האינטרס הישראלי בשגשוג הכלכלה הפלסטינית

הסיכום בין ישראל לרשות הפלסטינית על העברת 2 מיליארד שקלים לקופתו הריקה של אבו מאזן [22 באוגוסט] במסגרת פטור מתשלום מס שניתן לרשות על הדלק שהיא רוכשת מישראל (אשר הוחל על שבעת החודשים האחרונים בדיעבד), מעניק חבל הצלה כלכלי לרשות ולעובדיה ואולי גם ימנע המשך הסלמה בגדה.

המשבר נוצר בפברואר האחרון [2019] כאשר ישראל החלה ליישם את חוק הקיזוז, שאושר בכנסת ביולי 2018, חוק אשר בגינו היא מפחיתה כ-45 מיליון שקל בחודש מכספי המסים והמכסים שהיא גובה עבור הרשות הפלסטינית. בתגובה סירב אבו מאזן לקבל את יתרת הכספים שנגבים עבור הרשות – כחצי מיליארד שקלים בחודש, המהווים יותר ממחצית התקציב החודשי שלה. כל זה הוביל את הרשות למשבר כלכלי חריף ולקיצוץ משמעותי בשכר עובדיה לרבות שכר אנשי מנגנוני הביטחון. גם סיוע מובטח של מדינות ערב לא כיסה את הגירעון הכבד.

התמשכות המשבר הביאה את ראש הממשלה הפלשתיני מוחמד א-שתייה להתריע [5 ביוני], כי ללא כסף אנשי זרועות הביטחון יפוטרו ובכך ייפסק למעשה התיאום הביטחוני והמאבק המשותף בטרור. בעקבות אזהרות מערכת הביטחון הישראלית מקריסת הרשות הפלסטינית, הורה ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר משה כחלון, השר היחידי הנמצא בקשר ישיר עם הפלסטינים, לגבש פתרון למשבר – שבסופו של דבר הושג כאמור בשבוע שעבר. הפתרון בשלב זה הוא חלקי. הפלסטינים עדיין מסרבים לקבל את הכספים שישראל גבתה עבורם מתחילת השנה. המשך יבוא כנראה אחרי הבחירות בישראל.

התיאום הביטחוני חשוב לרשות הפלסטינית, שכן חמאס מנסה לערער על שלטונה בגדה. לפי פרסומים בעבר, ישראל מנעה ניסיון הפיכה של חמאס בגדה ב-2014. במקביל, התיאום הביטחוני חשוב לישראל לא פחות.

ביום שישי האחרון [23 באוגוסט] נרצחה רינה שנרב בת ה-17 בפיצוץ מטען במעיין דני באזור בנימין ממערב לרמאללה. אביה ואחיה נפצעו בפיגוע. ביום רביעי [28 באוגוסט] דווח בכאן חדשות, כי לפי גורמי ביטחון פלסטיניים הם סיכלו יום קודם פיגוע מטען באזור הר גריזים הסמוך לשכם על ציר שעוברים בו כלי רכב של צה"ל.  לפי הדיווח, מתחזקת ההערכה של גורמי הביטחון הפלסטינים כי חמאס דוחף לפיגועים בגדה וייתכן שהצליח להכשיר מהנדס מטעני חבלה מקומי. בתחילת השבוע דווח מפי מקורות פלסטינים, כי חמאס מנסה להחדיר מהנדסים לשטחי הגדה וכי הרשות מזהה ניסיון של חמאס להתבסס בפרברים שמסביב לערים – בשטחי C. כלומר גם חמאס מכיר ביעילות כוחות הביטחון הפלסטינים ובשל כך מעדיף להסתיר את פעילותו בכפרים שמחוץ לשטח הרשות.

אבל לא רק הביטחון משחק כאן תפקיד. גם המגזר הפרטי – התעשייה, המסחר והפועלים העובדים בישראל. מספרם של הפלסטינים המועסקים בישראל ובהתנחלויות נע סביב 130,000 עובדים, רבים מהם בענף הבנייה. בשנת 2017 21% מהעובדים בענף הבנייה בכללותו היו פלסטינים. בלעדיהם הענף הזה ישותק.

