הפעם האחרונה בה יכולה הייתה ישראל להכריז על ניצחון צבאי מוחץ בשדה הקרב, הייתה במלחמת לבנון הראשונה [1982]. במלחמה ההיא הצליח צה"ל, בתמרון יבשתי שכלל אוגדות משוריינות בשלושה צירים (גזרת החוף, מרכזית ומזרחית) להגיע לביירות ולכביש ביירות-דמשק תוך שהוא נלחם וגובר על כוחות של מחבלים (אז היה מדובר בארגון לשחרור פלסטין של יאסר ערפאת), של מיליציות לבנוניות שונות ושל הצבא הסורי. המלחמה הסתיימה באסון (טבח הפליטים במחנות סברה ושתילה, שבוצע ע"י הפלנגות הנוצריות מתחת לאפו של צה"ל והביא לפרישת שר הביטחון אריאל שרון) וגררה שהייה ישראלית של 18 שנה ב"רצועת הביטחון" בדרום לבנון, אשר עלתה בחייהם של מאות חיילים ולא הניבה כל תועלת. כך שגם הניצחון הצבאי הפיזי בשדה הקרב לא הוביל את ישראל ב-1982 להישג מדיני או צבאי כלשהו.
ארבעת העשורים שחלפו מאז, לא עשו חסד עם כוחות היבשה של צבא ההגנה לישראל. זו נתפסת היום נקודת התורפה הגדולה של צה"ל. המשימה של הרמטכ"ל אביב כוכבי, שנכנס לנעליו הגדולות של רב אלוף במילואים גדי איזנקוט, היא לחדד ולהגדיר מחדש את המונח "ניצחון", ולנסות לייצר מצב שבו למרות השינוי הדרמטי שעבר על שדה הקרב המודרני, יוכל הצבא להכריז על ניצחון כלשהו גם בזירה היבשתית. לצורך כך, גיבש הרמטכ"ל כוכבי קבוצות חשיבה רבות וערך לעצמו סמינר אישי מעמיק בחודשים האחרונים. עכשיו, מתחילים לבצבץ עקרונותיו של מי שאמור להעביר את צה"ל בשנה הבאה [2020] לתכנית רב-שנתית חדשה, ולהניח בפני הקברניטים בדרג המדיני של ישראל יכולות שאמורות לממש את היתרון המכריע של ישראל על אויביה גם בשדות הקרב הכאוטיים והלא ברורים של האלף השלישי.
מילת המפתח של כוכבי היא "קטלניות". לא כולם אוהבים את ההגדרה הזו, אבל כוכבי יודע שהמפתח להצלחה בנסיבות הכמעט בלתי אפשריות של המלחמה המודרנית היא הגברה עד למקסימום של יכולות הקטל, הרס, השמדה ופגיעה במטרות של צה"ל. הקטלניות אמורה לקצר עד מאוד את המלחמה הבאה. מלחמת "לבנון השנייה" נמשכה מעל חודש ימים [2006]; "צוק איתן", מבצע מוגבל נגד ארגון טרור מוקטן, נמשך 51 יום [2014]. אלה מספרים שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה.
בעימות הבא מול חיזבאללה תספוג ישראל לפחות 1,200 רקטות וטילים מדויקים ביום. כל יום. מדובר בכמויות הרס שהמדינה היהודית לא ידעה מעולם. הידיעה שבצד השני סובלים יותר לא תנחם את הציבור הישראלי שהתרגל לחיים יפים, נוחים ושקטים, כמעט ללא הפרעה (למעט "עוטף עזה" למוד הרקטות). כוכבי אמור לגבש תפיסת הפעלה לצה"ל שתאפשר פגיעה קטלנית, מהירה ויעילה באויב, כולל השתלטות על שטחים במהלך יבשתי, במינימום זמן. המטרה: לגרום לכל הצדדים לרצות להפסיק את האש כמה שיותר מהר, כשלצד השני יש יותר מה להפסיד.
