האם שחרורו ממעצר של בכיר חמאס בגדה מבשר את בוא ההסדרה?

אתמול [10 באוקטובר] שוחרר ממעצר מנהלי בכיר חמאס בגדה, מוחמד אבו טיר, חבר הפרלמנט הפלסטיני מטעם חמאס, שהוא אורח מוכר בבתי הכלא הישראלים מאז 2006. אבו טיר נעצר בחודש מארס השנה, בחשד לפעילות טרור, בביתו שבשכונת אום אל-שראיט באזור רמאללה. הוא נאלץ לעבור לאום אל-שראיט לאחר שישראל שללה את מעמד תושב הקבע שלו ובעצם חייבה אותו לעזוב את ביתו הקודם בשכונת אום טובא במזרח ירושלים ולהתמקם בשטחי הרשות הפלסטינית. לאורך השנים, נעצר בכיר החמאס אבו טיר והובא בפני שופט לא מעט פעמים, בגין סירובו לעזוב את ירושלים וכניסתו לתחומיה תוך הפרת צו הגירוש שהוחל עליו.

הוא בן 67 וריצה 37 שנים במצטבר בבתי כלא בישראל. בריאיון לאל-מוניטור עם שחרורו הוא אמר: "אינני יודע מדוע נעצרתי ואיש לא אמר לי במה מאשימים אותי". לדבריו, הוא שהה בחודשים האחרונים בכלא הצבאי עופר ולא היה רשאי לפגוש עורך דין. הוא לא ידע מתי ישוחרר לביתו, שכן במעצר מנהלי אין הוא יכול להתגונן מפני חשד ספציפי. החומר המוגש נגדו לבית המשפט הצבאי מוגדר סודי.  "לכן סיבת המעצר לא ידועה לי וגם לא סיבת השחרור", הוא מוסיף.

במהלך הריאיון, שהתקיים באמצעות הטלפון, שהו בביתו עשרות מכרים, וגם שכניו מהשכונה שלא הספיק להתאקלם בה נוכח מעצריו התכופים. הם באו לברכו על שחרורו המפתיע.

מקור ביטחוני פלסטיני אמר לאל-מוניטור, כי שחרורו של אבו טיר מהווה סימן נוסף להתקדמות במגעים להסדרה בין ישראל לחמאס. לדבריו, מאז איימה ישראל בפעולה נרחבת נגד שלטון חמאס בעקבות ירי רקטה לעבר אשדוד במהלך נאום של נתניהו בכנס בחירות עיר [11 בספטמבר], הנהגת התנועה הבינה כי היא משחקת באש. בתיווך מצרים ובעקבות אזהרות שהעבירה לראשי התנועה בעזה, חידשו הצדדים את ההבנות שהושגו ביניהם בעבר והובילו לביצוע הקלות בשטח ולרגיעה ביטחונית. זו הסיבה, טוען המקור, לשקט היחסי בשבועות האחרונים בגבול ישראל-עזה.  

את אבו טיר פגשתי לראשונה בביתו באום טובא לאחר שהוצב כמועמד מס' 2 ברשימת חמאס "שינוי ורפורמה" לפרלמנט הפלסטיני בבחירות שנערכו בינואר 2006, שבהן זכתה התנועה בניצחון סוחף. בראיון עימו אז הוא טען כי למנהיגי התנועה הפוליטיים אין כל קשר לזרוע הצבאית ואין להם מידע על תכנון פעולות צבאיות, שכן הזרוע הפוליטית אחראית על חיזוק הקשר עם מצביעי התנועה ובניית התשתית הפוליטית "לטובת העם הפלסטיני".

זו, ככל הנראה, הסיבה העיקרית לכך שישראל עוצרת שוב ושוב את המנהיגים הפוליטיים של חמאס בגדה – כדי למנוע את התחזקותם בשטחי הגדה המערבית המסכנת את הנהגת הפת"ח בתחומי הרשות הפלסטינית. בד בבד גם מנגנוני הביטחון הפלסטינים נוהגים ביד קשה כלפי מנהיגי חמאס בשטחי הרשות; באופן הזה, הן ישראל והן הרשות, לא בהכרח בשיתוף פעולה, דואגות לרסק מבעוד מועד כל התארגנות פוליטית של חמאס בשטחי הגדה. מבחינתן, מקרה עזה לא יחזור על עצמו בגדה.

