במקום להרגיע את הגדה ממשלת נתניהו שופכת עוד שמן למדורה

"האסטרטגיה שננקטת על ידי ממשלת ישראל היא שהולכים מחיל אל חיל כשמדובר בכוח, ולא כוללים באסטרטגיה כל מהלך, רעיון או כלי שיכול להרגיע את המצב. הכלי היחידי שמשתמשים בו הוא זה שיהפוך את המצב ליותר חמור" – כך תיאר השבוע [17 בדצמבר] בבהירות ראש המוסד לשעבר שבתי שביט את התנהלות ממשלת ישראל נוכח ההסלמה הביטחונית. לדבריו, החלטות כמו גירוש משפחות מחבלים או הריסת בתי מחבלים שנועדו כביכול להרתיע מחבלים פוטנציאליים לא מוכרות על ידי המשפט הבינלאומי ונזקן עלול להיות גדול.

אכן, בהפעלת כוח ועוד כוח ממשלת הימין מסרבת לעשות כל היקש מתבקש בין העמקת הכיבוש, הרחבת התנחלויות וערעור מעמד הרשות הפלסטינית למחיר שישראל משלמת ועוד תאלץ לשלם על מדיניותה זו בעתיד.

ההחלטה התמוהה ביותר מהזמן האחרון התקבלה ביום ראשון השבוע [16 בדצמבר] בוועדת השרים לענייני חקיקה. מדובר בהחלטה שאין לה שום קשר להרתעה אלא ניצול ההסלמה הביטחונית לקידום אידאולוגיה מתנחלית. השרים אישרו פה אחד הצעת חוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) להסדיר את מעמדם של יותר מ-60 מאחזים לא חוקיים ושכונות בהתנחלויות, שנבנו על קרקעות פלסטיניות פרטיות ב-20 השנים האחרונות. לפי ההצעה, המדינה תתחייב לספק לתושביהם שירותים מוניציפליים וכל הליכי ההריסה בהם יוקפאו. זאת ועוד, שר האוצר יורשה להעניק למתנחלים ערבויות למשכנתאות לצורך רכישת דירות במאחזים הללו, שיעוגנו כיישובי קבע.

קידום הצעת החוק הבעייתית הזו דווקא כעת היא הדרך בה בחרה הממשלה להגיב לסדרת הפיגועים בשבוע האחרון בגדה, ובעיקר לפיגוע שבו נהרגו שני חיילי צה"ל סמוך למאחז גבעת אסף השוכן כארבעה ק"מ דרומית לבית אל [13 בדצמבר].

כיצד למעשה מוקם מאחז לא חוקי וכיצד המתנחלים יוצרים מציאות של קביעת עובדות בשטח? הסבר מפורט לכך העניק השבוע [14 בדצמבר] מפקד לשעבר של יחידת בנימין, תא"ל במיל' אילן פז, שהיה גם מפקד המנהל האזרחי ביו"ש. בפוסט שהתייחס למאחז גבעת אסף, חשף פז איך קורבנות פיגועים בגדה "מנוצלים" להקמת מאחזי קבע ואיך ממשלות הימין מקבלות התנהלות זו בכניעה.

וכך הוא כתב: "בינואר 2001 נרצח אריה הרשקוביץ' מעפרה ליד צומת עטרות. שלושה חודשים לאחר מכן נרצח בפיגוע ירי בנו אסף הרשקוביץ' על ציר 60 בסמוך לכפר ביתין. תושבי בית אל ועפרה הקימו מאחז לזכרו בצומת הטי – מיקומו הנוכחי של היישוב. אורי אריאל, שהיה אז ראש מועצת בית אל (והיום שר החקלאות מטעם הבית היהודי), פנה אלי וביקש להקים מאחז למשך השבעה. (הוא) התחייב לפנות בעצמו את המתיישבים בתום השבעה. לצערי אישרתי לו את בקשתו. השבעה הפכה לחודש. החודש הפך לנצחי. כשפניתי לאורי אריאל בדרישה לעמוד במילתו ולפנות את המאחז, (הוא) משך בכתפיו והשיב שזה לא ביכולתו. שלוש פעמים החטיבה הייתה במוכנות מלאה לפנות בכוח את המאחז. בשלושתן הגיעה הוראה ממשרד הביטחון לבטל את הפינוי. מהר מאוד נבנה במאחז מקווה טהרה, הובאו לשם מגורונים, ומאחז השבעה הפך ליישוב. היו מספר ניסיונות להציג אישורי רכישה של הקרקע – כולם התגלו כמזויפים. היישוב נמצא על אדמות פרטיות של תושבי ביתין. בשנת 2005 היה היישוב בין היישובים שהוציאו להם צו תיחום לצורך פינויים. זה היה במסגרת היישובים ש(אריאל) שרון התחייב לפנותם. הפינוי מעולם לא התרחש".

