ביום שלישי לפנות בוקר [4 בדצמבר] החדיר צה"ל מצלמה רגישה למנהרת הטרור הסודית של חיזבאללה ודחף אותה קדימה, לעבר הצד הלבנוני, מתחת לקו הכחול המפריד בין המדינות על פני הקרקע. המצלמה המתינה שם בסבלנות עד שהאיר השחר ואיתו הגיעו שני פעילי חיזבאללה לסיור בוקר במנהרה. בסרטון שהפיץ צה"ל ביום שלישי בערב נראה אחד הפעילים מתקרב בחשדנות למצלמה, תוחב את אפו לכיוונה ומרחרח סביבה, עד שמשהו מתפוצץ בפרצופו והוא נמלט כל עוד נפשו בו, אל חוף מבטחים בצד הלבנוני.
זה היה הרגע שבו הבינו בחיזבאללה שישראל בדרך לשלילת אחד הנכסים החשאיים והחשובים ביותר של הארגון, במאמציו לייצר אופציה התקפית לכיבוש יישובים ישראלים בגליל בעימות הבא. מצלמת הרובוט הישראלית השיקה את הסבב הנוכחי בעימות הבלתי נגמר בין ישראל לחיזבאללה, תוך שהיא משיקה ניצחון ישראלי קטן אך איכותי בקרב על התודעה. הסרטון הפך ויראלי תוך שניות, אבל המלחמה עצמה טרם הוכרעה. הסיבובים המכריעים עוד לפנינו והם אינם קשורים במנהרות, אלא בפרויקט הדיוק של הטילים והרקטות ובטיסות הישירות שהחלו לנחות בנמל התעופה הבינלאומי של ביירות, היישר ממשמרות המהפכה בטהרן.
עם זאת, סיוט שנמשך 12 שנים אמור לבוא בשבועות הקרובים אל פתרונו. מאז שהסתיימה מלחמת לבנון השנייה באוגוסט 2006, מתלוננים תושבים בצפון ישראל המתגוררים סמוך לקו הגבול על קולות חפירה וחציבה הנשמעים בלילות מהצד הלבנוני או ממעבה האדמה. צה"ל, למוד תלאות ממנהרות חמאס בעזה, לא הצליח לאתר מנהרות בצפון לאורך שנים. סוג הקרקע, סלעית וטרשית, מקשה מאוד על חפירה יעילה ומהירה, והנחת העבודה הישראלית הייתה שנסראללה לא משקיע אנרגיה בחיקוי חמאס בכל הקשור למה שמכונה בישראל תחום התת קרקע.
כעת מתברר שההנחה הזו הייתה שגויה. הטכנולוגיה הישראלית הייחודית לזיהוי מנהרות, שמופעלת בהצלחה בחזית הדרומית, עשתה את ההבדל, יחד עם מעקב מודיעיני הדוק על המתרחש בצד השני של גדר הגבול. מתברר שבין חמאס לחיזבאללה מתקיימת סינרגיה הדדית. עד כה, נהוג היה להגיד בישראל שחמאס מנסה לחקות את חיזבאללה ולהקים את "מודל חיזבאללה" בעזה. כעת מתברר שבכל הקשור לפתיחת חזית מתחת לאדמה, חיזבאללה הוא זה שלמד מחמאס.
המנהרה שנחשפה השבוע חודרת כ-40 מטרים לתוך שטח ישראל. היא נחפרה מתוך מבנה הסמוך לכפר כילה, בצד הלבנוני, תוך מערך הטעיה מתוחכם שהפעיל חיזבאללה כדי להסוות את העובדה שלא מעט משאיות וכלי רכב מסחריים סובבו את המבנה הזה בשנים האחרונות כשהם מפנים מתוכו את כמויות העפר והסלעים שנחצבו מתוך האדמה. ההערכה בישראל היא כי לאורך קו הגבול עם לבנון קיימות עוד מנהרות מהסוג הזה. צה"ל מתכוון להשלים את "ניקוי" תוואי הגבול ממנהרות במהלך המבצע, שכונה "מגן צפוני".
