כך נוטרלה תכנית חיזבאללה לכיבוש הגליל

השקט בגבול ישראל-לבנון מעולם לא היה כל כך מתוח. מאז תחילת מבצע "מגן צפוני" [4 בדצמבר] בו ישראל מאתרת, מסמנת, ממלכדת ואמורה גם לפוצץ מנהרות טרור שחפר חיזבאללה אל תוך שטחה, נוצר על "הקו הכחול" (כך מכונה קו הגבול בין שתי המדינות ששורטט בידי האו"ם ב-2007, אחרי מלחמת לבנון השנייה) מצב ביזארי: צה"ל, כולל כוחותיו המיוחדים ועשרות כלי הנדסה, מקדחים ודחפורים כבדים, שוקד על מלאכת האיתור בצד הדרומי, בעוד צבא לבנון בגלוי ותצפיתני חיזבאללה בחשאי מתבוננים בפעילות הזו ממרחק של מטרים ספורים. תוסיפו לזה את התקשורת הלבנונית, חלקים ממנה מזוהים עם חיזבאללה, שאנשיה "פותחים שולחנות" על הקו כשבמרחק של 5 מטרים מהם עובדים הישראלים במרץ על המנהרות, ותקבלו שני צדדים המתחככים זה בזה מטווח אפס, מזויינים עד שיניהם וממתינים לניצוץ.

מבחינת ישראל, עד עכשיו מתקדם המבצע לפי התכניות. התקלה היחידה נרשמה במישור הדיפלומטי: ארה"ב, לראשונה מזה זמן רב, סירבה להתייצב לדגל הישראלי ולהטיל סנקציות על לבנון. המדיניות הישראלית הרואה בלבנון וחיזבאללה גוף אחד שאין להפרידו, לא זוכה כרגע למענה בוושינגטון. האמריקאים התחייבו להדק ולהטיל חבילת סנקציות נוספת נגד חיזבאללה, אך נחושים לשמור על היחסים היעילים עם הממשלה הלבנונית. זה הוריד חלק ניכר מהרוח במפרשי הדיפלומטיה הישראלית, המדגישה בקביעות כי בעימות הבא "תוחזר לבנון לתקופת האבן" לאור אחריותה הישירה למתרחש, בניגוד למדיניותו של ראש הממשלה אהוד אולמרט במלחמת לבנון השנייה [2006], בה הקפיד שלא לפגוע בתשתיות המדינה הלבנונית. בשלב הזה, ממוקדים שני הצדדים במאמץ שלא להקדים את לוח הזמנים ולא להיגרר ל"עימות הבא" בימים הקרובים. זה לא קל לאף אחד מהם.

הרמטכ"ל הישראלי, רב אלוף גדי איזנקוט, מי שאמור לסיים את תפקידו באמצע החודש הבא [ינואר 2019], רואה בהסרת איום המנהרות על ישראל מטרה אסטרטגית. בחזית הדרומית, קרובה ישראל מאוד להכרזה על רצועת עזה כנקייה ממנהרות חודרות. בחזית הצפונית זה יקרה רק בעוד חודשים ארוכים. על פי הרמטכ"ל, איתורן של המנהרות הוא ניצחון ישראלי אסטרטגי אדיר ששולל מחסן נסראללה את תכנית ההפתעה עליה שקד בשנים האחרונות מול ישראל. נסראללה, על פי הרמטכ"ל, תכנן להנחית על ישראל מהלומה מפתיעה באמצעות אותן מנהרות, בהן אמורים היו לשעוט עשרות ואף מאות לוחמי קומנדו מפלוגות "רדואן" מחוזקים בלוחמי מיליציות שיעיות המסונפות לאיראן, ולצוץ בעורף הישראלי.

יחסי הכוחות הצבאיים בין צה"ל לחיזבאללה נוטים בבירור לטובת צה"ל, אבל לאף צבא אין יכולת להגן על גזרה ארוכה, הררית ומפותלת כל הזמן ובכל מקום. מבחינת נסראללה, השתלטות על שכונה במטולה או פאתי יישוב ישראלי קטן לכמה שעות תהווה הישג היסטורי תודעתי מטלטל, עוד לפני המחשבה על עשרות בני ערובה ישראלים. דגל חיזבאללה במטולה, ולו להרף עין, ימוטט את הביטחון העצמי הישראלי ויחזיר למשוואת הכוחות הישראלית-ערבית אירוע שכמותו לא אירע משנת 1948 בה הוקמה המדינה: נפילתו של יישוב ישראלי לידי אויב. מבחינת רב אלוף איזנקוט, הסיכויים שזה יקרה פחתו באופן משמעותי בעקבות "מגן צפוני".

ישראל שואפת לנצל את מבצע המנהרות כדי להשלים גם את פרויקט הבינוי המאסיבי שהיא מבצעת בשנים האחרונות לאורך קו הגבול. הפרויקט נחשף בזמנו במאמר ב"אל מוניטור" [2015], ובמסגרתו מייצרת ישראל מכשולים לאורך תוואי הגבול שיקשו על חיזבאללה לחצות או לצלוח אותו בממדים נרחבים בהפתעה. הפרויקט כולל בניית חומה גבוהה לאורך התוואי, העמקת ואדיות והגבהת צוקים טבעיים, כריתת צמחיה המעניקה מחסה למתגנבים פוטנציאליים ויצירת קו גבול ברור, חשוף וקל להגנה. במקומות מסוימים לא ביצעה ישראל עבודות עד כה, לאור מחלוקות על תוואי הגבול עם לבנון. כעת, כשהיא מגייסת לגיטימציה בינלאומית וחיזבאללה במגננה דוממת, מקווה ישראל להשלים את המלאכה.

מים רבים זרמו בנהר הליטני מאז היה חיזבאללה ארגון טרור קטן, קיקיוני וזניח שמנהיגו עבאס מוסאווי חוסל בידי מסוק של צה"ל בשנת 1992. נכון להיום, חיזבאללה הוא הכוח הצבאי החזק ביותר המאיים על ישראל בגבולותיה. יחד עם זאת, הוא אינו מהווה איום קיומי על ישראל ואפילו נסראללה יודע זאת. למרות יחסי הכוחות, נהנה חיזבאללה מהעצמה מיתולוגית של עוצמתו ויכולתו להזיק לישראל עד כי במהלך "מגן צפוני" נשמעו דוברים ישראלים מסבירים שהמבצע נועד לסכל את "כיבוש הגליל" בידי חיזבאללה.

"אנחנו מגזימים מאוד באשר לארגון הזה", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר, "הוא ארגון שלמד להפעיל מסגרות צבאיות, צבר ניסיון והוכיח יכולת בשדה הקרב, יש לו ארסנל עצום וקטלני של רקטות וטילים, אבל הוא יודע את מקומו ולא הגיע עדיין לליגה של הגדולים".

קצין בכיר מאוד בצה"ל לשעבר, שמכיר את הארגון מקרוב, אמר לאל-מוניטור לאחרונה ש"הלוואי שכל אויבינו היו חיזבאללה. יש לו יכולות, אבל יש לו גם מנהיג פרגמטי, יציב, מבין עניין. נסראללה נבנה מישראל פוליטית וממנף אותה לצרכיו האישיים, אבל מכיר את הזירה מצוין והידיים שלו יציבות על ההגה. הוא הודה בקולו אחרי מלחמת לבנון השנייה [2006] שאם היה יודע שישראל תגיב ביציאה למלחמה, לא היה חוטף חיילים. כשנסראללה מולך, יש כללי משחק מסודרים, שזה מצב עדיף על כאוס או איומים מעורפלים."