התרגיל שמביך את כחול לבן: כך נשתל סעיף נפיץ מתוכנית ליברמן בדיל המאה

סעיף צדדי ב"דיל המאה" של הנשיא טראמפ, אשר "הועתק" מתכנית השלום העתיקה והנידחת שפרסם אביגדור ליברמן לפני יותר מ-15 שנה, התגלה כפצצת זמן או מוקש נעל שהמתין בסבלנות למישהו שידרוך עליו. על פי בכירים בכחול לבן ששוחחו עם אל-מוניטור, הסעיף הזה הושתל בתכנית במכוון כדי לתקוע טריז במחנה המרכז-שמאל, לחבל בחיבור הפוליטי בין כחול לבן לרשימה הערבית המשותפת ואולי גם לייצר דילמה חדשה אצל ליברמן, בעליו המקורי של הרעיון.

בפרק 4 של התכנית, בסעיף "גבולות", נאמר כי "חילופי קרקעות שתבצע ישראל יוכלו לכלול שטחים מיושבים ולא מיושבים כאחד". מובאת שם רשימה של יישובים ערבים ישראלים באזור "המשולש" ו"ואדי ערה", שבהם מתגוררים מאות אלפי ערבים ישראלים, כפוטנציאל לחילופי שטחים בין ישראל למדינה הפלסטינית העתידית. בתכנית נאמר כי יישובים אלה היו אמורים להיכלל בשטחים שיימסרו לממלכת ירדן במהלך המו"מ על הפסקת האש שהתקיים בין הצדדים אחרי מלחמת העצמאות ב-1949. בסופו של דבר הם נותרו בשליטת ישראל בגלל שיקולי ביטחון, שעל פי תכנית טראמפ כבר אינם רלוונטיים. חזון טראמפ צופה אפשרות שהיישובים הללו יעברו כעת לשליטת הרשות הפלסטינית, במסגרת חילופי השטחים, וב"הסכמת שני הצדדים". אוכלוסיית הישובים הללו, נאמר בתכנית הנשיאותית, "מזדהה ברובה כפלסטינית".

רעיון חילופי השטחים המאוכלסים קרוי על שמו של ההוגה הראשון, אביגדור ליברמן, שכלל אותו בתכנית השלום שפרסם כאמור לפני מעל 15 שנה [נובמבר 2004]. הרעיון הוא לבצע חילופי שטחים בין הצדדים בדרך שבה ישראל תספח את גושי ההתנחלויות הגדולות ביהודה ושומרון בעוד המדינה הפלסטינית תקבל תמורתם שטחים המאוכלסים ברובם בערבים ישראלים המגדירים את עצמם כפלסטינים. הרעיון יקטין את גודלו היחסי של המיעוט הפלסטיני בישראל וינכה את מרבית המתנחלים מהמדינה הפלסטינית. ליברמן מעולם לא זכה להכרה בינלאומית כלשהי ברעיון הנפיץ הזה. להיפך, הוא נתקל בהתנגדות גורפת בכל אשר פנה. מאידך, הפך הרעיון הזה לסיוט הגדול ביותר של אזרחי ישראל הערבים, החשים כי המדינה היהודית זוממת להיפטר מהם בדרך כזו או אחרת, אם ע"י טרנספר (על פי תורתו המדינית של השר רחבעם זאבי המנוח) או חילופי שטחים רווי אוכלוסייה ערבית ישראלית.

גורמים בכחול לבן אמרו השבוע לאל-מוניטור, כי "השגריר האמריקאי דייוויד פרידמן הוא זה ששתל את הסעיף הנפיץ הזה בדיל המאה, בשליחותו של נתניהו." (שגרירות ארצות הברית מסרה בתגובה: ''אנו לא מגיבים על דיונים דיפלומטיים, אך הטענה הזו שקרית"). על פי הגורמים הללו, המטרה הייתה פשוטה: לתקוע טריז בין בני גנץ לבין הרשימה הערבית המשותפת. התכנית הזו הצליחה במלואה – גנץ נקלע למלכוד. מחד, הוא הביע תמיכה בתכנית הנשיא טראמפ כדי להישאר רלוונטי ולשמור על מאמציו לגרוף מנדטים של ימין "רך". מאידך, בתמיכתו זו סיכן את הברית החשאית, השבירה והבעייתית שיש לו עם הרשימה המשותפת. כזכור, עשרה מתוך 13 חברי המשותפת המליצו אחרי הבחירות הקודמות [ספטמבר 2019] על גנץ להרכבת הממשלה בישראל.

