המבצע הצבאי להסתרת המלצות המשטרה

בנאום ההתקפה (על מערכת אכיפת החוק) והמגננה (בעקבות המלצת המשטרה נגדו) שנשא נתניהו בפני פעילי מרכז הליכוד בתחילת השבוע [2 בדצמבר], הלין ראש הממשלה על העיתוי המחשיד לדעתו בו פרסמה המשטרה את המלצתה להעמידו לדין בתיק 4000 – יום אחד לפני סיום כהונת המפכ"ל רוני אלשיך.

לא חלפו 48 שעות, וביום שלישי בבוקר [4 בדצמבר] הכריז צה"ל על מבצע "מגן צפוני" לאיתור מנהרות חיזבאללה לאורך הגבול עם ישראל. לצד הערות ענייניות, לא מעט טוקבקיסטים תהו והתבדחו נוכח עיתוי המבצע דווקא עכשיו. "מבצע חרטא", כינה טוקבקיסט אחד, "מבצע בלפור" כינה אחר בלעג, והיה גם "מבצע 7000" כפרפרזה על תיקי חקירות נתניהו. הטוקבק הזה היה בתגובה למאמר פרשנות של "הארץ", שכותבו תהה האם מדובר ב"מבצע סבתא" (שמו של סרט קאלט סאטירי על הביטחוניזם הישראלי).

איש מהמגחכים לא הטיל ספק בנחיצות הריסת המנהרות שחפר חיזבאללה, אך עדיין מבצע מגן צפוני מעלה לא מעט שאלות ותהיות שאינן משעשעות. 

מתברר שדבר קיומן של מנהרות חיזבאללה היה ידוע לצה"ל מזה זמן רב. מקור צבאי בכיר אמר בתדרוך לכתבים צבאיים, כי ישראל מחזיקה במידע לגבי כל פרויקט המנהרות וכי אין מנהרה שהמערכת (הצבאית) אינה מודעת לקיומה. מעניין כי עד כה רק מנהרה אחת נחשפה, על אף ולמרות הטררם הגדול של פתיחת המבצע.

לא רק שאלת העיתוי מעלה תהיה אם אכן ההחלטה לצאת דווקא כעת למבצע הייתה נקייה משיקולים זרים. הפעולה עצמה – חשיפה ואטימה של מנהרה בשטח ישראל, קיבלה את השם "מגן צפוני" היוצר התייחסות כאילו מדובר באירוע ביטחוני ראשון במעלה, כאשר על פניו זה לא נראה כך. לכל המבצע התלווה פסטיבל תקשורתי רחב שלא היה כמותו (בקשר לחזית הצפון) מאז תום מלחמת לבנון השנייה [2006], לרבות פרסום עדכונים שוטפים לאורך כל היממה כאילו מדובר באירוע חירום.

ובל נשכח כי הכל למעשה החל בנסיעה בהולה של נתניהו לבריסל ביום שני בערב [3 בדצמבר], לפגישה עם מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו. לשכת נתניהו לא הסתפקה בהודעה לקונית על פגישת עבודה, אלא התנדבה לפרט שראש הממשלה יצא בדחיפות כדי "לדון בהתפתחות ביטחונית הקשורה לאיראן". האם נתניהו טס עד בריסל כדי לקבל אור ירוק למבצע לאיתור פתחי מנהרות בשטח הריבוני של ישראל?

למחרת בבוקר, התמונות שהגיעו מחזית הצפון חיזקו עוד יותר את התהיות. מספר דחפורים ואמצעי חפירה נפרשו בשטח ישראל לאורך הגבול, מסוג הפעולות שעשרות אם לא מאות כמוהן התרחשו בשנתיים האחרונות בגבול עזה. שם בדרום – בלי פסטיבל תקשורתי, בלי הצהרות בומבסטיות, בלי הלמות תופי מלחמה (צה"ל הוסיף שמן למדורה כשהודיע על "ניוד תותחים וגיוס מילואים") ובוודאי בלי הדלפות על פגישה בהולה מעבר לים, ירד לתהום פרויקט הדגל של חמאס. ככל הידוע, מנהרות חיזבאללה אינן פרויקט הדגל של הארגון, והן בטלות בשישים לעומת איום מנהרות חמאס בעזה.

