להתארח בארוחת שבת בהתנחלות, לפגוש אמנים פלסטיניים ברמאללה, לקפוץ לגבול עזה-ישראל כדי להשקיף משם על הרצועה – יותר ויותר תיירים רוצים לא רק לראות את הארץ הקדושה במו עיניהם, אלא גם לשמוע את יושביה, יהודים ופלסטינים, ולהכיר מקרוב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לא מדובר בקבוצות לימוד שבאות לישראל ולרשות הפלסטינית עם מטרה חינוכית כלשהי, אלא בתיירים "רגילים" שלוקחים פסק זמן מהחיים העמוסים שלהם ומשלמים כסף טוב כדי לחוות בעצמם את המציאות המורכבת בארץ הזו, שרחוקה שנות אור מכל קמפיין פרסומי זוהר.
לא רק ארגונים חינוכיים או פוליטיים, כגון "שוברים שתיקה", מציעים כיום סיורים אלטרנטיביים לאזורי סכסוך כמו חברון. חברות שונות מציעות מסלולים מרתקים בישראל, בגדה המערבית ובשטחי הרשות הפלסטינית, ומביאות את התייר למחוזות שספק אם ישראלים רבים ביקרו בהם. בחברת "גרין אוליב טורז" למשל מציעים לתיירים להשתתף במסיק זיתים עם פלסטינים, לבקר בקסבה של שכם ולראות את ציוריו של אמן הרחוב בנקסי ברמאללה במסגרת טיולים יומיים. מנגד, חברת "מג'די טורז" לוקחת את קבוצות התיירים שלה לביקור בהתנחלויות ובכפרים פלסטינים, ומציעה תכנית תרבותית עשירה המתמקדת, בין היתר, בשיריהם של יהודה עמיחי הישראלי ומחמוד דרוויש הפלסטיני.
עזיז אבו-סארה, פלסטיני ממזרח ירושלים, שהקים את מג'די טורז לפני כעשר שנים, אומר בשיחה עם אל-מוניטור כי השוק הזה, של "תיירות אחראית ומתעניינת יותר" כדבריו, הוא חלק מתופעה עולמית הולכת וגדלה. "התיירים לא רוצים לראות רק את אתרי החובה, אלא גם ללמוד על החיים האמיתיים במקומות שבהם הם מבקרים", הוא אומר, "אי אפשר להבין את האתגרים של תושבי המקום בלי לדבר איתם, בלי להכיר אותם. בעבר כלל לא היו חברות שהציעו דברים כאלה. אנחנו החברה הראשונה שהתחילה להציע הדרכה המבוססת על שני הנרטיבים. בקבוצות שלנו תמיד יש מדריך פלסטיני ומדריך ישראלי. בהתחלה אנשים צחקו עלינו ואמרו שאיש לא יבוא. אבל אז התחלנו לעבוד עם מגוון עצום של קבוצות – מקבוצות חינוכיות ועד תיירים שמחפשים טיולים יוקרתיים מאוד. מה שאיחד אותם זה הרצון להבין מה באמת קורה בישראל וברשות הפלסטינית, ללמוד על השפעות הגלובליזציה ולהתחבר למציאות המקומית".
עוד הוא מספר, כי בתחילת הדרך רק קבוצות מעטות הגיעו ארצה כדי לשמוע את שני הנרטיבים ולערוך טיול שונה, מחוץ לקופסה. אבל בעשר השנים האחרונות ישראל יצאה שלוש פעמים למבצעים צבאיים ברצועת עזה (עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן), וקיפאון עמוק אחז במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. דווקא המציאות העגומה הזאת דוחפת תיירים רבים שלא להסתפק בביקורים רגילים בירושלים, נצרת ותל אביב, ולהתעניין בתושבי המקום שלכל אחד מהם יש קול וסיפור ייחודי. לדבריו, השנה השתתפו בטיולים אלטרנטיביים כאלה מאות קבוצות.
פרד שלומקה, שנולד להורים פלסטינים בסקוטלנד ומשמש היו"ר של גרין אוליב טורז, מספר לאל-מוניטור כי יותר ויותר תיירים מגיעים לטיולים אלטרנטיביים כיוון שיש גידול משמעותי בתיירות לישראל באופן כללי. לדבריו, מרבית התיירים שמגיעים לישראל מבקרים גם בשטחי הרשות הפלסטינית.
במשרד התיירות מאמינים שב-2019 ישראל תשבור שיא נוסף ותגיע לכחמישה מיליון תיירים. כמחציתם הם תיירים עצמאיים שבאים לישראל שלא במסגרת "טיול חבילה". גרין אוליב טורז מציעה להם טיולים למחנה פליטים ברמאללה ובית לחם ואירוח בבתים של ישראלים ופלסטינים. "יש לנו תיירים שגם הולכים להתנדב במחנות פליטים או בבתי הספר ברשות", אומר שלומקה. במג'די טורז של אבו-סארה לא מסתפקים רק בישראל ופלסטין, אלא מציעים מגוון עשיר של טיולים לאזורי קונפליקט, החל מכורדיסטאן העיראקית ועד אוקראינה.
שאלתי האם דעתם של התיירים משתנה בעקבות חוויית הטיול. "זאת בהחלט המטרה", אומר שלומקה. "אנחנו רוצים שהתיירים יחזרו הביתה בתור שגרירים לשלום צודק בארץ הזאת, ושום דבר לא משמח אותי יותר מאשר מיילים שבהם הם מעדכנים אותי שהם הצטרפו לקבוצה שמעוניינת לקדם את השלום או פנו לנציג שלהם בקונגרס ושאלו אותו מה בדיוק הוא עושה כדי לקדם את המטרה הזאת".
לדברי אבו-סארה, יש לו אפילו נתונים מדויקים על השפעתם של הטיולים שלו על אורחיו. "דוקטורנטית צעירה בדקה את השפעתם של הטיולים שאנחנו מציעים. היא ראיינה את התיירים כשנה לאחר הטיול, וכ-83% מהם העידו שהם הרגישו (בעקבות הטיול) יותר חמלה לצד האחר. כלומר, אלה שהגיעו עם נטייה פרו-ישראלית הרגישו יותר חמלה לצד הפלסטיני, ואלה שהיו פרו-פלסטינים הרגישו יותר חמלה לצד הישראלי. בשבילנו – זאת המטרה. להבדיל מארגונים אחרים שמציעים טיולים פוליטיים, אנחנו עובדים מאוד קשה כדי שלא להפוך את החוויה שלנו לפרופגנדה. המטרה שלנו היא להעשיר את הידע של התיירים על מנת שישמעו את שני הצדדים ויחושו יותר חמלה", הוא אומר.
בעמוד הטריפ-אדווייזור של שתי החברות ניתן למצוא לא מעט עדויות מרגשות, על חוויית טיול ששינתה לאותם תיירים את הפרספקטיבה על המתרחש בישראל וברשות הפלסטינית.
כיוון שמדובר בטרנד גלובלי של תיירות קשובה יותר, יש להניח כי בשנים הבאות יגיעו לאזורנו תיירים רבים נוספים שיבקשו לבקר במקומות לא שגרתיים, יכירו את הישראלים והפלסטינים ויחזרו הביתה עם תובנות חדשות. יש מקום שמדינת ישראל, המעודדת מהעלייה במספר התיירים הבאים ארצה, תתכונן לגל תיירות מסוג חדש, מודעת וביקורתית הרבה יותר.