבחירות. לכן, הרמיזות וההצהרות של גורמים במערכת הפוליטית כאילו חיסולו של אל-עטא ביום שלישי לפנות בוקר [12 בנובמבר] נבע משיקולים פוליטיים הן חסרות שחר.

למעשה, אל-עטא סומן על ידי צה"ל והשב"כ סמוך לבחירות באפריל, בעקבות פיגועים שתכנן וסבבים אלימים שיזם לקראת תחרות האירוויזיון בתל אביב [18 במאי]. מאות רקטות שוגרו באותה תקופה לעבר ישראל והיה חשש לקיומה של התחרות. בהמשך לכך פרסם דובר צה"ל, באופן חריג, את תמונתו של אל-עטא כסוג של רמז ואיום – אם הג'יהאד האסלאמי ימשיך להתפרע, ישראל יודעת מי האחראי ותשים את ידה עליו. המסר הזה התקבל בצד השני בדיוק כפי שצה"ל רצה, ובג'יהאד האסלאמי הזהירו את ישראל שלא תעלה על דעתה לחסל את אל-עטא, שכן התגובה "תרעיד את האדמה הציונית". המסר הישראלי כוון גם לחמאס כמעין דרישה להרגיע את הג'יהאד, אם חמאס אכן מעוניין לקדם הסדרה ברצועה. גם המצרים נכנסו אז לתמונה.

בחודש שעבר [אוקטובר 2019] הוזמנו אל-עטא ונחאלה לקהיר לסבב דיונים עם ראשי המודיעין המצרי. זה לא היה פשוט מבחינת המצרים לנהל דיאלוג עם ארגון הנתמך באופן ישיר ובלעדי ע"י האיראנים, אך בעקבות הפגישות הללו שוחררו עשרות עצורי ג'יהאד אסלאמי מהכלא המצרי. המצרים הבינו שהסדרה עם ישראל לא תתקיים בלי קבלת כללי ההסדרה ע"י הג'יהאד האסלאמי, ולכן הם פעלו בשיטת המקל והגזר.

המגעים עם מצרים ככל הנראה נסכו באל-עטא ביטחון. זו הייתה ככל הנראה הסיבה לכך שהאיש המבוקש ביותר ברצועה בימים אלה "נרדם בשמירה" ואותר ע"י צה"ל והשב"כ בדירת מסתור עם אשתו (שנהרגה גם כן) וילדיו שנפצעו.

דובר צה"ל הדי זילברמן אמר לכתבים לאחר החיסול: "השפעתו הצבאית היא על כל הרצועה ולא רק על צפונה. זו הייתה פעולה כירורגית מאוד וצה"ל רוצה לשמר זאת מאוד, ללא הרחבת הפעולה. בההא חולל בחודשים האחרונים את רוב הפעילות ברצועה, כולל ימי הקרב לפני יום הזיכרון, את המטח האחרון בתחילת החודש ועוד. הוא היה פצצה מתקתקת ותכנן לקדם בימים אלה ירי רקטי קונקרטי למרחב העוטף ותכנן פיגועי צליפה וחדירה וכן פיגועי רחפנים. ראינו זאת בהיערכות בשטח". עוד אמר דובר צה"ל, כי בחודשים האחרונים ניסתה ישראל ללא הצלחה להניא את אל-עטא מפעילותו הטרוריסטית, וכי פעולת החיסול אושרה בהליך מסודר בקבינט לפני שבוע. "הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי יזם ודחף לפעולה כשהבין שלא הייתה ברירה אחרת", הדגיש זילברמן.

בשבוע שעבר, בעקבות הירי המפתיע לעבר שדרות, התחייב יו"ר כחול לבן בני גנץ כי ממשלה בראשותו תחדש את מדיניות הסיכולים הממוקדים [2 בנובמבר], כנראה מבלי שידע שההחלטה כבר נפלה. בימים האחרונים צה"ל המתין לרגע שבו יוכל לחסל את אל-עטא מבלי לפגוע, ככל האפשר, ב"בלתי מעורבים".

בצה"ל עדיין זוכרים את חיסולו של מפקד הזרוע הצבאית של חמאס סלאח שחאדה באמצעות פצצה ששקלה טון אחד במהלך האינתיפאדה השנייה [2002], חיסול שגרם למותם של 14 אזרחים ובהם ילדים רבים. זו הסיבה ששנה אחר כך [2003] הטיל צה"ל פצצה בת רבע טון בלבד על בית שבו כונסה כל הנהגת חמאס דאז, לרבות השייח' אחמד יאסין, איסמעיל הנייה, מוחמד דף ואחמד ג'עברי. החשש מהרג חפים מפשע עמד ביסוד ההחלטה להטיל פצצה קטנה יחסית, ו"נבחרת החלומות", כפי שהגדיר אותה אז ראש השב"כ אבי דיכטר, ניצלה.

השאלה המרכזית עתה היא כיצד ינהג חמאס. מערכת היחסים בינו לבין הג'יהאד האסלאמי היא מורכבת מאוד. בעיקרון, מנהיגי חמאס בוודאי היו שמחים להיפטר מכאב הראש שהג'יהאד האסלאמי גורם להם. אין להם צורך בארגון צבאי נוסף הפועל בשטח שבשליטתם באופן כמעט עצמאי. אבל בחמאס גם מבינים שאסור להם להסתכסך עם האפוטרופוס של הג'יהאד האסלאמי, כלומר איראן. לכן הם בולעים את הצפרדע ומאפשרים לג'יהאד לפעול בעזה, ואף מנסים לנצלו בשעת הצורך מול ישראל. ולכן בחמאס אף מסכימים לקיים שיתוף פעולה מבצעי בין שני הארגונים.

איש לא יאמר זאת בחמאס, אבל אפשר להניח שגם בארגון השולט בעזה הייתה הלילה תחושת הקלה עם חיסולו של אל-עטא. התעצמותה של הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הייתה לצנינים בעיני חמאס, בעיקר מכיוון שזו ניסתה להיראות כמובילת הג'יהאד האמיתי מול ישראל בעוד חמאס מתמתן ופועל להסדרה. וכמובן יש החשש, שיום אחד בעתיד הג'יהאד האסלאמי יעשה לחמאס בדיוק מה שהוא עשה לפת"ח ב-2007 – כלומר הפיכה שלטונית ונטילת הכוח.

עם זאת, נראה כי חמאס כריבון בעזה יאלץ להראות לציבור הפלסטיני שהוא מגיב על חיסולו של "לוחם פלסטיני אמיץ". ניתן להעריך שהתגובה תהיה כזו שצה"ל יוכל להכילה ובכך לסיים את העימות הנוכחי במהרה. אבל כידוע, בחמאס יש גם "מורדים סוררים" העלולים לגרור את עזה למלחמה. במניעתה נבחנת כעת מנהיגותו של יחיא סינוואר.