ההכרה בסיפוח הגולן מזיקה לישראל יותר מההכרה בירושלים כבירתה

מעניין אם שרת התרבות מירי רגב תגייס את תמונת הריסות הבית במושב משמרת, שספג פגיעה ישירה של רקטה [25 במארס], כדי להמחיש מה צפוי לנו אם "גוש השמאל-ערבים" יזכה בבחירות, כפי שעשתה ביום הפיגוע ליד ההתנחלות אריאל [17 במארס]. בימים מטורפים אלה יהיה מן הסתם מי שיטען, שחמאס רצה לגנוב לראש הממשלה בנימין נתניהו את הצגת החתימה הנשיאותית על הצו שמכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן. אירוע חגיגי בבית הלבן יכול לדחוק הצידה את האירועים הביטחוניים בעוטף עזה, שנהפכו לשגרה משעממת. לעומת זאת, התמונות של נפגעי רקטה במושב משמרת שבלב הארץ, על רקע שידור הטקס בוושינגטון, ממחישות את המחיר האסטרטגי שישראל משלמת ועוד תשלם על ברית הימניים.

ההתערבות האמריקאית בבחירות בישראל אינה תופעה יוצאת דופן. אך זו הפעם הראשונה שארה"ב משנה את מדיניותה לגבי הכיבוש הישראלי במלחמת 67' והחלטות האו"ם שהתקבלו בעקבותיו. במסמך מפורט שפרסם ה-INSS בשנת 2011 פירט ד"ר דויד א' ויינברג, ששירת בצוות המקצועי לנושאי המזרח התיכון בוועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים בארה"ב, עדויות על בחישה מצד שורת נשיאים אמריקאים בפוליטיקה הישראלית.

כך, בכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי העיד כי הנשיא ג'ורג' בוש האב רצה להיפטר מראש הממשלה יצחק שמיר. הנשיא ביל קלינטון ארגן פסגה בשארם א-שייח כדי להציג קבל עם ועולם תמונה משותפת עם המועמד שמעון פרס. בראיון לרביב דרוקר ששודר בערוץ 10 הודה קלינטון כי ניסה לסייע לפרס "כיוון שהוא תומך יותר בתהליך השלום, בדרך ששירתה, לדעתי, את האינטרס של ישראל". נשיא צרפת פרנסואה מיטראן ניסה אף הוא לחזק את פרס, וראש ממשלת בריטניה טוני בלייר תמך במפלגת העבודה. מנגד, כתב ויינברג, נשיא מצרים אנואר סאדאת תמך במנחם בגין והמלך חוסיין תמך בנתניהו.

עם זאת, טראמפ הוא המנהיג הראשון מאז 1967 שהתערבותו בפוליטיקה הישראלית מחבלת בתהליך המדיני. השלכותיה האסטרטגיות של הכרה אמריקאית בריבונות הישראלית ברמת הגולן, מרחיקות לכת יותר מהעברת השגרירות לירושלים. חנוכת הבית בשכונת תלפיות לוותה בהצהרה נשיאותית שאין בכך הכרה בהחלטתה של ישראל לספח את מזרח העיר. הנשיא הדגיש כי גבולות הקבע של ירושלים ייקבעו במשא ומתן בין הצדדים. לעומת זאת, הכרה בריבונותה של ישראל ברמת הגולן – אזור שנחשב על פי החוק הבינלאומי והחלטות האו"ם לשטח סורי – מהווה הפרה של החוק הבינלאומי והחלטות האו"ם. בעוד שהעברת השגרירות לירושלים יכולה להיחשב למחווה פוליטית-סמלית הפיכה, הכרה בריבונות ישראלית בגולן עלולה להתברר כמהלך מדיני-משפטי בלתי הפיך.   

בדיון שהתקיים בקונגרס בסוגיית ההכרה בריבונות ישראל בגולן ביולי 2018, אמר השגריר בדימוס פרופ' דניאל קרצר מאוניברסיטת פרינסטון, שממשלתו של הנשיא רייגן התנגדה בתוקף לחקיקה זו. אך גם אותו חוק שעבר בכנסת, השאיר למעשה את הדלת פתוחה לעסקה הסופית עם סוריה, שבהכרח הייתה מעלה לדיון את רמת הגולן. קרצר, שהיה חבר בצוותי שלום אמריקאים בממשלים רפובליקאים ודמוקרטיים, ציין שראש הממשלה יצחק רבין ניהל באמצעות ארה"ב משא ומתן על הסכם שלום עם סוריה המבוסס על חזרה לקווי 4 ביוני 1967.