איך פתר גנץ את התסבוכת? הוא לא באמת פתר אותה. הח"כים הערבים פנו אליו עם פרסום התכנית ודרשו ממנו להודיע שסעיף חילופי השטחים לא יקום ולא יהיה. גנץ התמהמה. חברי המשותפת זעמו, עד שח"כ איימן עודה נאלץ להודיע שהמשותפת לא תתמוך באף ממשלה שבה יישב ליברמן. כשגנץ נעתר בסופו של דבר והודיע, ביום שלישי השבוע [11 בפברואר], שכחול לבן תתנגד לסעיף חילופי השטחים, זה היה מעט מדי ומאוחר מדי, ונתפס כהתקפלות מול איומי הח"כים הערבים.

בינתיים, קפץ נתניהו על המציאה בהתלהבות מוצדקת. קמפיין הליכוד הנוכחי מתמקד בעובדה שלגנץ אין אפשרות להרכיב ממשלה ללא תמיכת המשותפת. כעת, כשהמשותפת מודיעה שלא תתמוך בו, הוא איבד לכאורה את הסיכוי האחרון להדיח את נתניהו. נתניהו מנסה לבלום את הרוח המנשבת במפרשי כחול לבן ולעשות לגנץ מה שגנץ עשה לו בשני הקמפיינים האחרונים: להציג אותו כמי שלא מסוגל להרכיב ממשלה ולדומם את מנוע ההתלהבות של מצביעי כחול לבן.

כפי שפורט כאן במאמר קודם, אחת מתוכניות הניצחון של גנץ בנויה על השגת "רוב יהודי", כלומר גוש של 54 ח"כים (כחול לבן, העבודה-גשר-מרצ וליברמן) תוך "שאיבת" שני מנדטים מגוש הימין-חרדים של נתניהו (שירד ל-53 מנדטים). בדרך זו, לא תזדקק ממשלת גנץ לתמיכה של הרשימה המשותפת (אלא הימנעות בהצבעה בלבד) ותוכל להשביע ממשלת מיעוט, מה שיאפשר לליברמן להצטרף ליוזמה כזו מבלי להיחשב כמי שהקים ממשלה בתמיכת הערבים. סעיף חילופי השטחים בתכנית טראמפ משבש את תכנית הקרב הזו, מסכסך בין כחול לבן למשותפת (מספיק שח"כ ערבי אחד יצביע נגד ממשלת המיעוט הזו כדי למנוע את הקמתה) ומייצר דילמה אצל ליברמן.

בכחול לבן לא מתרגשים יותר מדי. נכון לעכשיו, הקמפיין של המפלגה ממוקד במסר אחד: ממשלת אחדות בלי נתניהו. "אנחנו לא רוצים להקים ממשלת מיעוט, עם ישראל צריך ממשלת אחדות והמדינה צריכה ממשלת אחדות, לשם אנחנו הולכים", אמר לאל-מוניטור גורם באגף הימני של כחול לבן, "אנחנו לא מנסים להקים ממשלה בקומבינות". המהלך מהווה ניצחון (זמני) של האגף הימני בכחול לבן, שמנסה להתנער ככל יכולתו מחיבוק הדוב של הרשימה המשותפת כדי להביא שניים-שלושה מנדטים מהימין ולפתוח פער על נתניהו – פער שיעקר את דרישתו של ראש הממשלה להיות ראשון ברוטציה ויסיים את עידן נתניהו בתום ייסורים קשים.