המעצר המנהלי שמאיים על יחסי ישראל-ירדן

בדיוק בשבוע שבו מציינים 25 שנים לשלום בין ירדן לישראל [26 באוקטובר 1994], הדבר האחרון שמשרד החוץ הישראלי זקוק לו עכשיו זה משבר נוסף ביחסים המאוד מורכבים ורגישים עם הממלכה. וזה בדיוק מה שעלול לקרות אם פרשת האזרחית הירדנית היבא אל-לבדי, המוחזקת במעצר מנהלי בישראל מאז חודש אוגוסט [2019] ושובתת רעב למעלה מחודש, לא תיפתר בימים הקרובים. ביום שני השבוע [28 באוקטובר], לאחר 36 ימים של שביתת רעב, התדרדר מצבה הבריאותי של אל-לבדי והיא אושפזה בבית החולים בני ציון בחיפה. לדבריה, היא אינה מתכוונת להפסיק לשבות, עד שתשוחרר או תמות בכלא הישראלי. התקשורת הירדנית עוקבת באינטנסיביות אחר כל פרט בפרשה, מה שלא מוסיף נחת לישראל.

אל-לבדי נעצרה ב-20 באוגוסט במעבר אלנבי, לשם הגיעה עם אמה ודודתה בדרכם לחתונה של קרובת משפחה בג'נין. היא נלקחה לחקירה בשב"כ, אבל עד כה לא הוגש נגדה כתב אישום. לטענת משפחתה היא עונתה במהלך מעצרה. על פי גורמי ביטחון, היא נעצרה בחשד למעורבות בעבירות ביטחוניות חמורות.

בעקבות מעצרה התגייסו לטובתה פעילים לזכויות אדם שמנהלים קמפיין רחב למענה, בין היתר באמצעות דף פייסבוק בשם "חופש להיבא". בין היתר הם טוענים כי היא נחקרה קשורה לכיסא בתנוחה שגרמה לה לכאבים, וכי חוקריה ירקו ואיימו עליה בניסיון להוציא ממנה הודאה. לדבריהם החוקרים גם איימו שיעצרו את אמה ואת אחותה (שהגיעה מוקדם יותר לשטחים), ושיאריכו את מעצרה המנהלי בצווים עד שבע וחצי שנים.

עו"ד רסלאן מחאג'נה, שנשכר ע"י קרובי משפחתה לייצגה, מאשר בשיחה עם אל- מוניטור כי אל-לבדי נחקרה באינטנסיביות ע"י השב"כ בתנאים קשים. "במשך יותר מחודש היא עברה 60 חקירות בתנאים מאוד קשים, אך למרות הכול לא הוגש נגדה כתב אישום כך שהיא תוכל להתמודד עמו ולהפריך את החשדות שהפנה השב"כ כלפיה".

חשוב לציין כי לקראת דיונים במעצרים מנהליים מקבלים שופטי בית משפט צבאי חומר חסוי, ועל פיו הם מאשרים בדרך כלל את דרישת המעצר המנהלי לתקופות שונות. לעציר או לעורכי דינו המייצגים אותו לא ידועה סיבת המעצר ובמה הוא בדיוק חשוד, ולכן אינם יכולים להתגונן.

במקרה של אל-לבדי, הוא אומר, החשדות נגדה נודעו לו, שכן הכוונה המקורית של השב"כ הייתה להגיש נגדה כתב אישום לבית משפט צבאי ולא לעוצרה מנהלית. לדבריו, בחקירתה נטען כי היא נסעה לביירות פעמיים, בחודש דצמבר 2018 ובאפריל 2019, וכי גויסה שם לכאורה על ידי משמרות המהפכה האיראניות וחיזבאללה שהטילו עליה להגיע לשטחי הרשות הפלסטינית ולגייס פעילים למטרת פיגועים.

עו"ד מחאג'נה אומר כי אל-לבדי הכחישה את החשדות נגדה, והסבירה כי הגיעה לביירות כדי לבקר את אחותה הלומדת שם. לטענתה, במהלך שהותה בעיר היא נפגשה עם עובדי ערוץ  הטלוויזיה "נור", המזוהה עם חיזבאללה, ועם הכתבת זינב זין אל-דין. זה מה שגרם לישראלים לחשוד בה שגויסה, היא טוענת.

