הבית הלבן שומר עדיין על איפול בנוגע לתוכנית השלום של הנשיא דונלד טראמפ. מה שידוע כבר הוא שהתוכנית כוללת הכרה בירושלים כבירת ישראל, והתעלמות מהזיקה המוסלמית-ערבית-פלסטינית לעיר. כדי להסיר ספק, הודיע הנשיא האמריקאי בדאבוס (25 בינואר) כי הכרזתו בעניין ירושלים והעברת השגרירות לעיר, הסירה את הסוגיה הזאת משולחן המשא ומתן. על פי הצהרותיו, טראמפ מאמין כי "ישראל רוצה שלום". לעומת זאת, הפלסטינים "יצטרכו לעשות שלום", שאם לא כן, "לא יהיה להם עניין איתנו". נראה שטראמפ שכח שבגלל שהוא פינה את ירושלים מסדר היום, בלי להשאיר מקום לפלסטינים, הם כבר הודיעו שאין להם עניין איתו.
מעניין על מה הסתמך טראמפ כשקבע כי "ישראל רוצה שלום". אולי הוא לא הספיק להציץ בהחלטה שקיבלה וועדת החינוך של הכנסת בשבוע שעבר (24 בינואר), להעביר לקריאה ראשונה הצעת חוק להחלת החוק הישראלי על המוסדות האקדמיים הישראליים שמעבר לקו הירוק. השבוע (29 בינואר) כבר עבר החוק בקריאה ראשונה. נכון לעכשיו, חוק המועצה להשכלה גבוהה איננו חל על המוסדות הפועלים בשטחים. כדי לאפשר למכללת אריאל (ששודרגה ב-2012 למעמד של אוניברסיטה) להעניק תארים אקדמיים, הוקמה בתחילת שנות ה-90 מועצה נפרדת להשכלה גבוהה (מל''ג יו''ש). החוק החדש ייתר את מל''ג יו''ש, ויחייב את מל''ג הישראלי להכיר במוסדות שלא נבחנו על פי הסטנדרטים האקדמיים שלו, המוכרים ומכובדים בעולם האקדמי.
נציג המועצה להשכלה גבוהה, שבראשה עומד שר החינוך ויו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, מסר כי הדרג המדיני הוא זה שהחליט להעביר אליה את סמכויות המל"ג ביהודה ושומרון. יוזמת החוק, ח"כ שולי מועלם-רפאלי מהבית היהודי, לא ניסתה להסתתר מאחורי נימוקים אקדמיים. "לצד חשיבות אקדמית של החוק", אמרה שליחתו של בנט, "יש פה אלמנט ברור של החלת ריבונות, ואני גאה בשני הדברים גם יחד". לחברי הועדה, בהם אנשי יש עתיד, לא הפריע שהמוסדות שהם מבקשים לספח שוכנים בשטחים כבושים, אך תושביהם אינם מורשים להתקרב לקמפוסים ישראלים.
מחיקת קו הריבונות בתחום האקדמי הוא רק אלמנט אחד של אותה החלה. שלושה ימים לפני ההצבעה על הסיפוח האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה בשטחים, אישרה ועדת השרים לחקיקה תריסר הצעות חוק ממשלתיות הנוגעות להתנחלויות. בין השאר אישרה הוועדה הצעת חוק לסיפוחן של תרנגולות המתנחלים, על ידי איחוד מכסות הביצים של הלולנים היהודים משני עברי הקו הירוק. שלושה שבועות לפני כן (3 בינואר) הודיעה שרת המשפטים איילת שקד לוועדת הכנסת, כי כל הצעת חוק ממשלתית תתייחס מעתה לשני צדי הקו הירוק. חברת הקבינט המדיני-ביטחוני הסבירה כי הנוהל החדש נובע ממדיניות הממשלה לקדם התיישבות בכל ארץ ישראל ו"נורמליזציה של החיים גם ביהודה ושומרון". לדבריה, "אין אף מדינה נכבשת שמבקשת לקבל אליה חזרה את השטח הכבוש". היא מיהרה לתקן: "את השטח, סליחה".
שר התיירות יריב לוין מהליכוד חיזק את דבריה של שקד, ואמר כי "הדבר הנכון לעשות הוא להחיל את ריבונותנו על כל שטחי ארץ ישראל, בטח ובטח על חלקים ממזרח לירדן [הכוונה כנראה מערב לירדן – ע.א.] שאנחנו מחזיקים בהם היום". סגן שר הביטחון אלי בן-דהן בישר שאנשי משרדו "מתקדמים בתהליכי החקיקה להשוואת חוקים שחלים במדינת ישראל הקטנה ואינם חלים ביהודה ושומרון". היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, הזכיר לחברי הוועדה כי נורמות הנקבעות על ידי הפרלמנט חלות אך ורק בשטחה הריבוני של המדינה. כל עוד מדינת ישראל לא החילה את המשפט, השיפוט והמינהל על הגדה המערבית, ציין היועץ, הנורמות שלה לא יכולות לחול על האזור הזה.
גם מנהיגי אירופה סבורים שלמחוקק הישראלי ולרשות המבצעת לא צריכה להיות דריסת רגל בשטחים הכבושים. הם מתעקשים לחשוב שקידום פתרון שתי המדינות אינו עולה בקנה אחד עם קידום מהלכים בכיוון ההפוך. כך למשל, בשבוע שעבר החליט הפרלמנט הדני ברוב גדול (81 מול 22) להחריג את ההתנחלויות מכל הסכם עם ישראל ולחזק את הקריטריונים הממשלתיים נגד השקעות של גופים ציבוריים ופרטיים מעבר לקו הירוק. באותה הזדמנות הביע הפרלמנט הדני תמיכה ביוזמת הנציב העליון לזכויות אדם של האו"ם, להכין רשימה שחורה של חברות הפועלות בשטחים הכבושים.
לאחר שראש הממשלה הודיע שבלי תיווך אמריקאי לא יהיה תהליך מדיני, מדינות אירופה אינן צריכות לחשוש שיד קשה שלהן כלפי מדיניות הסיפוח תחבל בתהליך מדיני. מצד שני, לנתניהו יש מספיק צרות בבית עם חקירות המשטרה, קרבות השבת והמאבק הציבורי נגד גירוש מבקשי המקלט. אין לו ענין לפתוח חזיתות נוספות. במשך שמונה שנים הוא הדף את הלחצים מצד המתנחלים, בתירוץ שברק אובמה מפריע לו לספח את השטחים. אובמה הסתלק ולקח מנתניהו את התירוץ. בנט וחבריו בבית היהודי מנצלים עתה את היחסים החמים של נתניהו עם הבית הלבן, כדי לשרוף לו את המועדון. כשהנשיא בבית הלבן מהלל את ממשלת המתנחלים ש"רוצה שלום" ומאיים על הפלסטינים ש"צריכים לעשות שלום", האש עלולה להפוך למלחמה.