בניגוד לאנשי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, החיים במחתרת, על הפעילים הפוליטיים לא קשה לשים יד. המנהיגים הפוליטיים הבולטים של חמאס בגדה – אבו טיר, ד"ר עזיז דוויק, חסן יוסוף וד"ר נאסר א-דין שאער, מתגוררים בבתיהם וחיים חיי שגרה.

אבו טיר, יחד עם עשרות פעילים ומנהיגים של חמאס בגדה, נעצר בעקבות חטיפתו של החייל גלעד שליט בעזה ביוני 2006. במערכת הביטחון סברו אז כי מעצרם יפעיל לחץ על חמאס ויביא לשחרורו של שליט. זה כמובן לא קרה. לימים אבו טיר ופעילים נוספים נעצרו שוב במארס 2009, בטענה כי אלו מהווים את הנהגת חמאס בשטחים ועוסקים בשיקום המערך הארגוני שלו.

אבו טיר שוחרר בשנת 2010 מהכלא הישראלי, מעמדו כתושב נשלל והוא נצטווה לעזוב את ירושלים. הוא נעצר שוב ב-2011 בגין הפרת צו ההרחקה. בחודש יוני 2014, בעקבות חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון, שוב נעצרו כל מנהיגי התנועה בגדה ואיתם גם עשרות משוחררי עסקת שליט. גם אז מעצר הפעילים והמנהיגים הפוליטיים נועד להפעיל לחץ על חמאס, אבל בפועל גרם לתוצאה הפוכה. מעצר חברי המועצה המחוקקת מטעם חמאס ומשוחררי עסקת שליט היווה גורם מכריע להסלמה ופרוץ מבצע צוק איתן בעזה. באותה עת אבו טיר כבר היה עצור יותר משנתיים. הוא שוחרר מהכלא בחודש יולי 2015, ובצאתו אמר לכתב YNET אליאור לוי: "אני בעד רגיעה בעזה ואפילו בגדה המערבית מתוך השקפה ברורה שהיא תהיה לטובת כבוד האדם בקרב העם הפלסטיני".

בחזרה לאוקטובר 2019. עכשיו בביתו, לאחר ששוחרר מהמעצר המנהלי, הוא אומר לאל-מוניטור: "ביליתי בכלא הישראלי יותר ממחצית חיי, אני עייף מאוד, אבל לא שבור. כשהודיעו לי שאני משתחרר, לא שאלתי שאלות וממילא גם לא הייתי מקבל תשובות".

האם נעצר בגלל פעילות טרור שבה נחשד, או שוב כדי למנוע התארגנות והתחזקות פוליטית של חמאס בגדה נוכח היחלשותו של אבו מאזן והמשבר הכלכלי בה נתונה הרשות? את זאת קשה לדעת, כיוון שסיבת מעצרו כמו גם סיבת שחרורו לא פורסמו על ידי מערכת הביטחון.

לדבריו, אם ישנן הבנות כלשהן עם הנהגת התנועה בעזה בתיווך מצרים, שהביאו לשחרורו מהמעצר המנהלי, הוא עצמו אינו יודע על כך.

כך או אחרת, על עובדה אחת אין עוררין. החודש האחרון ברצועת עזה היה החודש השקט ביותר מזה זמן רב. לאחר ירי הרקטה לעבר אשדוד המצרים כאמור העבירו מסר ברור להנהגת חמאס, כי ישראל לא תסבול התגרות נוספת וכי בפעם הבאה שתשוגר רקטה לעבר ישראל, הם – המצרים – כבר לא יוכלו למנוע כניסת כוחות גדולים לעזה, לרבות ניסיון ישראלי להביא לסיום שלטון חמאס בעזה. ה"איום" היה תקף גם כלפי ארגון הג'יהאד האסלאמי, שלו מיוחסים רוב שיגורי הרקטות מעזה בחודשים האחרונים.

חמאס הבין את המסר והגדיל את מספר אנשי כוחות הריסון המוצבים לאורך הגבול עם ישראל. הכוח הזה מנע בשבועות האחרונים מספר ניסיונות של פעילים סוררים לשגר מרגמות לעבר כוחות צה"ל לאורך הגבול, ובמקביל הוא עומד כחומת אנושית בצורה לעצור מפגינים המנסים להתעמת עם כוחות צה"ל בהפגנות הגדר השבועיות.

הסדרה קבועה עם חמאס עדיין אין, אבל נראה כי שני הצדדים מתקדמים אליה ומספקים מחוות. עד התקלה הבאה.