ממשלת נתניהו לא הסתפקה בעיבוי ההתנחלויות והכשרתן, אלא החליטה על צעדים נוספים הנוגדים את דעת היועץ המשפטי לממשלה והערכות ראשי מערכת הביטחון. באותה ישיבה של ועדת השרים לחקיקה בה אושרה הצעת החוק של סמוטריץ', אושרה גם הצעת חוק לגירוש משפחות מחבלים מבתיהם, ככל הנראה לרצועת עזה. זאת על אף חוות דעתו של ראש השב"כ נדב ארגמן כי גירוש המשפחות ישיג תוצאה הפוכה ויחריף את המתיחות בגדה. גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התנגד להצעה זו והזהיר כי היא אינה חוקתית וכי אם תתקבל היא תעורר בוודאי קשיים במישור הבינלאומי.

נתניהו כבר שגה בעבר, כשהתעקש שחלק ממשוחררי עסקת שליט תושבי הגדה לא יחזרו לבתיהם אלא יגורשו לרצועת עזה. בדיעבד, ביושבם בעזה רחוק ממנגנוני הביטחון הפלסטינים ומהשב"כ הישראלי העניק להם נתניהו חופש פעולה. על פי הערכות השב"כ, מאז גירושם לעזה, סייעו אותם 200 אסירים כבדים לשקם את מפקדת הזרוע הצבאית של הגדה לאחר שזו נפגעה קשות במהלך האינתיפאדה השנייה [2005-2000]. האסירים שגורשו לרצועה מעבירים הנחיות, אימונים וכספים לצרכי טרור, וכפי הנראה גם היו מעורבים בפיגועי השבוע שעבר.

אבל נדמה שנתניהו, נפתלי בנט (המקדם את חוק גירוש מחבלים) ושאר חברי הקבינט המדיני-ביטחוני אינם מעוניינים ליישם את המסקנות שנתגבשו במהלך האינתיפאדה השנייה – להרחיק ככל שניתן את האוכלוסייה הפלסטינית האזרחית מפעילות מזויינת. המדיניות הזאת יושמה בהצלחה רבה במהלך גל הטרור ב-2015 בעקבות התעקשותו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט שלא להטיל עונשים קולקטיביים על האוכלוסייה הפלסטינית,. איזנקוט הסביר שעונשים קולקטיביים יגררו את האוכלוסיה הפלסטינית אל תוך מעגל האלימות ויגבירו את המוטיבציה לנקמה.

בינתיים נתניהו הורה לצה"ל לזרז את הריסת בתיהם של מחבלים, אף שאמצעי ענישה זה שנוי במחלוקת ויעילותו מוטלת בספק. וכך ביום שני השבוע [17 בדצמבר] הרסו כוחות צה"ל חלק מבית משפחתו של המחבל אשרף נעאלווה, שרצח לפני כחודשיים וחצי את קים לבנגרונד-יחזקאל וזיו חג'בי בפיגוע ירי במפעל בו עבדו בברקן. ביצוע ההריסה כמו גם הצעות החוק שאושרו בוועדת השרים נועדו לשדר למצביעי הימין כי נתניהו וממשלתו נלחמים בטרור וכי יש להם אמצעי הרתעה יעילים נגדו. מסתבר כי ממשלת 61 המנדטים של נתניהו מעדיפה לרצות את מצביעי הימין על פני מחשבה שקולה, ומתעלמת מתוצאות הרות האסון שהחלטותיה עלולות לגרום.

המשימה של ממשלת ישראל כעת צריכה להיות הרגעת השטח ולא ליבוי האש. המשך הפעלת כוח כלפי האוכלוסייה הפלסטינית בגדה תשיג, כפי שטען ראש המוסד לשעבר שביט, דווקא את התוצאה ההפוכה.