מי ירוויח מהגבלת מחיר ההופעות ביום העצמאות?

יום העצמאות הוא הפנינג ישראלי. רחובות הערים מתקשטים בדגלים ונורות צבעוניות ובמרכזיהן דוכני מזון, בלונים, פטישים מתנפחים ואווירת קרנבל שמחה במיוחד. גולת הכותרת הן במות הבידור שמארגנות הרשויות המקומיות, שעליהן מופיעים מיטב האמנים הישראלים. המבוקשים שבהם יופיעו כמה פעמים בערב אחד כשהם מדלגים ללא מנוחה מיישוב ליישוב.

בשנים האחרונות נדמה כי התחרות בין ראשי רשויות מקומיות, המעוניינים להביא לבמות בעירם את האמנים המפורסמים (והיקרים) ביותר, יוצאת מכלל שליטה. לא פעם היא גורמת למחלוקות בתוך העיר נוכח העלויות הגבוהות על חשבון כספי ציבור. מי שמרוויח מכך הם הזמרים, שמעלים בכל שנה את המחירים. למשל הזמר עומר אדם – מהפופולריים והמצליחים ביותר בישראל בשנים האחרונות, בשנת 2017 הוא הופיע תמורת 140 אלף שקלים, בשנת 2018 מחירו קפץ ל-205 אלף שקלים, והשנה [2019] המחיר זינק ל-292 אלף שקלים.

מגמת ההתייקרות הזו אינה ייחודית לעומר אדם אלא מאפיינת אמנים רבים. בעוד שבשנת 2016 האמן היקר ביותר גבה 198 אלף שקלים עבור הופעה ביום העצמאות, ב-2019 היקר ביותר גובה 292 אלף שקלים. זו קפיצה של למעלה מ-30 אחוזים. הבעיה בסיפור הזה היא שאת החגיגות מארגן אמנם ראש העיר, אבל מי שמשלם עליהן וביוקר הם ציבור התושבים.

לפני שבוע [29 באפריל] החליט שר הפנים אריה דרעי לאמץ את המלצותיה של ועדה ציבורית, שלפיהן התשלום לאמנים בחגיגות יום העצמאות לא יעלה על 70 אלף שקלים להופעה של שעה. לדברי השר דרעי, "אין סיבה שרשויות מוחלשות ישלמו סכומי עתק לזמרים ביום העצמאות מעל ומעבר ליכולות שלהן. הדבר מוביל לגירעונות כבדים לחלק מהרשויות. התשלומים המופקעים האלה באים על חשבון שירותים חיוניים אחרים שאין סיבה שייפגעו".

את העיוות הזה המחיש קובי מזרחי, תושב ראש העין, שבציוץ בטוויטר תיאר היטב את האבסורד. "ההופעה של עומר אדם בקיץ בראש העין הגיעה לעלות של 300 אלף שקל, שבועיים אחרי זה הודיעו להורים בשכונות החדשות שלא פותחים גנים לילדים כי אין תקציב...".

מזרחי משוכנע שמצב אשר בו ראשי ערים קונים לעצמם יחסי ציבור מכספי התושבים הוא לא תקין. "השיא של האבסורד הוא בשנת בחירות", אומר מזרחי לאל-מוניטור. "ראש העיר שצמא לכל בדל של סיקור חיובי רושם שיק על חשבון הקופה הציבורית לכוכב זמר כלשהו, ההמונים מגיעים, הוא גוזר את הקרדיט ומקבל יחסי ציבור על חשבון הציבור. זה עקום לגמרי".

מזרחי סבור שהכספים הללו יכולים להיות מנוצלים בצורה טובה יותר. "הכספים הללו יכולים להיות מפוזרים לפעילות תרבות לאורך כל השנה, לפעילות חינוכית ארוכת טווח, ולא למופע של שעה. אני בעד שהאמנים ירוויחו, אבל יש הבדל בין כסף ציבורי לכסף פרטי. לכסף ציבורי צריך להתייחס בחרדת קודש וזה רחוק מלהיות המצב. ראשי עיר מסתכלים לעתים על כספי הציבור כאל ברז מזומנים".

