בסוף השבוע שעבר (21 במארס), לאחר שהנשיא טראמפ צייץ כי הוא תומך בהכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן, סערו הרוחות ביישובים הדרוזים ברמה. מאות מפגינים התאספו במג'דל שמס כשהם מצוידים בדגלי סוריה ובתמונות של הנשיא בשאר אסד וקראו: "הגולן – אדמה סורית לעד".
כבר 52 שנים שישראל שולטת ברמת הגולן שאותה כבשה במלחמת הגנה מול הסורים, אשר ניצלו את שליטתם האסטרטגית ברמה כדי לתקוף את יישובי הגליל ועמק הירדן במשך קרוב ל-20 שנה. מתוך כ-128,000 אזרחים סורים שהתגוררו באזור שנכבש, כ-1,250 קמ"ר שטחו, רק כ-6,000 תושבים, מרביתם דרוזים, נשארו. השאר נטשו את בתיהם ונמלטו לסוריה.
לאחר 14 שנות שלטון צבאי, אישרה הכנסת את חוק סיפוח רמת הגולן, שהציע אזרחות לכלל התושבים בשטח. בתגובה, קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 497 שקבעה כי הסיפוח אינו קביל בעיני החוק הבינלאומי. מאז ועד היום, מעטים פנו לקבל תעודת זהות ישראלית. לפי הערכות משרד הפנים, לא יותר מ-10% בחרו להתאזרח מאז 1981. אבל לפי נתונים שהגיעו לידי אל-מוניטור, בשנים האחרונות חל זינוק במספר המבקשים להתאזרח. אם ב-2014 ביקשו זאת רק 39 דרוזים, ב-2016 הגיע מספרם ל-188. המספר אמנם ירד לכדי 85 ב-2018, אבל נראה כי באופן כללי המגמה נמשכת. נכון לאמצע מארס, הגישו 34 דרוזים בקשה להתאזרח.
וואהל טרבייה (50) ממג'דל שמס, מורה לאמנות ופעיל במרכז לזכויות אדם "אל- מרסאד" רואה את עצמו אזרח סורי שנמצא על אדמה סורית ומצהיר כי לא יסכים לקבל תעודת זהות ישראלית. "בישראל מכנים אותנו 'הכפרים הדרוזים', אבל אנחנו מבחינה תרבותית ערבים, והשייכות הפוליטית שלנו היא סורית. אנחנו דרוזים כזהות דתית. אנחנו לא הכפרים הדרוזים! אנחנו הכפרים הערביים הסוריים! השלטון הישראלי מכנה אותנו כך כדי להציף את הזהות הדתית למקום ראשון, ולמחוק את השורשים התרבותיים מזהותנו".
טרבייה מייחל להחזרת הגולן לשליטה סורית. "העמדה שלי נגד הכיבוש הישראלי היא חד משמעית. הפשיזם והאפרטהייד הישראליים לא שונים מהותית מהדיקטטורה של אסד. ההבדל היחיד הוא שהמשטר הישראלי חכם יותר בלשווק את עצמו בעולם". למרות זאת, טרבייה לא מאמין שהגולן יוחזר בקרוב לידי סוריה. "החזרת הגולן לריבונות סורית מותנת בקיום משטר דמוקרטי בסוריה", הוא מסביר.
מי שמשמיע עמדה מנוגדת בתכלית הוא עבאס אבו-עואד, ראש מועצת בוקעתא. "מאז האביב הערבי בסוריה, 90 אחוז מהדרוזים מעדיפים ריבונות ישראלית – אין כאן שאלה בכלל", הוא אומר לאל-מוניטור. "להפגנה הגיעו 300 איש מתוך 24 אלף דרוזים. זה כלום. תומכי הלאומיות הסורית הם מעטים". אבו-עואד מסביר מדוע מרבית הדרוזים לא ממהרים להזדהות עם ישראל: "לחלק גדול יש משפחה מעבר לגדר. הם חוששים שאם יתמכו בישראל, יתנכלו למשפחות שלהם בסוריה".
