כך מוענקים אישורי עבודה לפועלים מעזה מבלי לזעזע את המערכת הפוליטית

בשקט בשקט, ללא הודעות רשמיות של דובר צה"ל או המנהל האזרחי, ישראל בתיאום עם חמאס הגדילה באופן משמעותי את מספר ההיתרים הניתנים לתושבי רצועת עזה להיכנס לישראל ב-2,000. ככל הידוע מרבית האישורים הללו הוענקו לפועלים עובדי כפיים, אך אלה הוגדרו כ"סוחרים".

זו הפעם הראשונה מאז ההפיכה הצבאית של חמאס בעזה [יוני 2007] שישראל נוקטת במהלך הנחשב למשמעותי ביותר מבחינת שיפור הכלכלה ברצועה. אמנם עדיין מדובר במספרים נמוכים יחסית שלא ישנו באופן דרסטי את מצבם הכלכלי של תושבי הרצועה, אבל זו רק ההתחלה.

מאז החליט ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט להטיל סגר על הרצועה, אישרה מערכת הביטחון רק לחריגים להיכנס לישראל משטח עזה: חולים הזקוקים לטיפולים מצילי חיים בבתי החולים בישראל או בגדה; אנשי ארגוני סיוע בינלאומיים; וסוחרים מהרצועה שקיבלו אישור כניסה לתקופה קצובה קצרה של יום או יומיים לצורך קיום פגישות עם אנשי עסקים ישראלים או טיפול בנושאי ייבוא מנמל אשדוד לרצועה ומכס.

2,000 ההיתרים החדשים (המכונים בעזה "תסריח"), ועוד כמה אלפי היתרים שיונפקו בחודשים הקרובים במסגרת ניסוי של מערכת הביטחון, כנראה לא היו מגיעים לידיעת הציבור בישראל אלמלא ראיון שהעניק ראש לשכת המסחר ברצועה, מאהר טבעא, לעיתון הסעודי "אל-קודס אל-ערבי" [יולי 2019]. לדברי טבעא בראיון, מספר בעלי ההיתרים גדל ב-66%, מ-3,000 ל-5,000, וחשוב לא פחות – הגיל המינימלי המותר לכניסה לישראל הורד מ-30 ל-25.

טבעא חשף את העובדה שהיתרי הסוחרים הוענקו בעצם לעובדי כפיים, שיוצאים מדי בוקר לעבודות חקלאות ביישובי הדרום בשטח ישראל ושבים לעזה בתום יום העבודה. מעניין שראשי הרשויות בדרום והחקלאים שקיבלו פועלים מעזה שומרים על חשאיות בנושא. הם מן הסתם מבינים היטב את הרגישות הפוליטית בישראל ואת ההתנגדות של חוגים רבים בימין "להעניק פרס לחמאס", שלא לדבר על הסיכונים הביטחוניים.

ראשי היישובים בדרום דורשים כבר יותר משלוש שנים ממערכת הביטחון לשנות את מדיניות העסקת פועלים מעזה. חקלאי העוטף סובלים מזה זמן ממחסור בפועלים זרים בשל מכשולים שמציב שר הפנים אריה דרעי במתן אישורי העסקה. מעבר לכך, החקלאים הישראלים מעדיפים עדיין את הפועלים מעזה על פני פועלים זרים מתאילנד או ממדינות אחרות. 

