האם נתניהו ינחית בקרוב מכת מנע על חיזבאללה?

האם ינצל בנימין נתניהו את חלון הזמנים והנסיבות שהעניק לו מצבו המסובך וינחית מכת-מנע על תשתית ייצור הרקטות והטילים המדויקים של חיזבאללה, שהולכת ומתבססת בלבנון? מכון ירושלים לענייני אסטרטגיה וביטחון פרסם השבוע [15 בדצמבר] את התחזית השנתית שלו לשנה הבאה [2020], שבה נכלל משפט נפיץ אחד: "נדרשת היערכות לתרחישים מחמירים, כולל החלטה ישראלית ליזום מלחמת מנע עם חיזבאללה". המשפט הזה הדליק את המערכת ועורר צונאמי של ספקולציות ביטחוניות באשר לסיכויי התלקחות החזית הצפונית. במכון ירושלים יושבים מומחים מנוסים, חלק מהם מחובר עדיין למערכות הביטחון והמודיעין הישראליות. הבולט שבהם הוא האלוף במילואים יעקב עמידרור, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של נתניהו. עמידרור הוא איש ימין מובהק מחד, אך מעולם לא היה הרפתקן החותר לפתרונות כוחניים מאידך. להיפך, בשנותיו אצל נתניהו עשה לעצמו שם כמבוגר האחראי של הלשכה, ניהל יחסים אסטרטגיים קרובים במיוחד עם מקבילו האמריקאי (טום דונילון) ונתפס כאחד הגורמים המרסנים בסביבת ראש הממשלה.

"אני חושב שאנחנו צריכים לשקול מכת מנע בלבנון ברצינות", אמר עמידרור השבוע לאל-מוניטור, "עשינו בעבר שתי טעויות אסטרטגיות פטאליות עם חיזבאללה. טעות נוספת תהיה בכיה לדורות. אסור לתת לחיזבאללה לחצות את הקו האדום הזה". שאלתי את עמידרור על איזה טעויות עבר הוא מדבר. "הטעות הראשונה הייתה שהנחנו לארגון להתעצם לממדים מסוכנים אחרי שיצאנו מלבנון בתום מלחמת לבנון הראשונה. הטעות השנייה הייתה שלא התעקשנו על קיום החלטת מועצת הביטחון 1701 אחרי מלחמת לבנון השנייה. עכשיו הם מתקרבים לממדים של מפלצת. אם נרשה לחיזבאללה להחזיק כמות גדולה של רקטות וטילים מדויקים, נשלם על זה מחיר כבד. ישראל היא מדינה קטנה, אין לנו יתרות, אנחנו לא יכולים לעשות את הטעות הזו. אנו ניצבים כעת על קו פרשת מים וצריכים להיות מוכנים לשאת במחיר של מתקפה מקדימה, אם יתברר לנו שחיזבאללה אכן צובר יכולות שלא היו לו בעבר ומשנה את מאזן הכוחות באופן דרסטי. ברגע שהמפלצת החיזבללאית תקנה יכולות חריגות, זה שובר שוויון ואסור לנו לתת לזה לקרות".

האם התחזית הנפיצה של המכון הירושלמי מכילה פשוט את דעתם של עמידרור וחבריו למכון, או שהיא מגלמת גם הערכה שהאפשרות למכת-מנע ישראלית הולכת וקורמת עור וגידים? עמידרור מכחיש שמדובר במידע. "אני לא במערכת היום ואני לא יודע אם מכה כזו אפשרית בתקופת בחירות", אמר לאל-מוניטור, "אני כן יודע שנתניהו מסוגל לבצע מהלך כזה ברמה העקרונית. אני לא יודע אם הוא מסוגל לבצע אותו ברמה הפיזית. אם כן, הוא יהיה חייב לתאם את המהלך מראש עם בני גנץ, גם כשהם מתמודדים זה מול זה בבחירות. אם יזמין את גנץ, יעדכן אותו ויקבל את הסכמתו למהלך, הוא יעקר מראש ביקורת פוליטית. להגיד לך שזה יקרה? אני לא יודע. להגיד לך שזה צריך לקרות, אני יודע".