לדברי עו"ד מחאג'נה, בתום חקירה ממושכת היא הועברה לבית סוהר מגידו-סאלם לקראת הגשת כתב אישום נגדה, אך מכיוון שלפרקליטות הצבאית לא היה די חומר ראייתי שיצדיק את העמדתה לדין, היא הושמה ב-24 בספטמבר במעצר מנהלי למשך חמישה חודשים, שלאחריהם ניתן יהיה להאריך את התקופה באישור שופט. יומיים אחרי ההחלטה הזאת פתחה היבא בשביתת רעב. "כעונש על שביתת הרעב שפתחה בה היא הוכנסה לצינוק בכלא קישון", אומר עו"ד מחאג'נה.

עו"ד ג'וואד בולוס, המייצג עצירים פלסטיניים, קיבל בשבוע שעבר אישור לבקרה למרות שאינו מייצגה. את רשמיו מביקורו בכלא קישון באזור חיפה שם פגש אותה, הוא פרסם בעיתון אל-קודס אל-ערבי [25 באוקטובר]. "הם השתמשו נגדה בכל שיטות החקירה, גם בשיטת השוטר הטוב והשוטר הרע", הוא כתב, "היא הושארה כמה פעמים בצינוק קטן ומטונף מלא בחרקים, ולפעמים התעוררה ומצאה מקקים ונמלים על בגדיה. קירות הצינוק היו עשויים בטון מחוספס, המזרן היה דק ולא הייתה לה שמיכה או כרית. האור דלק 24 שעות ביממה, התא לא היה מאוורר כלל והלחות הייתה בלתי נסבלת. המקלחת הייתה נוראה והאוכל שקיבלה לא היה ראוי למאכל אדם. כל אמצעי העינוי והדיכוי היו כשרים על מנת לכפות עליה לחתום על הודאה מרשיעה. אך למרות החקירה האכזרית, היא לא הודתה. היבא הועברה לכלא מגידו וממנו אל מחנה ג'למה-קישון, מבלי שחוקריה השיגו איזו הוכחה הקושרת אותה לפשע כלשהו או לעבירה ביטחונית כלשהי".

על פי נתונים של ארגון בצלם, נכון לסוף חודש אוגוסט 2019 החזיקה ישראל במעצר מנהלי 413 פלסטינים במתקנים של שירות בתי הסוהר, בהם שתי נשים וקטין. בנוסף להם נתונים במעצר מנהלי שני אזרחים ירדנים – היבא אל-לבדי ועבד ארחמן מרעי, שנעצר בחודש ספטמבר האחרון והוצא נגדו צו מעצר מנהלי.

במהלך דיון בערעורה של אל-לבדי בבית המשפט הצבאי בעופר, שנערך ללא נוכחותה שכן היא אושפזה לילה קודם בבית חולים, הציע עו"ד מחאג'נה לשחרר את השניים לירדן תוך הסכמה שהם לא יורשו להיכנס עוד לישראל או לשטחי הרשות. מניעת כניסתם לשטחים, הוא טען, תעקר את החשש שאל-לבדי תוכל לגייס פעילים שם לביצוע פיגועים. החלטה בערעור עדיין לא התקבלה, ובינתיים הפרשה הזו מסתבכת מדינית.

ב-6 באוקטובר הגיש משרד החוץ הירדני מחאה לישראל על מעצר שני אזרחיה. מאז, שר החוץ הירדני, איימן אל ספאדי, עוקב מקרוב אחר מעצרה של היבא, כולל דיווחים שוטפים מנציגי השגרירות שנפגשו עמה כבר חמש פעמים. בשבועיים האחרונים, בעקבות דיווחים על מעצרה בתקשורת הירדנית, נערכו הפגנות ברחבי הממלכה בדרישה שממשלת ירדן תפעל לאלתר לשחררה מ"השבי הציוני". כך פרשת מעצרה הופכת לתסבוכת מדינית, בדיוק במלאת 25 שנים לשלום בין שתי המדינות.