רגע ההכרעה מגיע: האם טראמפ ימנע מאיראן לחזור ולהעשיר אורניום?

ביום שלישי בערב (שעון ישראל) דווח על תנועותיהם המפתיעות של שני שרי חוץ: הראשון, האמריקאי מייק פומפאו, ביטל במפתיע פגישה עם הקנצלרית אנגלה מרקל והורה למטוסו לשנות כיוון לעבר בגדד, בירת עירק. כמעט במקביל, יצא מטוסו של שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף לביקור לא מתוכנן במוסקבה. תנועת המלקחיים המנוגדת הזו מדגימה את הדרמה המתרחשת עכשיו סביב איראן, שמקרינה גלי הדף לא רק במזרח התיכון, אלא בעולם כולו.

בתחילת ינואר פורסם כאן מאמר ובו חשש, שהועלה על ידי גורמי מודיעין ישראלים, מפני האפשרות שאל מול הלחץ האמריקני המתגבר תחליט איראן לצאת מהסכם הגרעין או להפחית את מחוייבותה אליו. המאמר כלל התייחסות מפורשת לאפשרות שהאיראנים יחזרו להעשיר אוראניום לרמה מוגבלת, שאינה מאפשרת עדיין פריצה לפצצת גרעין אבל כן מכינה את הקרקע לקראת אפשרות כזו. ביום רביעי הודיע נשיא איראן חסן רוח'אני כי זו בדיוק כוונתה של איראן. "אם לא יושגו הבנות חדשות למימוש הסכם הגרעין", אמר רוח'אני, "איראן תחזור להעשיר אוראניום בתוך חודשיים". מזה בדיוק חששו גורמי בטחון בישראל וכעת שאלת השאלות היא כיצד יגיב הנשיא דונלד טראמפ: האם ייענה לאתגר האיראני, או ימצמץ ויאבד עניין, כפי שעשה כשנתקל באגוז הצפון קוריאני?

האירוע הזה, שאין דרמטי ממנו, לא מתרחש בוואקום. במקביל להכרזה האיראנית, הודיעה ארה"ב על שיגורה של נושאת המטוסים אברהם לינקולן, עם ספינות הליווי שלה, לאיזור המפרץ הפרסי. כמו כן הודיעה ארה"ב על עיבוי כוח המפציצים האסטרטגיים מסוג בי-52 שהיא מחזיקה באיזור. המהלך הזה בא בעקבות מידע שהגיע לוושינגטון לפיו מתכננת איראן לתקוף או לבצע פיגועים נגד מטרות או אינטרסים אמריקאיים באיזור. "קשה להניח שהאיראנים יבצעו מהלך כזה בעצמם", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר, "אבל אפשר בהחלט לקחת בחשבון שהם יורו לאחד מהפרוקסיז שלהם, כמו חיזבאללה, לבצע פיגוע מהסוג הזה בחתימה נמוכה".

על פי דיווח בחדשות 13, המידע המודיעיני על אפשרות כזו הגיע לארה"ב באמצעות המוסד הישראלי. מידעים נוספים פורסמו בשבוע האחרון באתרי מודיעין ובלוגים למיניהם. על פי אחד מהם, פעילי חיזבאללה נצפו לאחרונה באי הקיט קיש, הנמצא סמוך לפתחם של מיצרי הורמוז. האי הזה, על פי אותם ניתוחים, יכול לשמש פלטפורמה ובסיס יציאה למי שמנסה לבצע פעולות או פיגועים במיצרי הורמוז, שער יצוא הנפץ של מדינות המפרץ הפרסי. האפשרות שאיראן תחסום את מיצרי הורמוז או תקשה על תנועת מיכליות נפט באיזור כבר הועלתה בעבר. נוכחותם של פעילי חיזבאללה באי קיש מחדדת אותה עוד יותר.

