משבר שער הרחמים: מחדל מודיעיני ישראלי שעלול להסתיים בפיצוץ

בניין אחד הסמוך לבאב אל-רחמה (שער הרחמים) במתחם הנפיץ ביותר בעולם, הלא הוא הר הבית בירושלים העתיקה, מאיים על היציבות בעיר ובכלל. ישראל והפלסטינים ניצבים זו מול אלה במלחמת עצבים יצרית, העלולה להביא לפיצוץ שיבעיר את האזור כולו, בדומה ל"משבר המגנומטרים" מ-2017. על המוקד נמצאים ה"סטטוס קוו" השביר על הר הבית, אילוצי הבחירות של בנימין נתניהו, הכבוד הפלסטיני, סמכויות הווקף האסלאמי הנשלט בידי ירדן וכמובן, בלי חמאס אי אפשר: התנועה מנסה לנצל את המשבר וקוראת למוסלמים "להגיע מכל מקום" כדי להגן בגופם על המסגד הקדוש אותו מנסים "הציונים" לחלל ולסגור. את חמאס מגבה טורקיה בניצוחו של הנשיא ארדואן, שמנסה לבצר לעצמו מעמד מיוחד על הר הבית בשנים האחרונות, על אפה וחמתה של ישראל.

כשכל זה קורה כשלושה שבועות לפני בחירות, נתניהו מוצא את עצמו בדילמה לא פשוטה: מצד אחד, הוא חייב לשדר קשיחות וחוסר התפשרות בעימות הזה כדי לא להפסיד קולות למפלגות הימין האחרות. מצד שני, הדבר האחרון שהוא צריך ברגע זה הוא פיצוץ על ההר.

תחילתו של האירוע במחדל מודיעיני ישראלי. למעשה האירוע כולו חמק מתחת לרדאר של זרועות המודיעין השונות: שירות הביטחון הכללי, המשטרה ואפילו המוסד, האמון על ירדן. בניין המריבה נמצא סמוך לשער הרחמים במתחם הר הבית. הגישה היחידה האפשרית אליו היא מתוך המתחם עצמו. האתר נסגר בצו בית משפט לפני כ-16 שנה, לאחר שהעמותה שהפעילה אותו נחשפה כעמותה לא חוקית המקיימת קשרים עם חמאס. מאז, עומד הבניין נעול וריק.

"מה שקרה הפעם", משחזר בשיחה עם אל-מוניטור גורם ישראלי בכיר המטפל במשבר, "הוא שצו בית המשפט פשוט פקע. כשהווקף עלו על זה, הם מיהרו לערוך סיור מתוקשר במקום ולהכריז על הבניין כפתוח לציבור ולתפילות" [22 בפברואר].

בישראל גילו באיחור כי לאחרונה התרחבה מועצת הווקף האסלאמי המפקחת על הר הבית מ-11 ל-18 חברים. "הם הוסיפו גורמים המקורבים לרשות הפלסטינית", אמר לאל-מוניטור גורם מודיעיני ישראלי, "על חשבון ההשפעה הירדנית". הגדלת הווקף, יחד עם הדיבורים על "עסקת המאה" המתקרבת של דונלד טראמפ, ייצרו אינטרס פלסטיני ברור: להמחיש את סוגיית הר הבית הנפיצה, להפגין ריבונות ולאותת לאמריקאים ולעולם כולו כי מי שיגע בהר הבית, מסתכן בפיצוץ האזור כולו.

הבניין המדובר הפך למנוף האידיאלי להלהטת הרוחות והדגמת הריבונות על הר הבית. המודיעין הישראלי אכן העריך כי לקראת חשיפת תכנית השלום האמריקאית ינסו הפלסטינים לחמם את גזרת ירושלים והר הבית, אבל אף אחד לא סימן את הבניין המדובר, הגדלת הווקף עברה מתחת לרדאר והאירוע תפס את ישראל בהפתעה. כעת, נמצא נתניהו במלכוד: מצד אחד, נוגסים בו מימין על הוותרנות והמאמץ להכיל את האירוע ולא לעמוד על סגירתו של הבניין מחדש. מצד שני, הוא לא באמת מעוניין להדליק את ירושלים ובעקבותיה את האזור כולו שבועות בודדים לפני בחירות.