מנהרות התקפיות, מבצע חירום, גיוס מילואים, קבינט ביטחוני, תדרוך בשידור חי – בקיצור אווירת כמעט מלחמה שעליה ניצח בנימין נתניהו בשידור מיוחד לאומה, בשעת שיא הצפייה במהדורות חדשות הערב בטלוויזיה. אירועים תקשורתיים מעין אלה, אשר נועדו לשדר לציבור שהעניינים תחת שליטה, מתקיימים בעיקר בעתות מלחמה או לאחר פיגוע רב נפגעים.

צה"ל, למרבה ההפתעה, שיתף פעולה עם ראש הממשלה. מבצעים צבאיים שכאלה הם מורכבים, רגישים, מסובכים ומסוכנים. החשאיות עדיפה על פני הלמות תופים גדולה. עצם ההכרזה הדרמטית על יציאה למבצע רחב היקף ויצירת מצג שווא של ריכוז כוחות גדול בגבול הצפון עלולים היו להתפרש כהכרזת מלחמה מיותרת על חיזבאללה. עד כה חיילי צה"ל לא חצו אף במילימטר את גבול הלבנון, אבל ההצהרות וההכרזות, כולל ההודעה על גיוס מילואים, דרבנו את חיזבאללה להכריז מצידו על כוננות. את מי ביקשו להבהיל בצה"ל, את חיזבאללה או אולי את הציבור הישראלי? 

צה"ל חשף בינתיים מנהרה אחת. אפשר היה לאטום אותה במהלך אחד ולדווח אחר כך על פעולה מוצלחת שהסתיימה. אבל נתניהו ביקש וקיבל מופע טלוויזיוני ענק שבוודאי יסייע לו לשקם את תדמית "מר ביטחון", שנפגעה לפני כחודש בהסכם הפסקת האש עם חמאס. הסכם זה גרר ביקורת נוקבת על נתניהו מצד בסיס תומכיו. במוקדם או במאוחר, נתניהו ילך ב-2019 לבחירות. כעת הוא בונה מחדש את תדמית "מר ביטחון" כשר ביטחון שאין לו תחליף.

בניסיון למנוע ממפלגת הבית היהודי לממש את איומיה ולפרוש מהקואליציה לאחר התפטרותו של אביגדור ליברמן ממשרד הביטחון, כינס נתניהו מסיבת עיתונאים [18 בנובמבר] ורמז כי ישראל מתמודדת עתה עם איום ביטחוני אך הוא מנוע מלחשוף אותו בפני הציבור. "ביטחון המדינה הוא מעבר לפוליטיקה", אמר אז נתניהו. כעת מסתבר שמבחינתו כל האמצעים כשרים – אפילו ארגון "מבצע סבתא" או "מבצע חרטא" קולני לשיקום תדמיתו. אפילו בסרטון ההומוריסטי שהפיקה לשכתו לרגל חג החנוכה, נתניהו מוצג יותר כשר ביטחון מאשר כראש ממשלה מכהן. בסרטון הוא מגיע לסופרמרקט לתור הארוך לסופגניות ובזמן הזה מפליג בהצלחותיו ובפיתוחה של מדינת ישראל. הסרטון מסתיים בבקשה צנועה של אחת ה"קונות" – צילום סלפי עם שר הביטחון.

ניתן להעריך שנתניהו יחליט להקדים את הבחירות רק כאשר יחוש שתומכיו מחלו לו על הפסקת האש עם חמאס, וכי הם רואים בו שר ומר ביטחון שאין לו תחליף. מאמצי שיקום תדמיתו הם מהלכים פוליטיים לגיטימיים לחלוטין. אבל לא לגיטימי ואף מסוכן לצאת למבצע צבאי שאפשר היה לעשותו אחרת, מבלי להשתמש בחיילים ודחפורים כניצבים של שר הביטחון המפקד על מבצע לחשיפת מנהרות והסתרת חקירות.