קרצר הדגיש כי ארבעה מחמשת יורשיו של רבין: שמעון פרס, בנימין נתניהו, אהוד ברק ואהוד אולמרט ניהלו שיחות פתוחות או חשאיות עם סוריה, שהתבססו על אותה מדיניות.  לדבריו, גם אריאל שרון לא נקט צעדים כלשהם כדי לסגת במפורש מהגישה המקובלת על ידי ממשלת ישראל עצמה, כי רמת הגולן היא שטח שמעמדו הסופי יוכרע במו"מ בין ישראל לסוריה. השגריר בדימוס הוסיף כי על אף שהשיחות בין ישראל לסוריה לא הניבו הסכם שלום כולל, הצדדים צמצמו כמה פערים, בהם בנושאים הקשורים לעתיד הגולן.

"כיום ישראל זקוקה לביטחון מול סוריה ובני בריתה, לא תהליך שלום" אמר קרצר לחברי הקונגרס בקיץ אשתקד, אך הוסיף מיד, "אם יגיע רגע בעתיד, כאשר תחת שלטון סורי אחר תצוץ אפשרות לשלום, ישראל מסוגלת לקבל את החלטתה לגבי מעמדה הסופי של רמת הגולן". קרצר העריך כי החלטה של ​​ארצות הברית להעלות את סוגיית הריבונות הישראלית בגולן תסיט את תשומת הלב מפשעיו של משטר אסד ומהתמיכה שהוא מקבל מאיראן ומרוסיה.

המזרחן הירושלמי פרופ' מתי שטיינברג חותם על כל מילה, ומוסיף בשיחה עם אל-מוניטור שהכרה אמריקאית בריבונות ישראל בגולן תניע את מדינות ערב לתמוך בסוריה ובמקביל תדחוף את אסד עמוק יותר לזרועותיהן של איראן ורוסיה. מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה וגירושו של משטר אסד מהליגה הערבית, שררה הסכמה שבשתיקה בין ישראל לחברות הליגה לגבי הסטטוס קוו ברמת הגולן וכן לגבי ההתקפות האוויריות של ישראל בשטחה של סוריה. המהלך האמריקאי, מוסיף פרופ' שטיינברג, עלול להרוס את ההישג הגדול ביותר של ישראל בשני העשורים האחרונים – יוזמת השלום הערבית, היוזמה שמציעה לישראל שלום ויחסים נורמליים עם כל מדינות ערב וחברות ארגון מדינות האסלאם.

ד"ר יוסי ביילין מעריך שהמהלך האמריקאי-ישראלי מצמצם באופן קריטי את הדלת שפתחה היוזמה הערבית לקראת היום בו ידון ברצינות הסכם קבע ישראלי-פלסטיני. בהרצאה ששר המשפטים וסגן שר החוץ לשעבר נשא בשבוע שעבר בפריז [21 במארס], הוא אמר שגם אם ישראל והפלסטינים יגיעו להסדר, היוזמה לא תוכל להביא לנורמליזציה עם מדינות ערב וחברות ארגון מדינות האיסלאם, שכן המהלך האמריקאי-ישראלי מחייב אותן לתבוע את נסיגת ישראל מהגולן.

ואכן, כבר למחרת החתימה של טראמפ על הצו, גינו סעודיה ובחריין את המהלך. בהודעה של סוכנות הידיעות הסעודית הודגש כי רמת הגולן היא "שטח סורי-ערבי שנכבש" וכי להכרה של ארה"ב תהיה השפעה שלילית על תהליך השלום במזרח התיכון ועל ביטחון ויציבות האזור. ההכרה האמריקאית בסיפוח הגולן תעמוד למבחן כבר בכינוס פסגת הליגה הערבית שתתקיים בסוף החודש בתוניס.      

השבוע [26 במארס] מלאו 40 שנה לחוזה השלום עם מצרים, שבעקבותיו נסוגה ישראל מחצי האי סיני ופינתה את ההתנחלויות בחבל ימית. ספק רב אם זה היה קורה במשמרת של הזוג נתניהו-טראמפ. לנפגעי הרקטה במשמרת ושאר אזרחי ישראל לא נותר עתה אלא להתנחם בצעד הצהרתי וחסר אחריות של צמד מנהיגים פופוליסטים.