מי שמטפל בסוגיה, בשליחותו של נתניהו, הוא ראש המטה לביטחון לאומי, בכיר השב"כ לשעבר מאיר בן שבת. ירדן נתפסת כגורם האחראי היחיד המסוגל לסייע להרגעת האווירה. משלחות ישראליות ביקרו בשבועיים האחרונים בירדן, ולהיפך. בתחילת השבוע העביר בית המלוכה הירדני הוראה דחופה לווקף לשמור על איפוק ולהרגיע את המצב. יחד עם כל זה, המצב לא נרגע. חמאס, מן העבר השני, מחמם בכל כוחו ומנסה לפתוח לישראל "חזית שנייה" בירושלים המזרחית. טורקיה של ארדואן שופכת בהתלהבות שמן על המדורה. חמאס, שקיבל השבוע את הכסף הקטארי (דרך אונר"א), מרגיע את האווירה בעזה וזקוק לחזית חיצונית שתאפשר לו להמשיך להציק לישראל מבלי לשלם מחיר. הר הבית מבחינתו הוא הפתרון האידיאלי. מכיוון שהרשות הפלסטינית לא יכולה להרשות לעצמה לפגר אחרי חמאס, הרי שגם גורמי רשות בוחשים בעניין ומשתדלים להגביה את גובה הלהבות.

החשש העיקרי בישראל הוא ממהומות שיפרצו ביום שישי, בו שוהים על ההר עשרות אלפי מתפללים. "בכל יום אחר, אנחנו יכולים למנוע מהם לפרוץ לבניין בקלות יחסית", אומר לאל-מוניטור גורם מדיני ישראלי בכיר, "כי אין הרבה אנשים על ההר. אבל בשישי, כשההר הומה בעשרות אלפים, יהיה צורך באלפי שוטרים כדי להשתלט על המצב".

כרגע, אין בישראל מי שמוכן להציב על הר הבית אלפי שוטרים ישראלים בתפילות יום השישי. נתניהו מצדו מנסה לקנות זמן: ישראל חזרה לבית המשפט על מנת שיאריך את הצו שפקע ויאפשר, מבחינה חוקית, לסגור שוב את הבניין. שירות הביטחון הכללי הנפיק חוות דעת מקצועית המצדיקה מהלך כזה, מצרכי ביטחון. ביום שלישי [12 במארס] דחה בית המשפט את בקשת המדינה. במקביל, מנסים להגיע לפשרה במסגרתה לא יהיה במקום מסגד חדש, וישראל וירדן יגיעו ביחד להחלטות על עתיד המתחם.

גם בית המלוכה הירדני במלכוד: המלך עבדאללה לא מעונין במהומות על ההר שיציגו אותו בחולשתו. מנגד, הוא לא יכול להצטייר כצד נגרר או כנוע מול ישראל. למעשה עבדאללה נמצא בסיטואציה דומה מאוד לנתניהו: הוא רוצה שקט, אבל לא יכול להרשות לעצמו להיראות חלש או להתפשר.

במצב הדברים, נערכים כולם לקראת יום שישי הקרוב [15 במארס]. באמצע השבוע נזרק בקבוק תבערה מהבניין לעבר שוטרים ישראלים והביא לפציעתה של שוטרת. המשטרה פינתה את המקום ופרצה אלימות, שלא התפשטה אל מחוץ למתחם. אף אחד לא מוכן להבטיח שהאלימות הזו לא תפרוץ שוב ביום שישי הקרוב, כשההר עמוס במתפללים ושוטרים.