לאן נעלם הקול הרוסי?

כ-30 שנים עברו מאז שנפרץ מסך הברזל ולנתב"ג החלו להגיע מטוסים שנשאו על גבם מאות אלפי עולים מבריה"מ. כמעט מיד לאחר שרגליהם דרכו בשדה התעופה, הם גילו שהפכו לסחורה הפוליטית הכי חמה בישראל. אבל בבחירות 2019 מרבית המפלגות התעלמו מהמגזר הזה: הן לא פתחו בקמפיינים גדולים ברוסית ולא ניסו להביא "כוכבים" חדשים מקרבה. גם ישראל ביתנו נחלשה משמעותית והיא על סף אחוז החסימה. מדוע ולאן נעלם "הקול הרוסי" בישראל?

כבר בבחירות של 1992 הפוליטיקאים הבינו שהמיליון שנחת מבריה"מ עלול לשנות באופן טוטאלי את המפה הפוליטית בישראל. הם השקיעו מאמצים רבים כדי למשוך את הקולות של העולים החדשים, הציעו פינוקים, אירועים והפנינגים. הם גם הבטיחו ניסים ונפלאות בתחום הכלכלי. "המשכנתא לא תהיה צמודה למדד", הבטיחה מפלגת העבודה בשנת 1992. בשנת 1996 הבטיח בנימין נתניהו "עבודה במקצוע לכל עולה" .

"הקול הרוסי" הביא ב-1992 את הניצחון ליצחק רבין וב-1996 לנתניהו. ב-1999 הספר "חייל מספר 1" (אשר תורגם לרוסית והופץ חינם) עשה את העבודה לאהוד ברק. במקביל, ב-1996  הוקמה מפלגת ישראל בעלייה ע"י נתן שרנסקי וב-1999 ישראל ביתנו ע"י אביגדור ליברמן – מפלגות העולים.

השנים עברו והעולים התערו בארץ. בבחירות 2003 ישראל בעלייה קיבלה רק שני מנדטים והתמזגה עם הליכוד. גם כוחה של ישראל ביתנו נחלש. אם ב-2009 היא הגיעה לשיא כוחה  כשקיבלה 15 מנדטים, בבחירות האחרונות [2015] היא ירדה לשישה מנדטים בלבד כשרק חלק מהם בא מהמגזר. עולים רבים שרכשו שפה ומצאו תעסוקה הולמת מאמינים שהתוצאה הזאת היא התפתחות טבעית למדי. "חשוב שיהיה נציג של כל עדה בכל מפלגה גדולה על מנת שהם יוכלו לטפל בעיות המיוחדות של הקהילות", אומרת לאל-מוניטור עו"ד פולינה חסין מירושלים, "אך אין מקום בציבוריות הישראלית למפלגה 'רוסית', במיוחד כשהמפלגה לא מימשה את הבטחותיה לציבור שלה".

ההיחלשות הדרמטית של ישראל ביתנו לא גרמה למפלגות הכלל-ישראליות להסתער על הקול הרוסי לקראת הבחירות לכנסת ה-21. המגמה של צמצום הקמפיינים ברוסית שהחלה כבר בבחירות 2015 התחזקה, ומספר המועמדים לכנסת מקרב עולי בריה"מ ירד משמעותית. גם המפלגות שפתחו בקמפיין ברוסית לא הרשימו. למשל הקמפיין של הימין החדש בו מבטיחים בנט ושקד כי ינצחו את חמאס וינצחו על בג"ץ. התרגום לרוסית כלל שגיאות מביכות וגרם לדיון סוער ברשתות. הגולשים תהו האם בימין החדש השתמשו בגוגל במקום בשירותי מתרגם מקצועי.

