מדוע ישראל משהה את מינוי השגרירה בקהיר?

כמעט שנה [29 באוקטובר, 2018] עברה מאז הודיע משרד החוץ בחגיגיות על מינויה של אמירה אורון לתפקיד שגרירת ישראל במצרים. אורון, דיפלומטית מנוסה ודוברת ערבית אשר שירתה בעבר בקהיר ולאחר מכן באנקרה, הייתה אמורה להיות האישה השגרירה הראשונה של ישראל בבירה המצרית מאז שנחתמו הסכמי שלום. אבל שנה לאחר שמינויה אושר על ידי וועדת המינויים העליונה במשרד החוץ, אורון עדיין יושבת בביתה בארץ בעוד השגרירות בקהיר נטולת שגריר. מצב שכזה עלול לפגוע ביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות, ונשאלת השאלה: מה השתבש במינוי החשוב הזה ומדוע הממשלה נמנעת מלאשר אותו?

בימים אלה, כאשר בישראל ובמצרים מציינים 46 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים (המכונה "מלחמת אוקטובר" במצרים), אי אפשר שלא להעריך את יתרונות השלום שהושג לאחר המלחמה הנוראית ההיא. למרות כל הטלטלות האזוריות, השלום בין ישראל למצרים נותר על כנו, גם אם מדובר בשלום קר.

אחד מסמלי השלום הוא שגרירות ישראל בקהיר, וב-2005 (אז שכנה ברובע דוקי) היא אף כיכבה בקומדיה המצרית "השגרירות בבניין" של הקומיקאי עאדל אימאם. בשנת 2011 הותקפה השגרירות על ידי המון זועם, והמאבטחים שהיו נצורים בתוכה חולצו ממנה בקושי רב. מאז ישראל עוד לא התפנתה כדי לאתר מבנה קבע חדש שיתאים לצרכי השגרירות.

"השגריר הישראלי בקהיר נחשב אף הוא סמל של הקשר האמיץ שנרקם בין המדינות, למרות שהוא מוחרם על ידי שכבות מסוימות בחברה המצרית ונתון למגבלות ביטחוניות חמורות", אמר לאל-מוניטור אלי שקד, לשעבר שגריר ישראל במצרים [2005-2003]. לדברי שקד, "השגריר הוא הדגל של מדינת ישראל וכעת אין לנו שגריר בקהיר. אני מניח שזה לשמחתם של האנשים ברחוב, שלא אוהבים אותנו במיוחד, ואנשי ה-BDS למיניהם. דווקא בתקופה הנוכחית, מאז שא-סיסי עלה לשלטון, לשגריר יש אפשרויות פעולה יותר נרחבות כמו פגישות עם שרים ואישים בכירים אחרים. אבל כיוון שאין שגריר, אין מי שיעסוק בכך".

לשקד יש רק מילים טובות על מינויה של אורון, המוכרת ואהודה במצרים. ביוני השנה [2019] הוא הצטרף לשגרירי ישראל במצרים לדורותיהם וחתם על מכתב חריף נגד כוונת ראש הממשלה למנות את איוב קרא, שבאותה עת כיהן כשר התקשורת, לתפקיד השגריר בקהיר. "אין לנו שום דבר נגד איוב קרא, אבל קהיר זקוקה לדיפלומט מיומן (שאחרי) שינחת מיד יידע מה מימינו ומשמאלו", מסביר שקד.

המינוי של אורון נחשב למינוי מקצועי, בהמשך למסורת בת 30 שנים של מינויים מקצועיים בשגרירות במצרים. אין עוררין על כך שלראש הממשלה שמורה הזכות למנות 11 מינויים פוליטיים, אך לא ברור מדוע תפקיד השגריר במצרים נגרר למחוזות הפוליטיים לאחר שמשרד החוץ כבר אישר את המינוי המקצועי.

