האם הפליטים היהודים יפוצו על רכושם שנשאר במדינות ערב?

גאולה מועלם, בת 83 מירושלים, נולדה בצפון עיראק. במהלך מלחמת העצמאות ב-1948, כשהייתה בת 12, החליטה המשפחה המורחבת לעזוב את כפר הולדתה ולצאת למסע לארץ ישראל שם הוקמה המדינה היהודית החדשה.

בשיחה עם אל-מוניטור היא מעידה שהמניע להחלטה היה קודם כל ציונות, כלומר לעלות לארץ המובטחת, כשבמקביל החלה הסביבה להיות יותר ויותר עוינת כלפי יהודים וכך גם השלטונות. יהודי עיראק סבלו מהתנכלויות חוזרות ונשנות, המשטרה לא הגנה עליהם ממעשי ביזה ואלימות, והתחושה הייתה קשה. גאולה מספרת שבוקר אחד הפקיד אב המשפחה את מפתח הבית בידי השכן המוסלמי, ביקש ממנו להמשיך לעבד את הבוסתנים שבהם גידלה המשפחה ענבים, אפרסקים ופירות אחרים, ויצא עם המשפחה לבגדאד. שם נאלצה המשפחה להפקיד את כל הרכוש שנותר לה לרבות תכשיטים וכסף מזומן. "הביאו דלי ודרשו מכל נשות המשפחה לשים בתוכו את כל התכשיטים", היא נזכרת, "מי שהתמהמהה, תלשו לה עגילים מהאוזן וטבעות מהאצבעות. אחר כך הכניסו אותנו לחדר, דרשו שנתפשט ובדקו שלא החבאנו תכשיטים או כסף בבגדים. הגענו לישראל אנחנו ובגדינו, זה הכל". הסיפור הזה ממחיש את האופן שבו עלו לישראל רבים מיהודי ארצות ערב, כשהם מותירים מאחור את כל רכושם.

בפברואר 2010 אישרה הכנסת את החוק "לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן". סעיף 3 בחוק זה קבע כי "במסגרת משא ומתן להשגת שלום במזרח התיכון, תכלול הממשלה את נושא מתן פיצוי על אובדן רכוש לפליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן, לרבות רכוש שהיה בבעלות קהילה יהודית בארצות אלה". החוק הטיל על ראש הממשלה את האחריות לקידומו.

מטרת החוק היא כפולה. מצד אחד לדאוג לפיצוי יהודי ארצות ערב על הרכוש שהותירו במדינות אותן עזבו, ומצד שני להוות משקל נגד לדרישה לפצות את הפליטים הפלסטינים שעזבו את ביתם ב-1948 ו-1967. בהתאם לכך, בשיחה עם מנהיגים יהודים בארה"ב אמר השליח האמריקאי לשיחות השלום מרטין אינדיק [ינואר 2014] כי פרט לפיצוי הפליטים הפלסטינים, תהיה בהסכם המסגרת התייחסות גם לזכותם לפיצויים של יהודים שעזבו את בתיהם במדינות ערב.

בעת הזו יש קיפאון מדיני ממושך מול הפלסטינים, אבל בישראל מתכוננים מזה זמן לחידוש המשא ומתן. השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל בשיתוף עם המטה לביטחון לאומי קידמה בשנתיים האחרונות הכנת אומדן של הרכוש היהודי שנותר בארצות ערב. השבוע [16 בדצמבר] נחשף לראשונה אומדן היקף הרכוש – כ-150 מיליארד דולר. מדובר בהערכה שמרנית של שווי הרכוש בשנות ה-50', ללא התאמה לערכים של ימינו. החוקרים שעסקו בחישוב השווי השתמשו הן בעדויות של עולים, הן במחקרים על הקהילות היהודיות והן במידע עדכני שהגיע בדרכים מסווגות ממדינות ערב ומאיראן.

"כשהתחלתי לעסוק בעניין הכה חשוב הזה, נדהמתי לגלות שלא חלה בו התקדמות דרמטית במשך שנים רבות", אמרה השרה גמליאל בשיחה עם אל-מוניטור, "הבדיקה הנוכחית חשובה לעבר אך גם להווה ובייחוד לימים אלה, קל וחומר בשעה שתוכניות מדיניות דוגמת 'תוכנית המאה' של הנשיא דונלד טראמפ עומדות על הפרק על כל המשמעויות המדיניות הנלוות לכך".

לפי מחקר של בית התפוצות, למדינת ישראל הגיעו במשך השנים יותר מ-700 אלף יהודים מארצות ערב ומאיראן, מהם 400 אלף מצפון אפריקה והיתר מעיראק, מצרים, תימן ומדינות נוספות.

פרופ' אסתר מאיר גליצנשטיין מאוניברסיטת באר שבע אומרת לאל-מוניטור, כי חוק שנחקק ב-1948 בעיראק שלל את רוב זכויותיהם האזרחיות של היהודים כדי לעודד אותם להגר. קבוצה של כמה אלפים, בעיקר משפחות עשירות, היגרו לבריטניה תוך שהן מצליחות להעביר חלק מרכושן דרך הבנקים, אבל רוב היהודים עלו לישראל. מי שעשה כן, נאסר עליו להביא עמו רכוש למעט בגדיו וחפצים אישיים. כך קרה גם במדינות ערב אחרות, כשהרכוש היהודי נותר מאחור.

פרופ' יהודה שנהב מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב לא מתלהב מהחוק הישראלי ומההשוואה לפליטים הפלסטינים. לדבריו, הכרה ביהודים כפליטים אינה עולה בקנה אחד עם החזון הציוני לפיו היהודים עלו ארצה ממניעים ציוניים. "יש פה פלונטר", מסביר שנהב. "אמנם יש יהודים מארצות ערב שברחו, כמו לדוגמה ממצרים בשנת 1956, אבל הרבה מאוד יהודים הגיעו (לישראל) מיוזמתם".

לעומתו, יעל בן יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית – ארגון הפועל למען זכויות כלכליות ליוצאי ארצות ערב, מסבירה בשיחה עם אל-מוניטור כי גם אם היהודים עזבו מרצונם (את מדינות ערב), הם אולצו להשאיר את הרכוש בארצותיהם. "יש בכך הכרה בסבל ובפליטות של יהודים שעזבו את מדינות ערב", היא אומרת, "במשך הרבה מאוד שנים קולם של יהודים יוצאי מדינות ערב לא נשמע היטב. הסבל שהם עברו במדינות המוצא והצורך לברוח משם, היחס הקשה שהם ספגו מהשלטונות ומהאוכלוסייה המקומית שרדפה אותם. מלבד הכרה בסבל יש לכך גם משמעות כלכלית. הפיצוי הכספי יכול להיטיב את מצבם ולתקן תהליכים של אפליה וקיפוח שנמשכו שנים".

כעת, לאחר שנתונים אלו הובאו לידיעתה ולבחינת המועצה לביטחון לאומי, צפויה השרה גמליאל להציג בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבועות הקרובים את הממצאים המפורטים בעניין. "זהו לא פחות מתחילתו של תיקון עוול היסטורי", אומרת גמליאל, "שבמסגרתו ניתן יהיה להשיב למאות אלפי הפליטים היהודים שאיבדו את רכושם את אשר מגיע להם, לצד מקומם הנשכח בנרטיב ההיסטורי של המדינה הצעירה שאך זה קמה, במקביל להיותם פליטים".