איומים ריקים מתוכן: גם בנט מכיל את הטרור

בסוף השבוע האחרון ניצב צה"ל באופן נדיר למדי בפני התלקחות בכל החזיתות העומדות בפניו בו זמנית: בלילה שבין רביעי לחמישי [6 בפברואר] דיווחו אמצעי התקשורת בסוריה על תקיפה אווירית עוצמתית נוספת של יעדים במערב דמשק, שנפגעו בשורה ארוכה של טילים (טילי אוויר-קרקע או קרקע-קרקע) וגרמו ללא מעט הרוגים ופצועים. עם שחר, גבר גל מעשי האלימות והפיגועים השוטפים את ישראל והשטחים מאז ההודעה על "דיל המאה" של הנשיא טראמפ [28 בינואר] והצהרות ה"סיפוח עכשיו" שהושמעו בעקבותיה (ובינתיים נגנזו בקול ענות חלושה). על הסימנים המטרידים הללו מעיבה העובדה שבאזור נוצר מחסור במבוגרים אחראים שיוכלו להרגיע את השטח. בנימין נתניהו טרוד בבחירות קיומיות, הקבינט הישראלי כמעט שאינו מתפקד, הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) נמצא בדמדומי שלטונו ודואג יותר למורשתו מאשר למצב בשטח, והגורמים המייצבים המתמעטים ניצבים מול אתגרים לא פשוטים.

האלימות שפרצה בשטחים אינה ממוסדת עדיין אך נהנית מרוח גבית הנשמעת מכיוון המוקטעה ברמאללה. אבו מאזן, למרות הצהרותיו ואיומיו, לא הפסיק עדיין את השיתוף הביטחוני עם ישראל, אבל הודיע בקולו והורה למנגנוני הביטחון שלו שלא לבלום את ההמונים המבקשים למחות על מכירת החיסול של האינטרסים הפלסטינים, כדבריו, בידי ארה"ב וישראל. בימים שחלפו מאז, התבצע כבר פיגוע דריסה אחד בירושלים שבו נפצעו 12 לוחמי גולני, וניסיונות פיגוע בירי חם של ערבי-ישראלי לעבר שוטרי מג"ב בעיר העתיקה (שוטר נפצע קל) ושל מחבל פלסטיני לעבר חיילים סמוך להתנחלות דולב (חייל נפצע קל). אירועי יידוי בקבוקי תבערה ואבנים לעבר כוחות הבטחון הפכו למכת מדינה.

במקביל, התעצם מאוד גל שיגור בלוני הנפץ מהרצועה לישראל ונרשמו לפחות חמישה שיגורי רקטות מתחום הרצועה לעבר ישראל. בלוני הנפץ הפכו ממטרד שולי לאיום הולך וגובר, לאור העובדה שהם צולחים מרחקים גדולים יחסית ומטעני הנפץ שהם נושאים עמם הופכים לכבדים יותר.

חוץ מהחזית הישראלית-איראנית בשטחה של סוריה, בכל שאר החזיתות מגלה ישראל איפוק מרשים. שר הביטחון נפתלי בנט מאיים על החמאס איומים ריקים מתוכן ובמציאות תומך בהמשך מאמצי ההסדרה יחד עם נתניהו. ביהודה ושומרון מנסה צה"ל להכיל את האירועים. הצבא שגה קשות כשנכנס באחד הלילות האחרונים להרוס את ביתו של מחבל על פי צו בית משפט, בעוד השטח בוער והמחאה בשיאה. האירוע הפך לקרב שנמשך כל הלילה והפלסטינים רשמו לפחות שני הרוגים. גורמים צבאיים מודים בשיחה עם אל-מוניטור שנכון היה לדחות את הריסת בית המחבל לימים רגועים יותר, אבל את הנעשה אין להשיב. עושה רושם שהשטח ביהודה ושומרון מתחיל לרתוח.

"אין עדיין אנרגיה מספקת לאינתיפאדה נוספת או לגל משמעותי של אלימות", אמר לאל-מוניטור גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "אבל כשאבו מאזן אומר בקולו לאנשים לצאת לרחובות ולמחות, הם יוצאים". לדברי הגורם, הריגתו (בטעות) של שוטר פלסטיני ע"י צה"ל בג'נין עוררה את השטח עוד יותר, ובצה"ל הבינו בדיעבד את הסיטואציה ולקחו כמה צעדים אחורה כדי לאפשר לשטח להירגע ולתת סיכוי להכלת האירועים בלי להתדרדר להסלמה. בינתיים, לא מורה פתיחתו של השבוע החדש על הסלמה נוספת באירועים. גם גוויעתן של הצהרות הסיפוח הישראליות, לפחות בינתיים, תורמת להרגעת האווירה.

נפתלי בנט במלכוד. לפני רגע הוא תקף בחמת זעם את שר הביטחון נתניהו, שהחליף את שר הביטחון אביגדור ליברמן, על הרפיון של צה"ל מול רצועת עזה. בנט תבע פעולה ממשית מול חמאס. אז תבע. גם את ליברמן הוא תקף באותו זעם קדוש, עם אותם נימוקים לוהטים, על הצורך בשיקום ההרתעה וגדיעת הטרור "אחת ולתמיד". אגב, גם ליברמן תקף בתורו את קודמו, משה (בוגי) יעלון. לליברמן יש לפחות טיעונים לעונש, הוא שם את המפתחות כשהתברר לו שהוא לא מסוגל ליישם את מדיניותו מול עזה. בנט נמצא עכשיו מול אותה שוקת, והיא שבורה. מקורביו, כמו ח"כ מתן כהנא, מפיצים כי הוא שוקד על פעולה צבאית. "בנט, כוכבי ושאר כוחות הביטחון שוקדים על מבצע משמעותי...אבל הוא יקרה בזמן הנכון", אמר ח"כ כהנא לרדיו 103, אבל סירב למסור פרטים נוספים [6 בפברואר].

האמת מורכבת: בנט משלם עכשיו את המחיר על האמרה המפורסמת "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם". הוא נותן לנתניהו "חבל" להמשך תהליך ההסדרה מול עזה בידיעה שהתלקחות כרגע מול חמאס תטרפד את ענייני הסיפוח ותפריע להמשך המאמץ הישראלי נגד התבססות איראן בסוריה. התקיפה האחרונה בדמשק, עליה לא לקחה ישראל אחריות, גרמה לטיסה אזרחית שהתקרבה לשדה התעופה הבינלאומי של בירת סוריה לבצע תמרון התחמקות כדי שלא להיפגע מההגנה האווירית הסורית שחתכה את שמי דמשק בעשרות טילי קרקע-אוויר. הרוסים הביעו זעם וגינו את האירוע, וישראל משתדלת לשפוך על המצב מים ולא בנזין. בנט ייאלץ להמתין עם רעיונותיו ההרפתקניים, שאחד מהם פורסם כאן בזמנו [אוגוסט 2018] ועונה לשם "הכתשה": ריסוק כוחו של חמאס במערכה מתמשכת מהאוויר, תוך פינוי חלקי של האוכלוסייה הישראלית מהיישובים הסמוכים לגדר של עזה.

כרגע, מה שישראל מנסה לעשות זה לסייע לחמאס כדי שיסייע לה להגיע לסוג של רגיעה יחסית ערב הבחירות באחת החזיתות הבעייתיות והטורדניות, אם כי הלא-קיומיות שניצבות בפניו של צה"ל במזרח התיכון החדש והמורכב של אחרי האביב הערבי.