במהלך המשבר הנוכחי שקלה הרשות הפלסטינית לגבות מס מהפועלים היוצאים לעבודה בישראל. האפשרות הזאת הדאיגה מאוד את מערכת הביטחון הישראלית, הרואה בהעסקת פלסטינים את אחד מאמצעי הביטחון החשובים ביותר וגורם משמעותי ליציבות הגדה. בכיר ביטחוני ישראלי הגדיר בשיחה עם אל-מוניטור את העבודה בישראל כמנוע הכלכלי המרכזי של הרשות. לדבריו, שכרם הממוצע של הפועלים הפלסטינים העובדים בישראל, המפרנסים כ-75,000 בתי אב, הוא למעלה מ-5,000 שקלים בחודש, פי שניים וחצי מהשכר הממוצע ברשות. בסך הכל מדובר במאות מיליוני שקלים בחודש המניעים את הכלכלה הפלסטינית. בלעדיהם היא תשותק.

הביקוש לרישיונות עבודה בישראל גדל בחודשים האחרונים. מספר העובדים הפלסטינים המועסקים בתוך הקו הירוק ובאזורי התעשייה ביו"ש גדל בהתמדה. בתחילת השנה נחנכו מתקנים חדישים במעברים דרכם נכנסים הפועלים לשטח ישראל וזמן ההמתנה התקצר משעות לדקות.

יש לציין כי בחודשים האחרונים, לאחר הקפאה ממושכת, ישנה תנופת בנייה בהתנחלויות. מבחינת הפלסטינים, קבלת אישורי עבודה בהן היא קלה ומהירה יותר. אלפי פועלים פלסטינים מועסקים בהתנחלויות בבנייה בשכר "ישראלי". 

בסיור שערכתי לאחרונה בבית לחם גיליתי ענף נוסף החשוב לישראל ולפלסטינים – מוצרים לבנייה. סמוך למחנה הפליטים דהיישה שוכן מפעל הבלוקים של עיסא מקרקר, המספק חלק ניכר מהבלוקים לבנייה בפרויקטים הגדולים באזור ירושלים. המפעל ממוכן ואוטומטי ומספק תעסוקה ופרנסה לעשרות פלסטינים. מקרקר אומר שהשכר במגזר הפרטי גבוה יותר מאשר במגזר הציבורי, קרי שכרם של פקידי הרשות הפלסטינית. לדבריו, הביקוש בישראל לבלוקים שלו עולה כל הזמן, שכן הוא יכול להציע מחירים טובים בשל הוצאות שכר ומיסוי נמוכות יחסית למפעלים ישראלים. "אני תורם לירידת מחירי הדירות בישראל", הוא צוחק. 

ענף חשוב אחר הוא התיירות. עיסא רשמאווי, בעליה של סוכנות נסיעות מבית לחם, הוא בעל קשרים הדוקים עם חברות ארקיע והשטיח המעופף – שתי חברות תיירות מהגדולות בישראל. חלק בלתי מבוטל מהתיירות לישראל היא של נוצרים המעוניינים לבקר במקומות הקדושים. ללא שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית והתיירנים הפלסטינים כדי לאפשר ביקור בכנסיית המולד, תיפגע גם תיירות זו לישראל. שיתוף הפעולה הזה פורה, וב-2017 נרשם בשטחי הרשות הזינוק היחסי הגדול ביותר בעולם בכניסת תיירים.

כלכלית הרשות הפלסטינית תלויה בישראל, אך גם לישראל אינטרסים כלכליים וביטחוניים ביציבות ובשגשוג של הרשות. זה הרקע לסיכום בין ישראל לרשות שאיפשר להעביר אליה שני מיליארד שקלים אחרי חודשים ארוכים של סירוב לקבל כסף מישראל, בתקווה שאחרי הבחירות יימצא פתרון מקיף יותר לסוגיה.