למרות כל האמור לעיל, רוב גורמי הביטחון בישראל, כמו גם הפרשנים הבכירים לענייני ביטחון, מאוחדים בהערכה שהסיכוי שישראל תנחית מכת מנע יזומה נרחבת על תשתית הרקטות והטילים של חסן נסראללה אינו גבוה. "ישראל לא הנחיתה מכות מנע מאז הקמתה", אמר לאל-מוניטור גורם בכיר במערכת הביטחון, "היא חורגת מהעיקרון הזה רק במקרים של התעצמות גרעינית ולכן השמידה פעמיים כורים גרעיניים שנבנו בעיראק וסוריה. ישראל לא תקפה את סוללות טילי הקרקע-אוויר של מצרים לפני מלחמת יום כיפור ולא ביצעה התקפות מהסוג הזה במקרים אחרים. זו דילמה קבועה המונחת לפתחה של מערכת הביטחון, ועד היום לא ננקט הצעד הזה אל מול סכנות התעצמות של אויבינו", הוסיף.

יחד עם כל זה, חשוב לזכור כמה נתונים המשנים את זווית הניתוח של המצב הנוכחי: ראשית, מצבו של ראש הממשלה נתניהו. הבחירות ב-2 במארס עלולות להיות האחרונות שלו. זמנו של נתניהו אוזל ואם לא יצליח לחולל נס, הוא עתיד לעזוב את המפה הפוליטית בשנה הקרובה. זו תהיה ההזדמנות האחרונה שלו להשאיר אחריו מורשת של מעשים, ולא רק נאומים ודיבורים. גם המחיר שממנו חשש נתניהו כל חייו הוא לא רלוונטי כעת. מכת מנע ישראלית על חיזבאללה פירושה מלחמה כוללת בצפון, שבה תספוג גם ישראל נזק אדיר וחסר תקדים. את נתניהו זה לא אמור להטריד במיוחד. הוא בדרך החוצה עם כתב אישום. הוא יכול רק להרוויח מהסיפור הזה.

שנית, זהותו של שר הביטחון החדש נפתלי בנט. מדובר בסוס צעיר, מלא אנרגיה, השואף לחתור למגע כמעט בכל מחיר. בנט כבר החל לצבור תסכול אל מול המגבלות שהוטלו עליו בכל הקשור לטיפול ברצועת עזה. בניגוד להצהרותיו בשנים האחרונות, מינויו לא הביא לשינוי אסטרטגי בדרך שבה מכילה ישראל את גחמותיהם של חמאס ושותפיו ברצועה. הטיפול בזירה הצפונית יכול להיות חתום על שמו של בנט. בשבועות האחרונים הוא מחדד מאוד את הצהרותיו בנושא וכבר הודיע ש"סוריה הופכת לווייטנאם של איראן" [18 בדצמבר]. הוא עוד עלול למצוא את עצמו בלבנון, שתחזור להיות וייטנאם של ישראל.

ועדיין, הגורמים המאזנים והבולמים במערכת הביטחון הישראלית אמורים לסנן ולעמעם את ההשפעות שתוארו כאן. "קשה לי להאמין שהרמטכ"ל אביב כוכבי ייתן יד למתקפת מנע כוללת שייזמו נתניהו ובנט", העריך בשיחה עם אל-מוניטור גורם ביטחוני בכיר. מול ההערכה הזו נמצאת הדאגה העמוקה של יו"ר ועדת החוץ והביטחון הטרי, הרמטכ"ל לשעבר ח"כ גבי אשכנזי. מקורבים לאשכנזי יודעים לדווח שמאז מונה לתפקיד יו"ר הוועדה והחל להיות חשוף לחומרי המודיעין, הוא מסתובב טרוד ומודאג מבעבר. יכול להיות שזו הסיבה שגרמה לו להיות היחיד בצמרת כחול-לבן שתמך בכניסתה של המפלגה לקואליציה תחת בנימין נתניהו ברוטציה, כשנתניהו מכהן ראשון?

ההערכה המעודכנת נכון לשעה זו של מרבית גורמי הביטחון הישראלים היא זו: הסיכוי למכת מנע ישראלית כוללת ויזומה על התשתית הרקטו-טילית של חיזבאללה נמוך מאוד. כדי לקבל החלטה כזו זקוק נתניהו לעוצמה פוליטית שאין לו כרגע, והמערכת זקוקה לכמויות עצומות של מודיעין מדויק שלא ברור שיש לה כרגע. מנגד, הסיכוי להתלקחות כוללת עד כדי מלחמה בחזית הצפונית סביב הסוגייה הזו קיים, והוא הולך ומתגבר באיטיות על ציר הזמן. ההתלקחות הזו עלולה להתרחש בעקבות מה שמכונה "מיס קלקולציה": פעולה ישראלית, תגובה חיזבללאית והתדרדרות הדדית. זהו תרחיש הייחוס הסביר ביותר למלחמה כוללת בחזית הצפונית, מלחמה שאף אחד מהצדדים לא צריך עכשיו, אבל עלולה להגיע בכוחות עצמה.