הגט של נתניהו ליהדות ארה"ב

ביום ראשון האחרון [14 בינואר] ישב הרכב מורחב של שופטי בין המשפט העליון בישראל, בראשות הנשיאה אסתר חיות, לדיון ממושך באחת הסוגיות הנפיצות ביותר שקורעת את העם היהודי מבפנים: עתירתם של ארגוני היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים נגד המדינה, בדרישה ליישם לאלתר את "מתווה הכותל המערבי" שהתקבל בממשלה בינואר 2016. זמן קצר לאחר שהממשלה הצביעה על יישום המתווה ואישרה אותו ברוב גדול, חזר בו ראש הממשלה בנימין נתניהו בלחצם של שותפיו החרדים בקואליציה.

מאז, הוקפא המתווה, שאמור היה לאפשר להקים סמוך לכותל המערבי, המקום הקדוש ביותר ביהדות, גם רחבת תפילה מעורבת שבניהולה ישתתפו נציגי רפורמים וקונסרבטיבים. זהו קצה של קרחון ענק שקורע את יהודי העולם מבפנים ותוקע טריז בין רוב יהודי ארה"ב, הנמנים על הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי, למדינת ישראל, המתמסרת מרצון ליהדות האורתודוכסית ומעניקה לה מונופול מוחלט על כל ענייני הדת וניהולה בישראל, כולל סוגיית הכותל.

הכותל המערבי משמש אכן חוד החנית של המאבק, אך הסוגיה מורכבת וגדולה ממנו בהרבה. ישראל, תחת שלטונו של נתניהו, הולכת ומתרחקת מרוב יהודי העולם, המרוכזים בארה"ב. המשבר בין הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות, המהוות רוב מכריע מבין חמש וחצי מיליון יהודי ארה"ב (הערכה), כבר מזמן אינו קוסמטי או הפיך. ראש הממשלה נתניהו, בשיחות פנימיות עם דיפלומטים ובעלי תפקידים, בעצם "מוותר" על יהדות ארה"ב בתצורתה הנוכחית ובוחר בשותפיו הקואליציוניים החרדים, הרואים ברפורמים גויים מוחלטים, ואף גרוע מזה.

נתניהו סבור שתוך דור אחד תיעלם מרבית היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית בגלל אחוז נישואי התערובת וההתבוללות הגבוה, וכי אין צורך להשקיע מאמץ בטיפוח הקשרים עם היהדות הזו לאור העובדה שבטווח הבינוני והארוך היא תיעלם. התפיסה הזו גורמת לזעם עצום בקרב ראשי הקהילות בארה"ב והרבנים הרפורמים הבולטים. זה לא רק עניין הכותל. ישראל כלל אינה מכירה בקהילות הללו, או בשלוחותיהן הנמצאות בישראל, אינה מכירה בגיורי רבנים המשתייכים לקהילות הללו ומפנה כתף קרה לרובם המוחלט של יהודי ארה"ב, המהווים את השדרה העיקרית של ארגונים כמו איפא"ק, ועידת הנשיאים וכו'.

לאחר שהקפיא את מתווה הכותל, צוטט ראש הממשלה נתניהו אומר, בתדרוך כתבים בארה"ב בספטמבר האחרון [2017], כי "הרפורמים והקונסרבטיבים ניסו לקבל הכרה בדלת האחורית, במסווה, בהיחבא, באמתלה של סעיף טכני של שותפות בניהול הכותל". האמירה הזו פוצצה את מנהיגי הרפורמים והקונסרבטיבים, שלא האמינו למשמע אזניהם.

נתניהו עצמו, באמצעות מזכיר הממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, שהוא יהודי אורתודוכסי בעצמו, היה זה שקידם את מתווה הכותל, הביא אותו לממשלה, גייס את הרוב הנדרש והביא לאישור הפתרון, שהיווה נקודת ציון דרך היסטורית במאבקם של הרפורמים והקונסרבטיבים להכרה ביהדותם. כעת, אמרו רבנים בולטים בארה"ב, הוא חוזר בו וטופל עלינו האשמות שווא, כשהוא מצטרף למסע ההסתה הנרחב שמנהלים נגדנו ראשי האורתודוכסים.

