התיאום הביטחוני עם ישראל שורד את כל המשברים

התיאום הביטחוני ההדוק בין ישראל לרשות הפלסטינית הוא אחד מנפלאות היחסים המורכבים בין הצדדים. השבוע התקבלו עוד שני רמזים עבים לקיומו, על אף ששני הצדדים – ישראל והרשות הפלסטינית – משדרים משבר עמוק ביחסיהם. אמנם ביום רביעי [24 ביולי] דווח כי אבו מאזן זימן את הנהגת הרשות לפגישה דחופה ברמאללה ליום שלמחרת, שבה יידונו צעדים דרמטיים ביחסים עם ישראל, אבל השטח מדבר אחרת. הסימנים מעידים דווקא על המשך שיתוף הפעולה הביטחוני. 

הסימן האחד הוא מעצרה של אאלא בשיר, מורה לקוראן בת 23 מהכפר ג'ינסאפוט ליד קלקיליה [23 ביולי], בידי כוחות הביטחון הישראליים, בחשד שתכננה לבצע פיגוע התאבדות בישראל. בשיר נעצרה כבר לפני כחודשיים על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, כנראה על פי מידע שהעבירה ישראל לרשות כי היא מתכוונת לבצע פיגוע התאבדות בשם דאע"ש. בביתה של בשיר נמצאו חומרי הכוונה והוראות הפעלה, ובחקירתה על ידי הפלסטינים היא לא הכחישה שהתנדבה לבצע פיגוע התאבדות.

בעקבות מעצרה על ידי הרשות הפלסטינית החל קמפיין גדול ברשתות החברתיות נגד הרשות, שהואשמה כי היא עוצרת נשים על פי דרישת ישראל ומשמשת כמוציא לפועל של מדיניות המעצרים והחיסולים של "האויב הציוני". ברשת גם הופץ סרטון שהביך את רשות הפלסטינית ובשיר שוחררה. מאז היא נעצרה פעמיים נוספות על ידי הרשות מחשש שבנחישותה היא תבצע את הפיגוע, אך כל פעם הלחץ הציבורי הכניע את הביטחון המסכל הפלסטיני ובשיר שוחררה לביתה. ביום שלישי בלילה צה"ל עשה לזה סוף, נכנס לכפרה ועצר אותה.

אם ברשות הפלסטינית חשבו כי בכך תמה הביקורת עליהם, באו דוברי חמאס ואמרו בגלוי את כל מה שהפלסטינים בגדה חושבים אבל חוששים לומר בקול: "מעצרה של אלאא בשיר על ידי ישראל לאחר שחרורה על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים חושף את היקף הפשע שמבצעת הרשות הפלסטינית באמצעות המשך מדיניות התיאום הביטחוני עם ישראל".

הסימן השני מגיע מכיוון אחר, לכאורה שולי אבל בעל משמעות. בחודש אוקטובר 2014 שללה ישראל את תעודת ה-VIP של דובר מנגנוני הביטחון הפלסטינים, הגנרל עדנאן אל-דמירי, אחרי שהשווה את ראש הממשלה בנימין נתניהו למנהיג דאע"ש. התעודה הנכספת מקנה למי שמחזיק בה תנועה חופשית ברחבי הגדה המערבית וכן כניסה לשטח ישראל. ככל הידוע התעודה לא הוחזרה לו עדיין באופן רשמי, ובכל זאת הוא צולם ביום שלישי [23 ביולי] מתארח בבית הקפה "טנגו קפה" ביפו. בעלי בית הקפה התרגשו כל כך מנוכחות הגנרל הפלסטיני, שהעלו את התמונה לדף הפייסבוק שלהם. זו הוכחה נוספת שמערכת היחסים האמיתית בין ישראל לרשות היא לא מה שהן משדרות כלפי חוץ, כל אחת לקהל שלה.

בהובלתו של ראש הממשלה נתניהו, ישראל מתייחסת כבר שנים ליו"ר הרשות אבו מאזן כמנהיג עוין וכסרבן שלום סדרתי שיש לבודדו. כך גם נקבעת המדיניות הרשמית מול הרשות: מצד אחד שיגור איומים מרומזים וגלויים ומצד שני עושים הכל כדי למנוע התדרדרות ביטחונית שעלולה להוביל לאינתיפאדה.

