האם טראמפ יכיר בריבונות ישראלית בגולן?

אופטימיות זהירה בירושלים לגבי הסיכוי שממשל טראמפ יסכים להכיר בריבונותה של ישראל על רמת הגולן. למעט שר המודיעין ישראל כץ, שרומז על כך בראיונות האחרונים שנתן, אף מקור ישראלי רשמי אחר לא מוכן להסתכן בניחוש פומבי, אבל שלא לייחוס מסרו לאל-מוניטור כמה מקורות בשבוע האחרון ש"יש סיכוי שזה יקרה". שר קבינט בכיר אומר כי "הצגנו את זה בפני האמריקאים בכל הדרגים, כולל שיחה של ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא טראמפ. יש כאן הזדמנות היסטורית בלתי חוזרת". גורם מדיני בכיר בירושלים מאשר כי "זה נמצא על השולחן, גם של האמריקאים וגם שלנו, זה אינטרס העל האסטרטגי החשוב ביותר של ישראל כרגע והכי מדהים זה שלמהלך הזה כמעט שאין מחיר".

סימן מעודד נוסף הוא שינוי הכיוון, ששווה מאמר נפרד, של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכל הקשור להגיע להסדרה כלשהי עם חמאס בגזרת עזה. ישראל שוקלת בשבועות האחרונים כמה אופציות להסדרה כזו, שתקל את המצור והלחץ מעל חמאס תמורת הפסקת חפירת מנהרות וירי רקטות, החזרת גופותיהם של החיילים הישראלים והשבת האזרחים השבויים מידי חמאס בעזה. נתניהו מודע לכך שהמתרחש בחזית הדרומית מול גלי הפלסטינים המתנפצים על הגדר מקשה על הממשל האמריקאי בתמיכה הנחרצת והחד משמעית שלו  בישראל. הוא מוכן ללכת כברת דרך לקראת טראמפ, כדי לקבל המשך תמיכה גורפת בחזית הצפונית שהיא, על פי נתניהו, החזית האמיתית של ישראל. זה כולל, כמובן, גם את עניין הגולן.

אבי הרעיון הוא מי שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו בין השנים 2013-2009, עו"ד צבי האוזר, שהעלה את הנושא כבר ב-2013. "יש פיל ענק בחדר ואני שמח שהתחילו להתייחס אליו עכשיו", אמר האוזר לאל-מוניטור בסוף השבוע [26 במאי], "רמת הגולן היא אחוז אחד משטח סוריה, היא בשליטת ישראל כבר מעל 50 שנה והחוק הישראלי הוחל עליה לפני כ-36 שנים [דצמבר 1981]. אין לה אופק טוב יותר מהאופק הישראלי. האלטרנטיבה היחידה היא דאע"ש או איראן, ואת זה יודעים מצוין כל מי שאמורים לדעת".

האוזר הטיף להעלות את הנושא עוד בשנתיים האחרונות של ממשל אובמה. בתחילה, כשהצוות הביטחוני של הגנרל ג'ו אלן שרטט יחד עם עמיתיו הישראלים את מפת האינטרסים הביטחוניים של ישראל לקראת גיבושה של "התכנית הביטחונית" האמריקאית, הציע האוזר שהעבודה לא תסתיים באל-חמה (נקודת חיבור הגבולות בין ישראל, ירדן וסוריה בקצה הדרומי של רמת הגולן), אלא תמשיך צפונה ותגדיר את רמת הגולן כאינטרס ביטחוני ישראלי אסטרטגי מהמעלה הראשונה. זה לא קרה. אחר כך, לאחר החתימה על הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, היו מי שהציעו לנתניהו להפסיק את מסעו האישי נגד ההסכם ולהגיע ל"דיל" מול האמריקאים שאחת התמורות שתקבל ישראל תהיה הכרה אמריקאית בסיפוח הגולן. "זה היה הגיוני ומתבקש", אמר האוזר לאל-מוניטור, "הרי לא הייתה מחלוקת שהסכם הגרעין לא נותן מענה לתוקפנות האיראנית הקונבנציונלית, והתוקפנות הזו באה לידי ביטוי בעיניים של ישראל בעיקר ברמת הגולן". אלא שנתניהו לא הסכים לוותר על המשך המסע נגד ההסכם, גם אחרי שנחתם, וההזדמנות הזו חלפה.

כעת, נקרית בפני ישראל הזדמנות פז שספק אם תחזור על עצמה אי פעם. "הנשיא טראמפ מבטל הסכמים ללא הנד עפעף", אמר לאל-מוניטור מקור מדיני בכיר בירושלים, "הוא ביטל את הסכם הגרעין למרות שאיראן ממלאת אחריו בקפדנות, שזה עניין חסר תקדים, ולכן אפשר למצוא בו פרטנר לעניין הגולן".

שר המודיעין כץ הוא הקטר שדוחף את המאמץ הזה בזירה הציבורית. כץ הטיל בשבוע שעבר פצצה כשהכריז בראיון לרויטרס [23 במאי] כי יש סיכוי טוב שהאמריקאים יכירו ברמת הגולן כשטח ישראלי, וזו יכולה להיות תשובה עוצמתית לאיראן ולניסיונה לבסס חזית נגד ישראל דרך סוריה. לדברי כץ, מהלך כזה "יעניש" את התוקפנות של איראן, יעביר מסר חד לנשיא הסורי שמאפשר לאיראן להפוך את סוריה לבסיס נגד ישראל ויחזק מאוד את יכולתה של ישראל להגן על עצמה.

שר קבינט ישראלי בכיר נוסף אמר לאל-מוניטור: "הנשיא טראמפ מבין את חשיבותו של עומק אסטרטגי, ורמת הגולן מבחינת ישראל היא עומק אסטרטגי חיוני. בעימות האחרון מול הכוחות האיראנים על הרמה, הם שיגרו לישראל 32 רקטות מתוכן רק ארבע נפלו בשטח ישראל (יורטו ע"י כיפת ברזל), ורוב האחרות נפלו על אדמה סורית. תאר לעצמך מה היה קורה לו הרקטות הללו היו משוגרות מרמת הגולן, בואכה הכינרת, אל יישובי הגליל".

התקווה הישראלית להסכמה אמריקאית נעוצה גם בעובדה ששליטת ישראל ברמת הגולן אינה כרוכה  ב"שליטה על עם אחר", כפי שקורה ביהודה ושומרון וכפי שאירע בעבר בעזה. אמנם ביום שבת [26 במאי] דחה בית הנבחרים הצעה של רון דה-סנטיס הרפובליקני להכיר בריבונות ישראלית ברמת הגולן, אך בישראל מאמינים שהמצב בסוריה וצירוף המקרים הנסיבתי של התקופה הנוכחית, פועלים לטובתה. "בסוריה נרצחו קרוב ל-700 אלף אזרחים בשנים האחרונות", אמר לאל-מוניטור גורם מדיני בכיר בירושלים, "יש בה כ-14 מיליון פליטים, המדינה הזו לא תשוקם בשלושת הדורות הבאים. גם אם אסד יצליח לייצב את שלטונו, פיוס אמיתי לא יוכל להיות שם. האופק האפשרי היחיד של הגולן הוא ישראל ואף אחד במזרח התיכון, חוץ מחברות הציר השיעי, לא יזיל דמעה אם האמריקאים יכירו במציאות הקיימת כבר מעל חמישים שנה".