הכל פוליטי: כך מצליח ליברמן לקדם את חוק עונש מוות למחבלים

במהלך סקירתו של ראש השב"כ נדב ארגמן בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ביום שלישי השבוע [6 בנובמבר], הוא נשאל על ידי ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) לגבי עמדתו בעניין חוק עונש מוות למחבלים. ארגמן השיב כפי שהשיב בעבר לאותה שאלה, כי הוא מתנגד להטלת עונש מוות על מחבלים, והסביר כי זה אינו מועיל במאבק נגד הטרור.

עמדתו של ראש השב"כ לא צפויה לשנות את החלטתה של הבית היהודי לתמוך בהצעת החוק ששר הביטחון אביגדור ליברמן מנסה לקדם כבר שלוש שנים ועד כה לא הצליח. העובדה שהבית היהודי החליטה לתמוך בחוק של ליברמן, היריב הפוליטי של ראש התנועה השר נפתלי בנט, מהווה ללא ספק ניצחון של שר הביטחון.

הצעת החוק המדוברת, שלפיה אפשר יהיה לגזור עונש מוות על מחבלים ברוב רגיל של שופטים (כיום יש צורך בהסכמה של כל השופטים), הוגשה מיד אחרי הבחירות האחרונות במארס 2015 על ידי ח"כ שרון גל (שהתפטר בינתיים מהכנסת), חבר מפלגתו של ליברמן. ארבעה חודשים מאוחר יותר דווח כי נתניהו הורה לשרי הליכוד להתנגד לחוק.

כשהצטרף ליברמן לממשלת נתניהו [מאי 2016], הוא דרש את העברת החוק, וכך אכן נקבע בהסכם הקואליציוני בין ישראל ביתנו לבין הליכוד. נתניהו מצדו שמע את הערכת מערכת הביטחון שעונש מוות עלול להצית את השטח ואת התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לחקיקתו, ולא מיהר לקדם את החוק של ישראל ביתנו.

בתחילת השנה [3 בינואר] יזמה ישראל ביתנו דיון בממשלה בחוק עונש מוות למחבלים. כאשר השר יובל שטייניץ (ליכוד) אמר כי הוא מסרב לתמוך בחוק, הישיבה כמעט התפוצצה. "כולנו מחויבים להסכם הקואליציוני", זעם ליברמן והכה על שולחן הממשלה, עד כי נתניהו נאלץ להעיר לו "כמעט שברת את השולחן".

אבל לא על השולחן חשש נתניהו, אלא מפירוק הממשלה. וכך באותו ערב אושרה הצעת החוק בקריאה טרומית בכנסת ברוב דחוק של 52 ח"כים בעד מול 49 מתנגדים. נתניהו עצמו התקפל, כמו תמיד כשהוא חש שאחד משריו מאגף אותו מימין ועלול להציגו כמי שאינו נלחם באמת ב"טרור המשתולל". ראש הממשלה הצביע בעד, ואף הסביר את עמדתו מעל בימת הכנסת: "במצבי קיצון יש היגיון פשוט. מי ששוחט וצוחק – לא יבלה את יתרת חייו בין כותלי הכלא אלא יוצא להורג". עם זאת הוסיף שאין צורך למהר: "אף אחד כאן לא פזיז... נוכל לשקול עוד בהמשך".

נתניהו כבר תכנן את המהלך הבא – לתקוע את הצעת החוק של שר הביטחון שלו בוועדות הכנסת. כשההצעה אכן נקברה בוועדת חוק, חוקה ומשפט, נשאל ליברמן מה ההיגיון לקדם חוק שראשי המערכת שהוא עומד בראשה מתנגדים לו. לשר הביטחון של מדינת ישראל היה הסבר פשוט. "אני מאוד מעריך את כל ראשי מערכת הביטחון – שב"כ, משטרה וכך הלאה", הוא אמר, "(אך) מצד אחד הם אומרים בעשרות הזדמנויות שהריסת בתי מחבלים זה אמצעי מרתיע, ומנגד טוענים שעונש מוות אינו מרתיע. זה היגיון שקשה להבין אותו".

החוק לא התקדם לשום מקום כמעט 11 חודשים – מערכת הביטחון מתמודדת בשנה האחרונה עם לא מעט משוכות ואתגרים כמו הפגנות הגדר בעזה, הסכם הסדרה עם חמאס, מעורבות רוסיה בסוריה והשקט המתעתע בגדה שעלול להתפרץ לאלימות בכל רגע. אבל ליברמן לא שכח ולא ויתר. הבחירות נראות באופק, וכשיחל המרוץ על קולות מצביעי הימין הוא יצטרך להגיש לבוחריו דין וחשבון על תפקודו ועל קיום הבטחותיו. איך ייראה בעיני מצביעיו כשיגלו שלא הצליח להעביר בכנסת את גולת הכותרת של קמפיין בחירות 2015 שלו?

השבוע בישיבת ראשי הקואליציה נפל דבר [4 בנובמבר]. שר הביטחון יכול היה להכריז על ניצחון לאחר שראש הממשלה נתניהו נתן את הסכמתו להמשך חקיקת החוק, וכך וגם שרי הבית היהודי.

איך לפתע הוסרו ההתנגדויות? ההסבר נעוץ בהקדמה הצפויה של הבחירות. באמצעות הסרת התנגדותו, נתניהו מיהר להתיישר עם ליברמן, ואילו בנט נותר ללא הסבר טוב למצביעיו מדוע חוק המאפשר לגזור עונש מוות על מחבלים נבלם דווקא על ידו. להערכת השב"כ בעניין הזה, מתברר, אין משקל במערכת השיקולים של הדרג המדיני. הכל הפך לפוליטי.

ביום שני בלילה [5 בנובמבר] צייץ ליברמן בהתרגשות: "לאחר למעלה משלוש שנות מאבק עיקש, ביום רביעי הבא (14 בנובמבר) חוק עונש מוות למחבלים יובא סוף סוף לדיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט ולאחריה לאישור בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. לא נוותר ולא נעצור עד שנשלים את המשימה".

באותה ישיבת ועדת החוץ והביטחון השבוע, הוסיף ואמר ראש השב"כ ארגמן כי השקט היחסי בגדה המערבית מתעתע. לדבריו, בשנה האחרונה סיכלה מערכת הביטחון 480 פיגועים והביאה למעצרם של 590 מפגעים בודדים ו-219 חוליות מחבלים של חמאס. כשהמצב כה נפיץ, הדבר האחרון שצריך עתה הוא חוק שיצית את גפרור התבערה. אבל מתברר שבממשלה הנוכחית הערכה ביטחונית-מקצועית של מערכת הביטחון נבחנת ומיושמת על פי היגיון פוליטי הישרדותי בלבד.