שלום לא ייצא מזה, אבל נתניהו שוב נחלץ מהקבר הפוליטי

שלום בין ישראל לפלסטינים לא ייוולד מ"דיל המאה" של הנשיא טראמפ. זוהי תכנית שמפשירה את הנדל"ן עליו בנתה ישראל ביהודה ושומרון במשך שנות דור, מאפשרת לישראל לספח כ-30% משטחי הגדה ומנציחה את המציאות בשטח שבה מצטופפים שני עמים על אותה פיסת קרקע, אחד מהם שולט והשני נשלט.

אבל יש דרך נוספת להביט על האירוע: הימין הישראלי, בראשותו של בנימין נתניהו, אמר "כן" מהדהד לתכנית אמריקאית שבסופה הקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל, חלוקת ירושלים וחילופי שטחים. המתווה של הנשיא טראמפ זהה כמעט לחלוטין לתכניתו המדינית של יצחק רבין, שהחל את המו"מ בין ישראל לפלסטינים בהסכמי אוסלו משנת 1993. כזכור, רבין דיבר על "מדינה מינוס" מפורזת לפלסטינים, שתשתרע על כ-75% משטחי יהודה ושומרון. הוא הצהיר שישמור על אחדות ירושלים כבירת ישראל, אבל רמז שבנסיבות מסוימות יסכים לוותר על חלקים ממזרח העיר לטובת הפלסטינים.

רבין לא הסכים לחילופי שטחים שבהם תמסור ישראל נתחים משטחה הריבוני בתוך גבולות הקו הירוק. בהקשר הזה, תכנית נתניהו-טראמפ מרחיקת לכת יותר מתכנית רבין, כך שנשאלת השאלה, מדוע "היה צריך" לרצוח את ראש הממשלה רבין? יחסיו עם הנשיא ביל קלינטון היו קרובים מאוד, כמעט במידה בה קרובים נתניהו וטראמפ. אפשר להעריך שקלינטון לא היה מנסה לכפות על רבין ויתורים מרחיקי לכת שלהם לא היה (רבין) מסוגל להסכים. מהפוזיציה הזו אפשר להבין שמה שנראית כתכנית הניצחון האולטימטיבית של נתניהו והימין היא בעצם ניצחון עקרוני של השמאל: פתרון שתי המדינות בין הים לירדן, שבירתן ירושלים.

הבעיה של התזה הזו היא המציאות בשטח. טראמפ, בהשראת אנשי נתניהו, הציב שורה ארוכה ובלתי אפשרית של תנאים שהפלסטינים צריכים ליישם בטרם יוכלו להכריז על מדינה ריבונית. הסיכוי שיש מנהיג פלסטיני חי שיכול לקבל את "מתווה המאה" הוא אפס מוחלט. וגם אם ישנו מנהיג כזה, הסיכוי שמישהו יצליח לפרק את חמאס, לפרז את עזה, להפסיק את הקצבאות המשולמות למשפחות מחבלים ולחנך את הדור הצעיר לאהבת ישראל, הוא אפס מוחלט. זו הסיבה שהרוב המכריע של הימין בישראל מתעלם מהמקלות שמכילה תכנית טראמפ, אבל חוגג בקול גדול את הגזרים.

נתניהו מתכנן לספח את כל היישובים הישראלים ביהודה ושומרון בשבועות הקרובים ולחגוג על ההישג הבלתי נתפס הזה עד ה-2 במארס, יום הבחירות. ההתנגדות של מועצת יש"ע לתכנית רק מסייעת לראש הממשלה: היא תעביר מספר מצומצם של מנדטים מהליכוד לימינה, אבל תאפשר לנתניהו לפרוץ למרכז הפוליטי, להחזיר לעצמו את מצביעי הליכוד ה"רכים" ואולי לקושש קולות גם מכיוון כחול לבן. תכנית טראמפ היא בעצם התכנית להצלת נתניהו. שלום בין ישראל לפלסטינים לא ייצא ממנה אבל סיכוייו של נתניהו להגיע ל-61 מנדטים ב-2 במארס איתחלו את עצמם, והקוסם הפוליטי הגדול ביותר שקם לפוליטיקה הישראלית חפר את עצמו אל מחוץ לקבר הפוליטי פעם נוספת.