בינתיים, ההגבלה החדשה שתחול רק ביום העצמאות בשנה הבאה כבר מעוררת סערה בקרב אמנים ואמרגנים. כשנשאל על הכוונה להגביל את התשלום ל-70 אלף שקלים, אמר הזמר משה פרץ בתגובה כי בסכום כזה הוא יעדיף לעשות מנגל עם המשפחה. גורמים בענף הבידור וראשי רשויות מקומיות טענו כי המחיר הנמוך יגרום לכך שאמנים גדולים יסרבו להופיע בחגיגות העצמאות.

אמרגן מוכר בתעשיית המוזיקה הישראלית טוען בשיחה עם אל-מוניטור כי מדובר בהחלטה פופוליסטית של שר הפנים. "יש אווירת ג'יהאד כעת נגד האמנים בעקבות החלטת שר הפנים", הוא אומר. "פתאום הזמרים אשמים בשוד הקופה הציבורית. הסכומים אכן גדולים, אבל הם כוללים תשלום למפיקים ולנגנים ולאנשי צוות נספים. בסופו של דבר האמן מיטלטל ברחבי הארץ ועובד מאוד קשה. מי שמרוויח הוא הציבור, שרואה (ללא תשלום) על הבמה זמר שהוא אוהב, שהמחיר להופעה שלו במהלך השנה הוא 400-200 שקלים. אז מה אם זה כסף של הציבור? הוא חוזר חזרה לציבור!"

מי שלא מתרגש מכך ורואה בזה הזדמנות להביא לבמות יום העצמאות אמנים צעירים הוא ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, שהחליט השנה כי בעירו יופיעו רק אמנים מקומיים. "דווקא ביום העצמאות אין גאווה גדולה יותר מאשר לראות אמנים מקומיים מופיעים בערים שלהם", הוא מסביר בשיחה עם אל-מוניטור את החלטתו. "זו גם הזדמנות להושיט יד לכישרונות צעירים בתחילת דרכם. כגוף ציבורי זה התפקיד שלנו, להבליט כישרונות מתוך הקהילה ולתת את הפוקוס לאלה שעדיין לא קיבלו הזדמנות".

שטרן סבור שהגבלת התשלום לאמנים תקל על ראשי רשויות מקומיות רבות. "יש 256 רשויות מקומיות בישראל ונוצרה תחרות קשה ביניהן, מה שהוביל לחגיגת בזבוזים", הוא אומר, "כעת כשיש מגבלה ממשלתית אף אחד לא יכול לבוא בטענות. ב-300 אלף שקלים אני מקיים פעילות תרבותית ענפה לאורך השנה כולה ולא מבזבז אותם על הופעה של חצי שעה ביום העצמאות".

ד"ר רויטל עמירן, חברת הוועדה שהמליצה לשר הפנים להגביל את התשלום שמשלמות רשויות מקומיות לאמנים, רואה בהחלטה כורח הכרחי. "נוצרה תחרות שיצאה משליטה", היא אומרת לאל-מוניטור, "בקצב הזה היינו מגיעים לתשלום של חצי מיליון שקל לאמן. נדרשה כאן התערבות מיידית על מנת להגן על כספי ציבור ואנחנו מקבלים תגובות מדהימות מהשטח. אני שואלת את עצמי מאיפה באה הטענה שהציבור דרש את הזמרים היקרים. כולם הבינו שזה לא תקין. יש רשויות שמקבלות תמיכה (ממשלתית), צוברות גירעונות, אבל שורפות על ערב אחד 300 אלף שקל. זה שיגעון".

עמירן לא מתרגשת ממצב שבו יהיו זמרים שיחליטו לא להופיע ביום העצמאות. "יש זמרים ותיקים שנדחקו מחוץ למעגל ההופעות, ויש זמרים חדשים שרוצים לקבל הזדמנות. הם ישמחו לבוא ולהופיע בסכומים של עד 70 אלף שקל". 

ב-2013 פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף על ניהול אירועים וחגיגות ברשויות מקומיות. "הביקורת העלתה כי הרשויות המקומיות שנבדקו לא פעלו בצורה המיטבית לשמירת כספי הציבור שהופקדו בנאמנות בידיהן", קבע המבקר. למרות שהתערבות ממשלתית בניהול השלטון המקומי היא מהלך לא-בריא, נראה כי במקרה הזה המצב דרש התערבות מיידית. ישראל אמנם חוגגת 71 שנות עצמאות, אבל דווקא ביום העצמאות הרשויות המקומיות יקבלו קצת פחות עצמאות.