המניה של פוטין מזנקת כמתווך היחיד בין ישראל לאיראן

הדיפלומטיה הרוסית עוברת להילוך גבוה

עם החלטתו של ממשל טראמפ לסגת מתוכנית הפעולה המשותפת והמקיפה (JCPOA), המכונה גם הסכם הגרעין, נראה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין עשוי להיות הסיכוי הטוב ביותר, ואף המוצא האחרון, לפתיחת ערוץ דיפלומטי בין איראן לישראל כדי למנוע מלחמה.

רק לפני שבועיים, ציינו בטור הזה שרוסיה נמצאת בעמדה הטובה ביותר לתווך בין איראן לישראל, כחלק ממגמה שאנו באל-מוניטור עוקבים אחריה זה ארבע שנים. תפקיד כזה יאלץ את פוטין להלך על חבל דק, בניסיון לאזן בין תמיכתה המלאה של רוסיה במשטר הסורי, לבין ההכרה במגבלות הקשרים המתוחים יותר אך החיוניים לא פחות שיש למוסקבה עם איראן וישראל, והתמודדות עם השקיעה המתמדת ביחסים בין רוסיה לארה״ב. את התמונה האזורית מסבכות עוד יותר ההחלטה האמריקאית להעביר את השגרירות לירושלים, ההפגנות המתמשכות של הפלסטינים ברצועת עזה, היעדרו של ערוץ דיפלומטי בין ישראל לפלסטינים, וניצחונו של חיזבאללה בבחירות בלבנון.

אירועי השבוע האחרון משקפים את המגמה החדשה הזו, ואת תחושת הדחיפות בגישתו של פוטין לאזור. ב-8 במאי תקף משרד החוץ הרוסי את החלטתו של טראמפ לסגת מה-JCPOA, וכינה אותה ״הוכחה נוספת לעקשנותה של וושינגטון. ההחלטה גם מוכיחה כי התנגדותה של ארה״ב לפעילות הגרעין החוקית של איראן איננה אלא מסך עשן שנועד לסגור חשבונות פוליטיים עם איראן״. כמו כן, צוין כי ״רוסיה פתוחה להמשך שיתוף פעולה עם שאר המדינות החתומות על JCPOA, ותמשיך לקדם שיתוף פעולה דו-צדדי ודיאלוג פוליטי עם הרפובליקה האיסלאמית של איראן״. למחרת תקפה מוסקבה את הסנקציות החדשות שהטילה ארה״ב על רוסיה, ״כביכול בשל הפרת החוק למניעת נשק מאיראן, צפון קוריאה וסוריה, אף שלרוסיה אין שום קשר לזה. למעשה, ההחלטה הזו של ארה״ב התקבלה אך ורק מתוך רצון קטנוני לנקום ברוסיה על מתקפת הטילים הכושלת בסוריה, זו שיזמו ארה״ב, בריטניה וצרפת ב-14 באפריל מתוך הפרה ברורה של החוק הבינלאומי״.

ייתכן שהרמז הברור ביותר לשינוי בעמדתו של פוטין היה ביקורו במוסקבה ב-9 במאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשקיבל מקום ישיבה מכובד בטקס לרגל יום הניצחון של ברית המועצות על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. ראש הממשלה נתניהו נשא נאום מרגש, שבו התייחס לקורבן האדיר של החיילים הרוסים ששחררו את מחנה ההשמדה אושוויץ.

לדבריו, הוא אף הצליח לשכנע את פוטין לדחות את העסקה למכירת כלי נשק מתוחכמים לסוריה - בהם גם טילי S-300. למחרת, ב-10 במאי, תקפו מטוסי קרב ישראלים מטרות צבאיות של איראן על אדמת סוריה, וייתכן בהחלט שנתניהו עדכן מראש את הנשיא פוטין בעניין המתקפה. תגובתה של רוסיה לתקרית הייתה מתונה, והדגישה את תפקידה של רוסיה כמתווכת. ״במגעינו עם מנהיגי איראן וישראל, כולל הפגישה ב-9 במאי בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, חזרנו והדגשנו את הצורך של שני צדדים להימנע מפעילות שמתגרה בצד האחר״, אמר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. ״גם איראן וגם ישראל הבטיחו לנו שאין להם כוונות שכאלה, אך כפי שידוע לכל, תקריות בכל זאת קורות. מדאיגה במיוחד העובדה שהן קורות חרף העובדה שכולם מבינים את המחויבות שלנו לריבונותה ולשלמותה הטריטוריאלית של סוריה״.