צה"ל כבר שיפר מאוד את יכולת הנחתת האש המדויקת שלו בשנים האחרונות. מאז לבנון השנייה ועד עכשיו, חיל האוויר הישראלי הכפיל פי כמה את יכולתו. "את מספר המטרות שתקפנו בכל מלחמת לבנון השנייה", אמר לאחרונה גורם צבאי ישראלי בכיר לאל-מוניטור, "נוכל לתקוף במלחמה הבאה בזמן קצר יותר". היכולת הזו מושגת באמצעות הגדלה דרמטית של יכולת תקיפת מטרות מדויקות ע"י חיל האוויר, שיפור משמעותי במודיעין, ביכולת לסמן מטרות ובכושרם של מטוסי חיל האוויר לתקוף מספר רב של מטרות סימולטנית, כשהם במרחק רב מהמטרות עצמן. היכולות הללו קיבלו דחיפה ושדרוג נוספים לאחרונה, עם הקמתה של הטייסת המבצעית הישראלית של מטוסי ה"חמקן" 35F.
בנוסף ליכולת הזו, מתכוון כוכבי להשקיע בכמה תחומים נוספים: לצייד את צה"ל באמצעים שיאפשרו לו לנהל לחימה אורבנית בשטחים מאוכלסים בצפיפות תוך השתלטות מהירה על שטח וספיגת אבידות נמוכה ככל האפשר; להקים יחידה רב זרועית מיוחדת שתשקוד על איסוף מטרות איכותיות מקסימליות, התנאי הראשון לקצב השמדת מטרות מהיר מהרגע הראשון בו תפרוץ המלחמה; להחיש את תהליך הדיגיטציה המואץ שעובר צה"ל ברמה שתאחד את כל היחידות, זרועות וחילות בזמן אמיתי לאותה שפה ואותה רשת כדי שכל המידע יעבור כל הזמן מקצה לקצה, ושטייס החמקן המשייט מעל הזירה יוכל לשוחח עם מפקד הטנק מרכבה סימן 4 או מ"פ הקומנדו הנלחמים עשרה ק"מ תחתיו; המשך הטמעת טכנולוגיה משוכללת אל תוך הזרועות הלוחמים בתחומי הסייבר, רחפנים, מטוסים ללא טייס, ננו ותחומים רבים נוספים, בהם ישראל נחשבת למדינה מובילה ופורצת דרך.
הבעיה של כוכבי נעוצה בעובדה שהסובלנות בחברה הישראלית לאבידות בנפש הלכה וירדה עם השנים. ארבעה הרוגים בתחילתה של מלחמת לבנון השנייה כמעט ששיתקו את צה"ל והיכו בהלם את הציבור הישראלי. מלחמת ששת הימים, בה נפלו מאות לוחמי צה"ל בשלושת הימים הראשונים, לא הייתה מתפתחת בעידן הנוכחי כפי שהתפתחה לפני 50 שנה. יחידות היבשה עצמן כמעט ולא צברו ניסיון משמעותי בתמרון יבשתי אמיתי [מאז מלחמת לבנון הראשונה], לאור החשש הגדול של קברניטי הדרג המדינה מפני "הסתבכות". התמרון בצוק איתן בוצע באופן כמעט כפוי והיה מוגבל לקילומטרים בודדים. התמרון בעופרת יצוקה [2008] היה מעט משמעותי ממנו, אך התבצע כשממול כמעט ואין אויב משמעותי.
התמרון האחרון, במלחמת לבנון השנייה, כלל שלוש אוגדות אבל נמשך ימים בודדים ומטרתו היחידה הייתה להפעיל לחץ על חיזבאללה ללכת להפסקת האש. בשני העשורים הללו [מאז מלחמת לבנון השניה ב-2006] המשיכה הזרוע היבשתית של צה"ל להתנוון ולשקוע לתוך עצמה. כוכבי יצטרך לשקם את היכולת הזו. זו משימה כבדה, בהתחשב בכך שהשמיכה התקציבית שלו תהיה קצרה והפופולריות של שירות באחת מיחידות השדה, בעידן הסייבר, כיפת ברזל והמודיעין, הולכת ויורדת במהירות.