אסטרטגית, זהו ניצחון חשוב בקרב על המלחמה הבאה. היכולת של חיזבאללה להחדיר את פלוגות רדואן, הקומנדו שלו, מתחת לאפו של צה"ל אל תוך השטח הישראלי, אמורה הייתה לתת לנסראללה מקדמה חשובה במאמץ החסר תקדים של חיזבאללה להשתלט בפעם הבאה על שטח בתוך ישראל, ולו לזמן קצר. יחד עם זאת, הימים האחרונים הבהירו מצוין, למי שלא מודע לכך, שלא רק חיזבאללה מורתע בידי ישראל, גם ישראל מורתעת מפני חיזבאללה. מאזן האימה בין הצדדים גרם לקבינט המדיני-ביטחוני להחליט שנטרול המנהרות וחסימתן יבוצע רק בצד הישראלי של הגבול. הבטון שמחדיר כעת צה"ל לתוכן נמדד בקפדנות, על מנת שלא יחדור גם לצד הלבנוני, כדי לא להעניק לנסראללה אמתלה להדליק את הזירה. אף אחד לא רוצה מלחמה עכשיו, כנראה.
ההערכה היא שנסראללה יבלע את ההישג הישראלי ולא יחמם את הגזרה. צה"ל הכין את "מגן צפוני" בקפדנות, העלה את חטיבת הקומנדו שלו צפונה, פרס עוד שתי חטיבות בשטח, העמיד את חיל האוויר בכוננות ומתח את מערך המודיעין הצפוני עד למקסימום. כעת מתברר שבנאומו ביום ראשון לפני יותר משבועיים [18 בנובמבר], כשהפציר בנפתלי בנט שלא לפרוש מהממשלה בגלל האתגרים הביטחוניים שיצריכו "הקרבה", התכוון נתניהו, בין היתר, גם לעניין המנהרות.
הקבינט אישר את המבצע לחיסולן ב-7 בנובמבר, חרף התנגדותו הגורפת של שר הביטחון אז אביגדור ליברמן. ערב המבצע טס נתניהו לבריסל, שם נועד עם שר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו והעביר באמצעותו אזהרה ללבנון ולחיזבאללה. הפרשה מבליטה את המחלוקת הקשה שקרעה את הקבינט ואת מערכת הביטחון בחודשים האחרונים בין אלה שצידדו בפעולה ישראלית נרחבת בעזה, כמו ליברמן ואולי גם נפתלי בנט ואיילת שקד, לבין הצבא עצמו בראשות הרמטכ"ל איזנקוט, ראש הממשלה נתניהו ומרבית השרים, שסבורים היו שצריך לטפל קודם במנהרות חיזבאללה, המהוות איום משמעותי בהרבה ממה שקורה בדרום.
דבר אחד ברור: גם אם המבצע לביעור המנהרות יסתיים בהצלחה וללא חיכוכים מיותרים, העימות האמיתי עוד לפנינו. "פרויקט הדיוק" של טילי חיזבאללה עדיין חי ובועט. המאמץ הישראלי לסכל אותו נמשך במלוא עוצמתו. הטיסות הישירות מטהרן לביירות אינן סימן טוב לבאות. אזהרתו של נתניהו, ששוגרה דרך פומפיאו, מתייחסת גם ובעיקר לסוגיה הזו. הדילמה הישראלית, האם להפוך את הפרויקט הזה לקאזוס בלי, אשר נסקרה כאן במאמר קודם, לא הוכרעה עדיין.
לא סביר להניח שנתניהו ירצה לצאת להרפתקה צבאית מהסוג הזה לפני הבחירות בישראל. הוא יצטרך קודם להחליט מתי יערכו הבחירות, בטרם יחשוב על האתגר הזה, שכרגע אין משמעותי ממנו. גם נסראללה מבין את המצב וייתכן שבחר לשתוק ביומיים האחרונים כדי להתכונן לבאות. מבחינתו, עצם העובדה שישראל משקיעה אנרגיה ומאמץ רבים כל כך כדי למנוע מחיזבאללה לפלוש לתחומה במלחמה הבאה, אינה דבר של מה בכך. הארגון הזה, שהחל את דרכו כארגון טרור קיקיוני בעל מעמד שוליים במפת הכוחות המזרח תיכונית, הפך בעידן הנוכחי לאחד האיומים המשמעותיים האחרונים על ישראל.