ב-10 במאי נפגש בטהרן סגן החוץ הרוסי סרגיי ריאבקוב עם סגן שר החוץ של איראן לעניינים פוליטיים עבאס אראגצ׳י. פוטין עצמו שוחח בטלפון עם נשיא טורקיה רג׳פ טאיפ ארדואן ועם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל.

מקסים סוחוב מסביר: ״נתניהו מבין שלא יוכל לשנות את עמדתה של רוסיה, המתנגדת ליציאה של ארה״ב מתוכנית הפעולה המשותפת והמקיפה. ולכן, כשהוא עם טראמפ, נתניהו מנסה לחמש את הנשיא האמריקאי בטיעונים לנטישת ה-JCPOA, אבל כשהוא עם פוטין, הוא מנסה ׳לחשוף את טבעו המרושע של המשטר האיראני׳ ובכך להעניק לגיטימציה למאמציה של ישראל להילחם בו. את הקרמלין קשה יותר לשכנע, אך נתניהו מקווה שאם רוסיה תקשיב לתמצית החששות של ישראל, יש סיכוי שפוטין (א׳) יהיה תקיף יותר כלפי איראן ופעילותה בסוריה ו-(ב׳) יהיה סובלני יותר כלפי פעילותה של ישראל בסוריה, ואולי גם נגד חיזבאללה בלבנון״.

סוחוב מדווח על ״קו חם״ של הידברות בין בסיס האוויר הרוסי בחמיימים שבסוריה לבין מוצב הפיקוד בקריה שבתל אביב, וכך הוא מסכם: ״בזמן שהצדדים עדיין מנסים למשוך את מוסקבה למחנה שלהם, הם שבים ומגלים כי תפקידה של רוסיה כישות היחידה שיכולה לתווך ׳בעניינים של חיים ומוות׳ עשוי אף להועיל להם. ולכן, גם אם פוטין מגלה אהדה אמתית לחששותיו של נתניהו, ומעריך באמת ובתמים את מאמציו הסמליים, הוא עדיין מעוניין לשמוע את המחנה הנגדי, ולאמוד את מצב הרוח הנוכחי בדמשק ובטהרן. משום כך, לא יהיה זה מפתיע אם נראה גורם בכיר או שניים מסוריה או איראן שיבקרו במוסקבה בעתיד הנראה לעין״.

נשיא טורקיה אומר לרוחאני שהחלטת ארה״ב סביב הסכם הגרעין היתה ״שגויה״

ארדואן אמר שארה״ב תהיה המפסידה הגדולה בעקבות החלטתו של ממשל טראמפ לסגת מה-JCPOA, ובה בעת גם הוסיף ואמר לעמיתו האיראני, חסן רוחאני, שההחלטה האמריקאית היתה ״שגויה״. דוברו של הנשיא הטורקי איברהים קאלין, אמר: ״איננו רוצים שהעם האיראני יושפע לרעה מהסנקציות הללו, ולא נהסס לתרום את תרומתנו, אם יש משהו שנוכל לעשות בנדון״.

אמברין זמאן כותבת: ״עיתוי נסיגתה של ארה״ב [מה-JCPOA] יעניק זריקת עידוד לתיאוריות הקונספירציה שמתרבות בטורקיה״.

לדבריה, ״איראן היא מהספקיות החשובות ביותר של נפט וגז טבעי לטורקיה, וגשר יבשתי חיוני לנהגי משאיות טורקים שמשנעים סחורות אל מרכז אסיה. אין להם גישה לאזור דרך ארמניה השכנה, על אף המסלול הקצר הרבה יותר, בשל סירובה של אנקרה לפתוח את גבולותיה עם הרפובליקה הסובייטית לשעבר, מתוך סולידריות לאויבתה הגדולה של ארמניה, אזרבייג׳אן. היריבות האזוריות משכבר הימים חולקות ביניהן גבול הררי פרוץ, וגם פחד משותף מהבדלנים הכורדים הפעילים משני צדי הגבול. הפחד מפני הישגים של הכורדים שזוכים לתמיכה אמריקאית בצפון סוריה דרבן את איראן ואת טורקיה לשים בצד את חילוקי הדעות שלהן סביב המשטר הסורי, וכן את יומרתן להוביל את האיסלאם השיעי והסוני בהתאמה, וליצור ברית עם רוסיה״.