הח"כ לשעבר רומן ברונפמן אמר לאל-מוניטור שבעיניו הקהילה של עולי בריה"מ כבר לא מוגדרת כקהילה פוליטית. "30 שנים זה מספיק זמן כדי להיקלט, אם לא חברתית או תרבותית אז לפחות פוליטית. זה לא במקרה שהמפלגות הפסיקו למעשה לראות במגזר הזה קהילה פוליטית. האכזבה היא הדדית – העולים הבינו שאף אחד לא באמת פועל לטובתם ולא עוסק בעניינם, לכן הם מתרכזים בשאלות הכלליות יותר ולא בייצוג שלהם עצמם", אומר ברונפמן, שיחד עם עיתונאית לילי גלילי חיבר ספר בשם "המיליון ששינה את המזרח התיכון". מאז אגב המיליון המדובר הצטמצם לכ-700,000. חלק מהעולים עזבו את ישראל ואחרים הלכו לעולמם. כיום כוחם האלקטורלי מוערך בכ-11-9 מנדטים.

יקטרינה גרודסקיה, דוקטורנטית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת של התקשורת בשפה הרוסית, טוענת בשיחה עם אל-מוניטור שההתפתחות הזאת הייתה צפויה. "למרות שאנחנו רבים, עדיין אין בינינו הרבה במשותף. העולים באו מרפובליקות שונות בבריה"מ, חלקם הסתדרו יפה ואחרים נותרו עניים. ישנם כאלה שכבר גדלו כאן ולא מזהים את עצמם כחלק מהקהילה. אפילו לנו, אלה שחיו בבריה"מ חלק מהחיים הבוגרים שלהם, אין הווה משותף או עתיד משותף, רק עבר משותף ואף הוא בעייתי", אומרת גרודסקיה שעלתה ארצה ממוסקבה בשנת 2000.

מי מייצג את "הרחוב הרוסי" בשנת 2019? בליכוד ישנם שני מועמדים – יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין והשר זאב אלקין. שניהם לא מזוהים עם המאבקים הבולטים של עולי בריה"מ למען קצבאות זקנה, דיור ציבורי, נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת. הם גם לא נשענים על "הקול הרוסי" בפריימריז. המפלגה השקיעה בשילוט ברוסית במספר ערים ובתוכן מיוחד למגזר זה. באחד המסרונים הרבים שהופצו בימים האחרונים לטלפונים של בוחרים נטען שיאיר לפיד "אינו משכיל" ולכן לא מתאים לתפקיד ראש הממשלה. בעברית תוכן כזה לא הופץ על ידי הליכוד.

במפלגת כחול לבן ישנו נציג עולה בריה"מ אחד – ח"כ יואל רזבוזוב, חבר ביש עתיד. בקמפיין בשפה הרוסית כחול לבן מציגה את עצמה בתור מפלגת ימין, בעוד שבציבור הרחב היא מציבה את עצמה במרכז. מבחינת הבטחות, המפלגה הזאת מבטיחה לעולים את כל מה שכל המפלגות הבטיחו להם אי פעם. בכולנו ח"כ טלי פלוסקוב מוצבת במקום ריאלי, אך לא ברור אם הרשימה תצלח את אחוז החסימה. במפלגת העבודה הפעם אין אף מועמד עולה בריה"מ. לפיכך נראה כי בכנסת ה-21 אחוז חברי הכנסת עולי בריה"מ יהיה נמוך מאי פעם.

אנדרי קובגן, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה שעלה מוולדיווסטוק, חושב שזאת התפתחות שלילית. "כנראה שהמפלגות הישראליות חושבות שהאלקטורט הזה הפסיק להיות מגזרי", הוא אמר לאל-מוניטור, "אבל רק מי שבא מהמגזר מבין את הבעיות הקיימות בקרב העולים". בין אם המפלגות הישראליות מאמינות ב"קול הרוסי" ובין אם לאו, המצוקות של אזרחי ישראל שעלו בעלייה הגדולה מחבר העמים וגם של בני העלייה החדשה, נשארו בעינן: העדר דיור ציבורי לקשישים הנזקקים, קצבאות הזקנה העלובות, המצוקה של 400,000 יוצאי בריה"מ שלא יכולים להינשא בישראל, תקרת הזכוכית ועוד.

האם בעתיד מי מהמפלגות הכלליות תרים את הכפפה ותחזור לשטח על מנת להביא את "הקול הרוסי"? במידה רבה זה תלוי גם בבני ובנות הקהילה שירצו להיכנס לפוליטיקה ולגרום לשינוי אמיתי.