אבל מה ייצא לנתניהו מכל זה? במהתלה היסטורית מקפיאת דם הפך יום שלישי ה-28 בינואר 2020 ליומו הגדול של נתניהו, אבל גם לאחד הימים הנוראים בחייו. בשעת לילה מאוחרת, בין יום שני לשלישי, הודיע נתניהו מוושינגטון שהוא מושך את בקשת החסינות שלו מהכנסת. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא בזבז שנייה מיותרת. שעה קלה אחרי ההודעה של נתניהו הוגש כתב האישום המעובה והחמור נגדו לבית המשפט המחוזי בירושלים. ראש ממשלת ישראל הפך רשמית, לראשונה בהיסטוריה, לנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. מהנתיב הזה אין יציאה ואין דרך חזרה. נתניהו לא יוכל לבקש חסינות מהכנסת הבאה, כתב האישום כבר הוגש לבית המשפט, והמשפט יתקיים. גם אם יקבל 80 מנדטים במארס, זמן קצר אחר כך יהפוך נתניהו לנאשם במשפט פלילי. רק הוא יודע מה תהיה התכנית שלו להיחלץ גם מהמיצר הזה, אם בכלל.

כחול לבן, שבשבועות האחרונים החלה להריח ניצחון בבחירות, ספגה ביום שלישי מהלומה לא פשוטה. בני גנץ הצליח אמנם למזער את הנזק בכך שחמק ממעמד של סטטיסט ונושא כלים בהצהרה הנשיאותית, קיבל פגישה אישית עם טראמפ והביע תמיכה בתכניתו, אבל זו הייתה חגיגה אדירה של נתניהו בבית הלבן.

גנץ וצמרת המפלגה רואים בשני השגרירים את האחראים הבלעדיים להיחלצות הדרמטית של הנשיא טראמפ למען נתניהו במאני טיים. "השגריר (דיוויד) פרידמן היה הרוח החיה של העיתוי הרגיש של המהלך הנשיאותי", אמר לאל-מוניטור בכיר בקוקפיט של כחול לבן, "השגריר (רון) דרמר הוא השלוחה של נתניהו בבית הלבן והוא משך בכל החוטים". על פי גורמים בכחול לבן, מי שלא התלהב מהצגת התכנית ערב הבחירות הוא ג'ארד קושנר עצמו, שחשב שהנשיא עלול לאבד נקודות ולהיתפס כמי שמתערב בפוליטיקה הישראלית. אלא שנתניהו סלל מעקף לקושנר, הפעיל את כל מה שיש לו בוושינגטון (ויש לו לא מעט) והנשיא נעתר. "זו הייתה הסיבה שקושנר סייע לנו לקבל את הפגישה הנפרדת עם טראמפ", הודה בשיחה עם אל-מוניטור גורם בכיר בכחול לבן. "כשהם הבינו שאנחנו כועסים ולא מתכוונים להגיע לוושינגטון, היה זה קושנר ששכנע את הנשיא לקבל את בני גנץ בנפרד ובאופן מכובד, כדי לתקן את הרושם".

הרושם אולי תוקן, אבל האפקט המהדהד והמפץ המדיני העצום שחוללה התכנית משחקים במלואם לידיו של נתניהו. בכחול לבן ירדו למדרון אחורי ומנסים עכשיו למזער נזקים. הם במלכוד: הם לא יכולים לצאת נגד התכנית, הם הביעו תמיכה בתכנית והם יתקשו מאוד לצאת נגד מהלך סיפוח שמתכוון להוביל נתניהו. הם בעיקר מקווים שהאפקט יתפוגג בימים הקרובים ושסדר היום הפוליטי בישראל יחזור למשפט הפלילי נגד ראש הממשלה ויאפשר לקמפיין של כחול לבן, תחת הסלוגן "חייבים להתקדם", לחזור לעצמו. כי בינתיים, מי שהתקדם השבוע באופן משמעותי הוא בנימין נתניהו.