כבר תקופה ארוכה שבמשרד החוץ שוררת אווירת נכאים בשל הפגיעה המתמשכת, לטענת אנשיו, במעמד המשרד. זו מתבטאת בהקפאת תקציבים, פגיעה בשכר ומינויי מקורבים. לטענת דיפלומט בכיר במשרד החוץ, פרשת מינויה של אורון היא רק אחת מני רבות שמדגימים מה דעתה של הממשלה על חשיבותן של הנציגויות הדיפלומטיות הישראליות בחו"ל. "אני חושש שאי המינוי של שגריר בקהיר הוא מעין מסר מזלזל במדינה הערבית הגדולה שיחסיה חשובים כל כך לישראל", אמר הדיפלומט הישראלי הבכיר לאל-מוניטור, "זמן רב מדברים אצלנו על כך שצריך להכניס נפח נוסף ליחסים הללו, שלא יהיו אך ורק ביטחוניים. אז מה קרה פתאום? המדיניות הזאת השתנתה?"

לאחר 40 שנים של יחסים קרים אך יציבים, נראה כי הקברניטים הישראלים מעדיפים להתמקד בפן הביטחוני של יחסי ישראל-מצרים. ואכן בשנים האחרונות היחסים הללו פורחים בצורה בלתי רגילה. ישראל ומצרים פועלות יחדיו נגד הטרור בסיני, כוחות הביטחון של שני הצדדים עובדים בתיאום יוצא דופן וראש הממשלה נתניהו שומר על קשר קרוב עם הנשיא המצרי אס-סיסי. באחד מדיוני ועדת חוץ וביטחון של הכנסת נציג המועצה לביטחון לאומי אף הודה [2017], כי המשך היחסים הביטחוניים עם מצרים חשוב לראש הממשלה יותר מאשר הנדבך המדיני, לרבות איוש השגרירות (באותה תקופה בשל סיבות ביטחוניות השגריר הישראלי נעדר מקהיר במהלך שמונה חודשים).

מנגד אנשי משרד החוץ, שגרירים לשעבר, היסטוריונים וחוקרים של תחום יחסי החוץ של ישראל מאמינים שאסור שיחסי ישראל-מצרים יישענו אך ורק על הפן הביטחוני. ד"ר נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית, אומר לאל-מוניטור כי ברמת העיקרון אסור להשלים עם צמצום היחסים בין שתי המדינות לתחום הצבאי בלבד. "למצרים יש את התפיסות שלהם, אך המסר מישראל חייב להיות קבוע: השגריר הישראלי נמצא בקהיר, הוא יוצר קשרים ומשמיע את קולו. כמו כן, בזמן האחרון היחסים עם מצרים קיבלו ממדים אזרחיים שלא היו קודם. נוצר פורום הגז, פרשנים מצרים החלו להופיע בתקשורת הישראלית. השגרירה שלנו תוכל לקדם את כל הרבדים הללו", אמר גורן.

בשיחה עם אל-מוניטור אומרת מונא פרינס, חוקרת מצרית שבעבר נפגשה עם השגריר דויד גוברין, אשר עזב את מצרים בתחילת אוגוסט [2019], כי בקהיר מצפים לכניסתה של אורון לתפקיד, גם בשל כישוריה וגם בגלל שמדובר במינוי של שגרירה אישה. "אני חושבת שבימים אלה למצרים כבר אין תחושות כל כך שליליות ביחס לשגריר ישראל. אני מקווה שהיא תבוא לכאן בקרוב ותקדם שיתוף פעולה בכל הרמות", אומרת פרינס.

הגורמים המקצועיים במשרד החוץ אמרו לאל-מוניטור, כי אין כל מניעה למנות את השגרירה בתקופת ממשלת מעבר, כי לא מדובר במינוי פוליטי. יחד עם זאת ברור, כי עד שלא תקום בישראל ממשלה חדשה (יש מי שיאמר "אם תקום"), השגרירות הישראלית בקהיר תמשיך לתפקד ללא בעלת הבית.