ההתפתחויות הללו, שמחממות את האווירה במהירות סילונית,  מקרינות גם על חזיתות נוספות באיזור: סבב הלחימה האחרון בין ישראל לחמאס וג'יהאד האיסלמי, בשבוע שעבר, הסתיים ללא פעולה צבאית ישראלית קרקעית לאחר שגורמים בקבינט הישראלי רמזו על "סיבות חשאיות" שבגינן החליטה ישראל לנצור את צה"ל ולהמתין למועד נוח יותר. כעת מתברר כי המידע לפיו האיראנים מתכננים לבצע פיגועים נגד מטרות מערביות במפרץ ומשנים את גישתם להסכם הגרעין, היה ידוע לישראל כבר אז. המידע הזה הועבר בצינורות מודיעיניים ומדיניים לוושינגטון. ייתכן כי הקשר הישיר בין איראן לג'יהאד האיסלמי, שחולל את סבב הלחימה של השבוע שעבר מול ישראל והפגין עצמאות ובוטות חסרות תקדים אל מול חמאס, הוא שגרם לישראל להסס ולא להגרר לסבב לחימה כדי לא לתת לאיראנים מנוף להדלקת האיזור. ישראל מעדיפה שניהול האירוע הזה יופקד בידיה של ארה"ב, אל מול איראן, ולא יופרט לשוליים בגיזרת עזה. כל העיניים נשואות עכשיו לדו-קרב בצהרי היום ההולך ומתפתח בין האיאטולה חמנאי ומשמרות המהפכה שלו, לבין הנשיא טראמפ, שר החוץ פומפאו ונושאת המטוסים אברהם לינקולן המשייטת לעבר המפרץ.

שאלת השאלות היא, מה יקרה עכשיו. עד כה, פעלה התכנית הישראלית מצויין. הנשיא טראמפ שוכנע לצאת מהסכם הגרעין, הלחץ על איראן גבר והפך לבלתי נסבל, הכלכלה האיראנית מראה סימני התפרקות מואצים, יצוא הנפט האיראני קורס במהירות. גם ההכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור מחדדת את תחושת המצור סביב משטר האיאטולות. אלא שהאיראנים לא מראים, בשלב הזה, סימני שבירה. להיפך: הם מגדילים את סכום ההימור בקופה, מאותתים על כוונתם לנקוט בטרור, מכריזים כי אם הם לא ייצאו נפט מהמפרץ, אף אחד אחר לא יעשה את זה ועכשיו הודיעו על חזרתם להעשרת אוראניום.

הכדור הוחזר, איפוא, למגרש האמריקאי. "הכל תלוי עכשיו בטראמפ", אמר לאל-מוניטור לאחרונה גורם ישראלי בכיר, "עד עכשיו כל הסימנים מורים שטראמפ מבין את הבעיה ויודע שאסור לו להניח לאיראן להפוך לצפון קוריאה שניה". בישראל וגם בוושינגטון מודאגים מסימנים ראשונים של פעילות לקראת גרעין צבאי גם בסעודיה (כפי שפורסם במאמר קודם כאן) ויודעים שכל סימן חולשה מערבית אל מול האיומים של טהרן יהפוך את המזרח התיכון כולו לחבית גרעינית אחת גדולה. יחד עם זאת, אי יציבותו של טראמפ והעובדה שבעבר כבר איבד עניין במהירות בנושאים שהיו בליבת מדיניותו, מעוררים חשש בישראל ומחוצה לה. העיניים נשואות לנשיא ארה"ב המוגדר גם כמנהיג העולם החופשי. עד עכשיו, הוא סיפק את הסחורה לה מייחל בנימין נתניהו בדייקנות ובעוצמה. הבעיה היא שכל זה יכול לרדת לטמיון אם הנחישות האמריקאית לא תימשך באותו קצב ובאותה עוצמה גם בחודשים הקרובים. נתניהו חתר לנקודת ההכרעה הזו כל חייו. עכשיו הוא ניצב מולה, אבל המפתחות בידיו של מישהו אחר.