אבו-עואד טוען שהדרוזים עדיין לא חשים בטוחים בישראל. "לישראלים יש היסטוריה של החזרת שטחים. בלבנון, ישראל הייתה 25 שנה ואז נטשה את בנות בריתה. בימית שבסיני אותו סיפור. כבר שנים שממשלות ישראל מקיימות משא ומתן גלוי על החזרת הגדה, ומשא ומתן סמוי על החזרת רמת הגולן. אנשים חושבים שישראל עלולה לעזוב את האזור, ואז מי שתמך בישראלים ישלם מחיר כבד".
על אף מיעוט המבקשים אזרחות ישראלית, בשנים האחרונות ניתן לזהות רצון להשתלב בישראל, שבא לידי ביטוי בין השאר בשיעורי ההשתתפות בבחירות המקומיות.
עד לבחירות האחרונות, כאקט של כפירה בריבונות הישראלית, נמנעו ארבעת הכפרים הדרוזים בגולן - מג'דל שאמס, מסעדה, עין קיניא ובוקעתא - מלקיים בחירות מקומיות והסתפקו בוועדה ממונה מטעם שר הפנים. ב-30 באוקטובר 2018, אחרי הפגנות, איומים וסערה רבתי, נערכו בחירות בעין קיניה, מג'דל שמס ובוקעתא לראשונה זה 52 שנים. למרות שמעטים השתתפו, עצם קיומה של ההצבעה אינה מובנת מאליה.
רק בכפר מסעדה לא התקיימו בחירות והוא מנוהל על ידי ממונה מטעם משרד הפנים. "השיח בקרב הדרוזים מחולק לשניים, פומבי, ואישי", אומר לאל-מוניטור יו"ר הוועדה הממונה, אלי זיגדון. "בפומבי הם חייבים לתמוך באסד, אבל בשיחות פרטיות אתה שומע את ההפך לגמרי. הם תומכים בהישארות תחת שלטון ישראל". זיגדון משוכנע שתוך כמה שנים ההתנגדות להתאזרחות תפחת בהרבה. "ישראל שולטת ברמת הגולן יותר שנים ממה שסוריה שלטה בה. המציאות יותר חזקה מהכול".
וואהל טרבייה מסרב להכיר במציאות הזו. "הכיבוש הישראלי ברמת הגולן נוגד את החוק הבינלאומי ואת ההחלטה של מועצת הביטחון, ולא נכיר בו לעולם" הוא אומר לאל-מוניטור. "ההכרזה של טראמפ היא אסון. היא מוכיחה שהכיבוש משתלם. היא פוגעת בכל הערכים הבינלאומיים שנקבעו לאחר מלחמות העולם הראשונה והשנייה. זה מחזיר את כולנו לחוקי הג'ונגל".
טרבייה רואה יתרון אחד בהכרזת טראמפ: הצפת סוגיית הפליטים הסורים לראש הכותרות הבינלאומיות. "ישראל גירשה 340 כפרים ושתי ערים ב-1967 מרמת הגולן. כיום צאצאיהם מונים כמעט חצי מיליון ואני תומך בחזרתם לגולן. הזכות הזו לא פחותה מזכות השיבה של הפלסטינים - אבל על הגולן אף אחד לא מדבר. עכשיו, בזכות טראמפ, נוכל להציף את הבעיה. מהבחינה הזו, אני מודה לו".
עבו-עואד רואה את ההחלטה של טראמפ באופן שונה. "הדרוזים שמחים עם המהלך של טראמפ, כי הוא נותן לנו עוד אינדיקציה לכך שישראל לא הולכת מכאן. אבל אנחנו אנשים חשדניים. ייקח עוד הרבה שנים עד שאנשים ישתכנעו שהרומן עם ישראל הוא קבוע".