צירוף מקרים משעשע זימן לוח זמנים מושלם: תוך כדי הניסוי שבו יירטה מערכת חץ 3 הישראלית-אמריקאית שלושה טילי מטרה בגובה עצום מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ מעל שמי אלסקה, שהושלם ביום ראשון השבוע [28 ביולי], ביצעה איראן ניסוי משלה ושיגרה טיל בליסטי מסוג שיהאב 3 מדרום המדינה ועד האזור שממזרח לטהרן. כך בשבוע אחד קיבלנו, במרחב שבין טהרן לאלסקה, את תמציתו של הקרב הלאומי-טכנולוגי-מדעי המואץ בין ישראל וארה"ב לאיראן. זהו קרב מוחות הניטש כבר שני עשורים. ההובלה נמצאת, בשלב הזה, בצד האמריקאי-ישראלי, אבל המערכה רחוקה מסיום.
"היינו זקוקים למרחב האווירי של אלסקה כדי לייצר ניסוי ממשי ולהעמיד את יכולותיה של המערכת במבחן לא קל", אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי בכיר העוסק בפיתוח המערכת, "כדי לשגר טיל מטרה שידמה טיל בליסטי המגיע מהחלל החיצון, צריך את המרחב של אלסקה". ראש מנהלת "חומה", המפתחת את הפרויקט, משה פתאל, אמר כי "קשה לייצר ניסוי כזה מעל שמי הים התיכון. כך או אחרת, במהלך עשרה ימים החץ 3 יירט שלוש פעמים טילי מטרה בגובה עצום, מחוץ לאטמוספירה ובתנאים קשים. היירוטים היו מושלמים, הפגיעות מדויקות, בגלל הגובה הראש הקרבי של טיל המטרה נטחן לאבק ופשוט התפוגג, היה לא ייאמן לראות את זה".
למרות שפיתוח הטכנולוגיה החל בסוף שנות השמונים ופרויקט החץ 3 נולד לפני יותר מעשור, קיימו ארה"ב ובעיקר ישראל חגיגות מתוקשרות סביב הצלחת הניסויים השבוע. שגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר טס בחשאי לאלסקה והצטרף לחלקו האחרון של הניסוי. במקביל, ביום ראשון האחרון [28 ביולי] השתתף, באופן חריג, השגריר האמריקאי בישראל דייוויד פרידמן בישיבת הממשלה שבה נמסר לשרים דיווח מפורט על ההצלחה.
החגיגה אולי מופרזת מעט לאור קירבתן של הבחירות בישראל, אבל בערכו של ההישג הטכנולוגי אין להמעיט: לישראל וארה"ב יש היום יכולת ליירט, ברמת דיוק כמעט אבסולוטית, טילים המגיעים מחוץ לאטמוספירה בגובה עצום. "לטילים מהסוג הזה נדרש יירוט אבסולוטי", מסביר לאל-מוניטור גורם ישראלי ביטחוני בכיר, "אנחנו לא יכולים להסתפק כאן באחוזי היירוט המרשימים של כיפת ברזל (80-90 אחוז), כאן מדובר באיום גרעיני, לא קונבנציונלי, וישראל היא מדינה שלא מסוגלת לספוג טיל גרעיני בודד".
זו הסיבה לכך שהמערכת המגיעה להשלמת הפיתוח עכשיו כוללת ארבע שכבות הגנה: חץ 3 מבצע את היירוט בגובה עצום, מחוץ לאטמוספירה. אם יחטיא, ייכנס לפעולה חץ 2, המבצע את היירוט בגובה רב, בתוך האטמוספרה. אם גם הוא ייכשל תופעל מערכת "קלע דוד", שמיירטת בגובה נמוך יותר ואם גם היא תיכשל, תופעל "כיפת ברזל".
זאת ועוד: "אנחנו יודעים לשגר לפעמים גם יותר ממיירט אחד לעברו של טיל בודד, כדי לוודא הריגה", אמר פתאל לאל-מוניטור, "אנחנו לא יכולים לגלות באיזה גובה מתרחש היירוט, אבל מדובר בגובה עצום באמת, זה הישג טכנולוגי בלתי נתפס. צלחנו מכשולים רבים בדרך אליו ואי אפשר להגיע להישגים טובים יותר". עוזי רובין, מי שנחשב לאבי הפרויקט, אמר בשיחה עם אל-מוניטור כי "הרעיון המכונן של המערכת הזו בא משני מהנדסים צעירים בתעשייה האווירית. בהתחלה נפלתי מהכיסא, לא האמנתי שזה אפשרי, ובעלויות לא גבוהות, אבל בהמשך זה פשוט התגשם. זה יום טוב לישראל וליהודים, ויום רע לאויבי ישראל".
אלא שלא הכל מושלם והתמונה עוד רחוקה מלהיות ורודה. למערכת הישראלית יש עדיין לאן להתקדם והיא לא נטולת מגרעות או חולשות. זו הסיבה לכך שמירב המאמץ מוקדש ליירוט הראשוני, מחוץ לאטמוספירה. היירוט הזה מבוצע לאחר שהטיל הבליסטי מגיע לשיא הגובה שלו, ומתחיל בהנמכה לקראת צלילה לעבר היעד. גם אם מדובר בטיל בעל ראשי חץ מתפצלים, הוא ייורט לפני הליך הפיצול, מה שמקנה יתרון משמעותי למערכת היירוט. ישראל מתמודדת עם אתגר של מטחים של מספר רב של טילים בליסטיים קונבנציונליים בעלי ראש קרבי של חצי טון עד טון. "איראן ביצעה מטחים כאלה לעבר מטרות של כורדיסטן האיראנית בצפון עיראק, והשיגה הרס רב [ספטמבר 2018]", אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי בכיר, "במקרה שכזה המערכת שלנו צריכה להימתח לסף היכולת שלה כיוון שהנזק מראשי חץ של טונה יכול להיות דרמטי ולמחוק מטרות אזרחיות. אסור להקל בו ראש".
אולי זו הסיבה לכך שבמקביל להמשך פיתוח מערכות היירוט, נמשכת גם המלחמה החשאית בין ישראל לאיראן שהורחבה לאחרונה, על פי פרסומים זרים, משטח סוריה גם לעבר שטחה של עיראק. גורמי ביון מערביים וכלי תקשורת זרים שונים (בעיקר העיתון "א-שארק אל-אווסט") מדווחים כי לפחות שתי תקיפות שבוצעו לאחרונה נגד בסיסים של משמרות המהפכה האיראנים בשטח עיראק, בוצעו בידי מפציצי "חמקן" אף-35 של ישראל [30 ביולי]. הבסיסים, על פי אותם דיווחים, הכילו תשתית לשיגור טילים בליסטיים של איראן. ישראל מאותתת, אם אכן היא המבצעת של התקיפות הללו, שלא תסכים להתבססות איראנית לא רק בסוריה אלא גם בעיראק, כל עוד משגרי הטילים המוצבים שם מכוונים מערבה. זוהי מלחמת התשה שבה מגלים שני הצדדים נחישות לא מבוטלת ואין להם כוונה למצמץ. מטוסים מסתוריים משמידים משלוחי נשק, מוחקים בסיסים, תשתיות ומשגרי טילים ברחבי סוריה ועכשיו גם בעיראק, בעוד איראן ממשיכה לשלוח את אותם המשלוחים ולסלול אופציות נוספות להעברתם, כולל אופציות ימיות שנחשפו לאחרונה. מי יישבר קודם, נגלה בהמשך.