בחודש ספטמבר 2016 נפגשו ראשי רשויות בעוטף עזה עם שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, שטחו בפניו את מצוקתם וביקשו שישקול בכובד ראש מתן היתרי עבודה לפועלים. "רק כמה אלפים", הם ביקשו. אף אחד מהם לא הפליג למחוזות הדמיון של התקופה שלפני פרוץ האינתיפאדה הראשונה [1987] שבה למעלה ממאה אלף פועלים מעזה והגדה יצאו מדי יום במאות אוטובוסים לכל רחבי ישראל לעבודה בחקלאות, בתעשייה, בבניין ואפילו הועסקו בבתי החולים כסניטרים. מאז שחמאס עלה לשלטון ברצועה נסגרו כל המעברים וישראל לא אישרה לפועלים מעזה לעבוד בשטח ישראל, למרות מאמצי השכנוע של ראשי הרשויות. שב"כ טען אז כי כניסת פועלים לישראל מהווה סיכון ביטחוני וכי חמאס עלול לנצל זאת לאיסוף מודיעין או לביצוע פיגוע בישראל. ליברמן לא פסל את הבקשה על הסף אך מעולם לא אישר את המהלך.

שנתיים אחר כך, ביוני 2018, כשליברמן עדיין בתפקידו, כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו את הקבינט המדיני-ביטחוני כדי לדון במתן היתרי עבודה לפועלים מעזה בהמשך למסקנות עבודת מטה שביצע לבקשתו סגן השר במשרד ראש הממשלה מייקל אורן. אורן המליץ על מתן היתר ל-6,000 פועלים, כמספר הפועלים שיצאו לעבודה מעזה בישראל במהלך האינתיפאדה השנייה [2005-2000], והפיכתו של מחסום ארז המשמש כיום כמעבר רגלי לחולים וסוחרים למעבר של סחורות, לרבות חיבורו לנמל אשדוד באמצעות פסי רכבת דרך יד מרדכי. וכל זאת כשברקע ביטול הסיוע של ארה"ב לאונר"א וכשתוכנית ההסדרה עם חמאס רק החלה לקרום עור וגידים.

שרי הקבינט שמעו את התחזיות השחורות של מערכת הביטחון על קריסת עזה עקב המצב ההומניטרי, אך לא קיבלו החלטה. לימים כשהתעצמו הפגנות הגדר ובלוני תבעירה החלו משוגרים מעזה, שלא לדבר על סבבי הרקטות, איש מהשרים כבר לא זכר שפעם הייתה עבודת מטה שהמליצה להתיר לאלפי פועלים מעזה לעבוד בישראל. ועדיין, ראשי הרשויות בדרום לא ויתרו על הרעיון. הם המשיכו ללחוץ על מערכת הביטחון, וכל פוליטיקאי מימין או משמאל שביקר ביישובי עוטף עזה שמע הסברים מפורטים איך מתן היתרי עבודה למספר מצומצם של פועלים יסייע גם לחקלאי הדרום וגם לפלסטינים ברצועה.

מקור במנהל האזרחי אומר לאל-מוניטור, כי מתן היתרי העבודה כעת בא ממחשבה לתת "עזרה ראשונה לחקלאי הדרום הנמצאים במשבר, גם בגלל השריפות מבלוני התבערה וגם בגלל מחסור בידיים עובדות". לדבריו, זה אכן פרדוקסלי שפועלי עזה ישקמו את השרפות שגרמו הבלונים מעזה, אבל לבעלי השטחים החקלאיים ביישובי הדרום יש ניסיון רב עם פועלי עזה וחלקם אף שמרו על קשר הדוק עם עובדיהם בעבר. עוד הוא אומר כי כמה חקלאים אף שלחו לפועליהם לשעבר כסף כדי לסייע להם לשרוד נוכח הסגר על הרצועה.

הפועלים שיוצאים כעת מהרצועה לעבודה בשטח ישראל, במלאת 12 שנים לסגר, עושים זאת ב"הסוואה". הם נושאים אישורי סוחר אבל לא מגיעים לישראל כדי לסגור עסקאות ייבוא אלא לעבודת כפיים בחקלאות.

אנשי יחידת המעברים של משרד הביטחון העובדים במחסום ארז בוודאי בודקים את היוצאים מעזה, קורצים זה לזה ומחייכים למראה הפטנט שמאפשר לממשלה להכניס לישראל פועלים מעזה מבלי לעורר כאן ויכוח פוליטי. והרי זו תקופת בחירות.