הסיוט של נתניהו: האם טראמפ מאבד עניין בגרעין האיראני?

בעוד ישראל מסלימה את מלחמתה באיראן וחיזבאללה ואף תוקפת (על פי פרסומים זרים) לראשונה מזה חמש שנים בשטחה של לבנון, נראים סימנים ראשונים לכך שהסיוט האמיתי לא מתבשל לבנימין נתניהו בטהרן או בביירות אלא בוושינגטון. הרמזים שלפיהם נערכים מגעים ראשונים, בתיווך צרפתי, למפגש בין הנשיאים דונלד טראמפ לחסן רוחאני הם החדשות הרעות ביותר שהגיעו לנתניהו, למעט תיקיו הפליליים. הטון הפייסני שצץ לפתע בנימת דבריו של טראמפ באשר לאיראן יכול להפוך לתרחיש האימים האולטימטיבי, שפורט כאן במאמרים קודמים, על פיו עלולה איראן להפוך לצפון קוריאה החדשה: דמון תורן של טראמפ שלובש בן לילה דמות חדשה, כמו סינדרלה, וממיר את עצמו לרומן לוהט שמוליד פארסה.

ישראל לא אוספת מודיעין על אדמת ארה"ב ולא מרגלת אחרי ידידתה הגדולה ביותר מאז הנפילה הקשה בפרשת פולארד. זה לא אומר שישראל לא מנסה להבין את המדיניות האמריקאית, לנתח את מהלכי הממשל, את השפעת הקונגרס ואת התרחישים השונים הקשורים למהלכים האמריקאים העתידיים. מיטב המוחות עסוקים בניתוחים הללו, שחשיבותם לביטחון הלאומי הישראלי גבוהה. כעת, מיטב המוחות מוצאים את עצמם אובדי עצות מול המציאות. לנבא את טראמפ קשה יותר מלהבין את סוד הבריאה.

פעם נהגו להגיד במודיעין הישראלי שהדבר היחיד שהם חייבים לדעת בכל רגע נתון הוא מה מתרחש בין שתי אזניו של השליט הערבי. מה עובר במוחו. מה הן תכניותיו. היום, עוסקים בישראל יותר ויותר במתרחש בין אזניו של הנשיא טראמפ. האם ניתן לנבא את מדיניותו? האם הוא רציונלי? רגשני? אימפולסיבי? האם יש נוסחה סודית שתאפשר להבין לאן הוא הולך?

עד טראמפ, מלאכת ניתוח המדיניות האמריקאית הייתה מורכבת ממשתנים לא מעטים: יחסי הכוחות בסנאט ובבית הנבחרים, השפעת איפא"ק, מיפוי פנימי של אנשי הנשיא ויועציו, על פי משקלם הסגולי והשפעתם, האידיאולוגיה של הנשיא, שיקוליו הפוליטיים. היום, כל אלה נחים בשלום על משכבם. טראמפ הוא חיה אחרת לגמרי. שום דבר לא סופי, אי אפשר לדעת כלום מראש, מה שהגיוני לא יקרה, מה שיקרה לא תמיד הגיוני, וחוזר חלילה.

בישראל ניתחו בעבר את יציאתו של הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין עם איראן (בלחצו של נתניהו) כהישג גדול, אבל הוסיפו כוכבית אזהרה אדומה בוהקת. אין לנבא, נאמר בהערכות הישראליות, איך ינהג טראמפ בהמשך הדרך. האם יעמוד בלחץ שהוא עצמו מפעיל על איראן? איך ינהג כשהאיראנים יגדילו את סכום ההימור? האם הוא מסוגל לאבד עניין במהירות באירוע כולו ולזנוח אותו בפתאומיות, כפי שנהג באירוע הצפון קוריאני? התשובה לשתי השאלות הללו הייתה חיובית. כן, הנשיא מסוגל. הוא מסוגל לכל דבר.

לפני כשנה [2018] העריכו בצה"ל שהאיראנים יתחילו לצאת בהדרגה מהסכם הגרעין בעקבות הפרישה האמריקאית וחידוש הסנקציות. ההתנהגות האיראנית הזו הייתה צפויה ומתבקשת. הבעיה היחידה הייתה אי הידיעה מה יעשה טראמפ בתגובה. ההערכה הישראלית הזו לגבי איראן התממשה במלואה. גם שלביה השונים הוערכו בישראל מראש. הנעלם החשוב במשוואה היה ונותר הנשיא האמריקאי. החשש מהתנהגותו אם וכאשר יגיעו האיראנים לנקודת הכרעה היה מהוסס בעבר, עכשיו הוא דרמטי. כשהאיראנים יתחילו לחוש בקיר העומד בגבם ויתלבטו האם לפרוש מהאמנה לאיסור הפצת נשק גרעיני ולבצע את "ההסתערות" על הגרעין, מה יעשה טראמפ? החשש היה שהוא פשוט יאבד עניין. החשש הזה מחריף בימים האחרונים. היום, מביטים בירושלים בעיניים כלות על הפייסנות החדשה של טראמפ ומקווים שהיא חולפת.

בשבועות האחרונים רתח קו הטלפון שמחבר את נתניהו לאיש שלו בוושינגטון, בבית הלבן ובלאס וגאס, השגריר רון דרמר. דרמר הוא גם השליח למדינות "חגורת התנ"ך" האמריקאיות ובעיקר לקהילה האוונגלית, אוהדת ישראל. תפקידו הנוכחי הוא לדאוג שהנשיא יבין, מבלי שאף ישראלי יגיד לו את זה, שמהלכים מסוימים בנושא האיראני עלולים לגרום לבייס האוונגלי שלו לא לנהור לקלפיות בהמוניו בשנה הבאה. גם ראש המוסד יוסי כהן נקרא לא פעם לניתוחים הקשורים באפשרות שטראמפ ימיר את הלחץ הכלכלי והצבאי על איראן במו"מ. כהן נהנה אף הוא מגישה לבית הלבן ומנסה, כרבים אחרים, להבין את טראמפ. מהדיונים הללו לא עלתה מסקנה חד משמעית כלשהי.

הניצנים הראשונים לאפשרות מו"מ, שנבטו השבוע, הפכו את הקדחתנות הישראלית לסוג של פאניקה. לא, טראמפ לא מצמץ עדיין, אבל האפשרות שימצמץ הפכה ריאלית. מצמוץ נשיאותי עלול להפוך את כל המדיניות של נתניהו באשר למאבק בגרעין האיראני לפארסה מהדהדת. זה הדבר האחרון שנתניהו רוצה שיקרה לו ערב הבחירות, ובכלל. הוא עדיין משוכנע שהוא מסוגל לתמרן את הנשיא לפני קמפיין 2020. השאלה היא, במה משוכנע הנשיא.