"מעולם לא היה משבר כזה בינינו לבין ישראל", אמר לאל-מוניטור הרב עמי הירש, ראש קהילת בית הכנסת "סטפן וייז" באפר-ווסט-סייד במנהטן, "אנו חשים תחושת בגידה, מעולם לא קרה שמנהיגי הרפורמים והקונסרבטיבים סירבו לפגוש ראש ממשלה ישראל במהלך ביקורו בארה"ב, מה שקרה הפעם". הירש כיוון לתקרית שאירעה במהלך ביקורו האחרון של נתניהו בניו יורק [ספטמבר 2017], כשרבני הרפורמים והקונסרבטיבים פשוט החרימו אותו. "לצערי", אומר הירש, "המצב בלתי הפיך".

הרפורמים והקונסרבטיבים מהווים חלק ניכר מהפעילים הפרו-ישראלים בקרב הארגונים היהודיים בניו יורק, הם תורמים כספים רבים למטרות ישראליות וממלאים את שורותיו של איפא"ק, הלובי הפרו-ישראלי העוצמתי בוושינגטון. נתניהו אומר בשיחות סגורות, כך לדברי מקורות מדיניים, שהוא סומך יותר על האוונגליסטים, המהווים משענת תמיכה עוצמתית לא פחותה בישראל בממשל האמריקאי, מאשר על היהודים האלה, שייעלמו בעתיד הקרוב וחלק גדול מהם מחזיקים בדעות שמאלניות, ליברליות, או גם וגם.

גישתו זו של נתניהו, שמעדיף אינטרסים קואליציוניים צרים על פני שיקולים לאומיים, מעבירה את ראשי הקהילות בארה"ב על דעתם. ההליכה לבג"ץ היא רק חלק ממספר רב של צעדים שהם נוקטים, במטרה להכריז מלחמה על ממשלת ישראל שמנסה למחוק אותם ממצבת העם היהודי. האחרון בצעדים הללו היה העתירה לבג"ץ.

הדיון ביום ראשון האחרון נמשך כחמש שעות, במסגרתו הוקרנו בפני הרכב השופטים המורחב סרטונים שהציגו את ההפרעות הקשות לתפילתן של "נשות הכותל", וכן את עבודות התשתית המבוצעות על מנת להסתיר את האזור של "קשת רובינסון" בו מתפללים הרפורמים, הקונסרבטיבים ונשות הכותל. הסרטונים השאירו רושם עז על השופטים, שביקשו להבין מה הם המניעים הענייניים של הממשלה בהחלטתה האחרונה מחודש יוני 2017 להקפיא את המתווה שהיא עצמה קיבלה שנה וחצי קודם.

למרות הדיון, עוד בטרם התקבלה החלטה של בג"ץ, ברור שהמשבר הזה לא ייפתר בין כתלי בית המשפט. הוא עמוק מדי, עקרוני מדי ונפיץ מכדי שתתאפשר הכרעה משפטית. כל עוד המפלגות החרדיות בישראל הן לשון המאזניים, אין סיכוי שראש ממשלה כלשהו יוכל לבצע ויתורים אמיתיים לטובת רוב רובם של יהודי העולם, המודרים כעת מהשיח היהודי בישראל.

יהדות ארה"ב נעה באופן קבוע לכיוון ממנו מתרחקת, בקביעות דומה, מדינת ישראל. בעוד היהודים בארה"ב הם ליברלים ברובם, חילונים ובעלי השקפות שמאל, ישראל הולכת ימינה ומתחרדת. ערב יום הולדתה ה-70 של המדינה היהודית, עושה רושם ששתי היבשות המנוגדות הללו מתקרבות לרגע בו ייקרעו זו מאצל זו. ראש הממשלה נתניהו לא מתרגש במיוחד מהאיום האסטרטגי הזה. רבים אחרים בישראל, דווקא כן.