את תיאוריות הקונספירציה הטורקיות מלבה גם העובדה כי אותה ״החלטה התקבלה בזמן שבית משפט פדרלי במנהטן מתכונן לגזור את דינו של מהמט האקאן אטילה, בנקאי טורקי שהואשם במעורבות במזימה זדונית ממש - קשירת קשר של בנק טורקי בבעלות המדינה, האלק בנק, עם סוחר הזהב האיראני-טורקי הכלוא רזה זאראב, להלבין עבור איראן מאות מיליוני דולרים באמצעות המערכת הפיננסית של ארה״ב. ארדואן ועוד שורה של בכירים טורקים טוענים מזמן שהפרשה היא חלק ממזימה עולמית שחותרת תחת מעמדה של טורקיה. בה בעת, אנשי עסקים טורקים ממתינים בחשש לשמוע עד כמה גדול יהיה הקנס שצפוי משרד האוצר האמריקאי להטיל על האלק בנק, וכיצד ישפיע הדבר על הכלכלה המדשדשת של טורקיה״.

ייתכן שדברי הרהב של ארדואן הם מסווה לחשש מפני ההשפעה הפוטנציאלית של חידוש הסנקציות נגד איראן על הכלכלה הטורקית. פהים טשטקין מדווח: ״יש אמנם פרשנים הסבורים שהסנקציות החדשות לא ישפיעו על המסחר עם איראן, אך יש המנבאים שהעתיד צופן ימים קשים. טורקיה - שניצלה היטב את סובלנותה של ארה״ב עד כה - נמצאת כיום ב מעקב צמוד, לאחר שהואשמה בהפרת הסנקציות המקוריות, באמצעות מעלליו של האלק בנק שבבעלות המדינה״.

טשטקין מוסיף וכותב, ״הקשרים הפוליטיים בין טורקיה לארה״ב הפכו מורכבים עוד יותר. ייתכן שסבלנותה של ארה״ב עומדת לפקוע, לאחר שטורקיה הסכימה לקנות מרוסיה מערכת טילי הגנה מסוג S-400, למרות השגותיה של ברית נאט״ו. גם הקונגרס האמריקאי אינו מרוצה מאנקרה, בשל מעצרו המתמשך של המיסיונר האמריקאי אנדרו ברונסון, המוחזק בטורקיה. גם אם טראמפ יעניק לטורקיה פטור מהסנקציות החדשות, ייתכן שהמהלך לא יאושר בקונגרס״. 

טשטקין מוסיף: ״במפלגת הפיתוח והצדק (AKP) יש קבוצה שרוצה לחזור לציר ארה״ב-ישראל, בשל הבעיות הכלכליות המאיימות על טורקיה, ולעומתה יש קבוצה אחרת שקוראת ׳להתנגד׳ לארה״ב. ואולם הדעה הרווחת היא שהפעם, ממשלת טורקיה לא תתמוך באיראן״. 

ייתכן שזה קשור בין השאר לשוויו של המטבע. ״כעת חייבים שני הצדדים להיות נכונים לאכזבה, אף שקיוו להשתמש במסחר ביניהם במטבעות המקומיים, שכן גם הלירה הטורקית וגם הריאל האיראני חלשים מאוד מול הדולר, ובעולם העסקים לא ימצאו שום סיבה להשתמש בהם״, מסכם טשטקין. ״טורקיה עומדת בפני תקופה קשה. לאן ינשבו הרוחות ביחסיה עם איראן? זה תלוי ברשימת הפטורים החדשה של ארה״ב, ובשאלה אם אנקרה יכולה להרשות לעצמה להמשיך ולתמוך בטהרן״.