מבחינתו של יו"ר הרשות, זה לא פשוט לאבד תמיכה ציבורית, להתבזות מול עמו ולהיראות כמי שמשתף פעולה עם "האויב הציוני". ובכל זאת ב-2015, על אף הביקורת עליו, הוא הצהיר ללא חשש שהתיאום הביטחוני עם ישראל הוא "קדוש". אבל בשנתיים האחרונות היחסים עם ישראל התערערו ואבו מאזן שינה את הטון. הכרת טראמפ בירושלים כבירת ישראל, הקולות בתוך ממשלת הימין לסיפוח השטחים והמשבר הכלכלי ברשות עקב חוק הקיזוז גרמו לייאוש עמוק בקרב הפלסטינים. אבו מאזן כבר לא יכול היה להרשות לעצמו לדבר בשבחי התיאום הביטחוני, אבל הקפיד לשמור עליו.

ביולי 2017, על רקע משבר המגנומטרים והצבת מצלמות בהר הבית, איים אבו מאזן בהקפאת הקשרים עם ישראל לרבות התיאום הביטחוני. "יהיו לכך השלכות חמורות", הוא הזהיר, אבל לא שבר את הכלים.

כשנה אחר כך, באוקטובר 2018, המליצה המועצה המרכזית של אש"ף על הפסקת התיאום הביטחוני. באותה ישיבה נבחר אבו מאזן לראש ועדה שעליה הוטל ליישם את הפסקת התיאום, אך זה לא קרה. במקביל אירח אבו מאזן את ראש השב"כ נדב ארגמן בביתו ברמאללה ואמר לו מפורשות כי אם ישראל תיישם את חוק הקיזוז, הרשות תבטל את התיאום הביטחוני באותו רגע. אבל כשישראל החלה ליישם את החוק בפברואר 2019, איומי אבו מאזן לא מומשו. שיתוף הפעולה לא הופסק.

מקור ישראלי ביטחוני מאשר בשיחה עם אל-מוניטור, כי "מערכת היחסים הביטחונית (עם הרשות)" כהגדרתו מעולם לא הייתה טובה יותר. לדבריו, "עיקר המאמץ (הישראלי) הוא לשמור על רשות יציבה ולסייע לה מול האיומים עליה מבית ומבחוץ של חמאס ותאים של דאע"ש, והם עושים הכל כדי למנוע פיגועים של יחידים או ארגונים שעלולים לסבך את הרשות עם ישראל".

כך בלית ברירה אבו מאזן מצוי בין הפטיש הפלסטיני לסדן הישראלי, ומסריו כפולים. בפגישה עם אנשי עסקים ישראלים בלשכתו ברמאללה בחודש ינואר השנה [2019] הוא אמר: "אנו מכבדים את הביטחון הישראלי ומקווים שהצבא הישראלי יכבד את הביטחון שלנו".

כמה חודשים לפני כן, בספטמבר 2018, במהלך פגישה עם נציגי תנועת "שלום עכשיו", הודה אבו מאזן בגילוי לב: "יש לי בעיה עם נתניהו, לא עם הליכוד. אני וראש השב"כ נפגשים באופן קבוע ומסכימים על 99% מהנושאים". אכן, ארגמן נפגש עם אבו מאזן בתדירות רבה בידיעת נתניהו, מה שהופך את טענותיו (של נתניהו) בגנות יו"ר הרשות לדמגוגיה בלבד.

האם אבו מאזן יצהיר אחרי פגישת הנהגת הרשות ביום חמישי על ניתוק היחסים עם ישראל והפסקת התיאום הביטחוני? גם אם כן, העבר מוכיח שמילים לחוד ומעשים לחוד. ישראל מצדה תמשיך כנראה לעשות הכל כדי לשמוט את הקרקע מתחת האיש המוותר על הפופולריות שלו ברשות וממשיך לקדש את התיאום הביטחוני.