הפלונטר הפוליטי תוקע את השלום הכלכלי עם ירדן

במלאת 25 שנים להסכם השלום בין ישראל לירדן, לא רק שלא היו חגיגות או טקסים סמליים לציון המאורע, אלא שההקשרים שבהם הוא הוזכר היו שליליים דווקא. לפי הדיווח של קסניה סבטלובה באל-מוניטור, המלך עבדאללה מסרב להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בד בבד ירדן דחתה את בקשת ישראל להאריך את פרק הזמן שבו יותר לחקלאים ישראלים להמשיך לעבד את שדותיהם במובלעות צופר ונהריים, אשר תקופת חכירתם על ידי ישראל הסתיימה כעת, ובמקום זאת הציעה פיצוי כספי לחקלאים על היבול שנותר בשדות.

שר החוץ הירדני, איימן אל-ספאדי, שנפגש בעניין זה עם היועץ לביטחון לאומי של ישראל, מאיר בן שבת, שיבח אמנם את הקשר הביטחוני בין שתי המדינות, אך אמר לו בין השאר כי העיכובים במיזמים הכלכליים המשותפים פוגעים ביחסי ירדן-ישראל, ואף ציין במפורש את מיזם תעלת הימים התקוע.

בישראל מביטים כל העת מזרחה אל ממלכת ירדן, החוצצת בינה לבין עיראק המסוכסכת שבה השפעה איראנית ממשית, ומעבר לעיראק יש את איראן עצמה כמעצמה אזורית המאיימת על ישראל. לדברי שני שרים ששוחחו עם אל-מוניטור, ירדן יציבה היא אינטרס ישראלי לאומי חשוב במעלה, ויש לפעול כך שלא תיפול בידי גורמים איסלמיים שעלולים להפוך גם את הגבול המזרחי לחזית מבחינת ישראל.

אלא שכל זה לא מתבטא במישור הכלכלי. עבור ישראל, יחסי הסחר עם ירדן הם שוליים יחסית ומהווים במונחי ייבוא-ייצוא רק כשליש האחוז מסך סחר החוץ של ישראל (כשני מיליארד שקלים בסה"כ ב-2018). עבור הירדנים הייצוא לישראל הוא כ-4% מכלל הייצוא השנתי של הממלכה.

גורם ירדני בכיר, העוסק בקשרים לסוגיהם עם ישראל, מותח בשיחה עם אל-מוניטור ביקורת חריפה על ישראל בשל אי קידום, לדבריו, של מיזמים כלכליים גדולים. אלה, לטענתו, תקועים בין השאר בשל המשבר הפוליטי בישראל.

"ישראל מעכבת וממסמסת את הפרויקט החשוב ביותר שלנו, תעלת הימים, ובכך מראה כי הקשרים עם ירדן כנראה לא חשובים לה", הוא אומר. הגורם ציין כי השלטון בעמאן נתון בלחצים קשים, שעיקרם כלכליים. הפליטים מסוריה מכבידים על הכלכלה הירדנית והממשלה מתקשה ליישם רפורמות כלכליות. "מיזם ענק כמו תעלת הימים ולצדו מיזם אזור התעשייה שער הירדן היו יכולים לסייע לנו מאוד, אבל בישראל תקועים בתירוצים ביורוקרטים ונתלים בממשלת המעבר כעילה לעיכובים", אומר הבכיר הירדני.

אכן, לפחות בשנה האחרונה, שני המיזמים הללו, תעלת הימים ואזור התעשייה שער הירדן, תקועים בגלל הפלונטר הפוליטי. השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי פנה אל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בבקשה לאפשר דיון והצבעה בממשלה על קידום שני המיזמים הללו, אך נענה בשלילה. לדברי הנגבי בשיחה עם אל-מוניטור, מדובר בנושא שכבר קיבל אישור עקרוני בממשלה "ואין ספק שהיא תומכת בקידומו", אבל מנדלבליט בכל זאת סירב לאשר זאת.

נזכיר כי תעלת הימים נועדה להעביר מים – מים סוף אל ים המלח, כדי למנוע את ייבושו, ובדרך לספק מים מותפלים לכל החלק הדרום מערבי של ירדן, לנגב המזרחי בישראל ואפילו לרצועת עזה. ההסכם הראשוני נחתם כבר ב-2013 והסכם מעשי שנתיים אחר כך. אבל המיזם תקוע, בעיקר בגלל ביורוקרטיה ישראלית והתנגדות מצידם של גופים אזרחיים בישראל כמו רשות המים. מנגד, התמיכה במיזם של גורמי ביטחון, שרואים חשיבות רבה בקשר עם ירדן, וכן של השר צחי הנגבי ואנשי משרדו, הצליחה לקדם מעט את המיזם, אבל המשבר הפוליטי בישראל ממשיך לתקוע אותו.

תעלת הימים אינה שיתוף הפעולה הכלכלי היחיד עם ירדן. בעבר דנו שתי המדינות ארוכות בהקמת שדה תעופה משותף לאילת ולעקבה במסגרת מיזם תיירות רחב היקף, אבל המיזם בוטל – בעיקר בשל התנגדות גורמי ביטחון – וישראל הקימה לבדה את שדה התעופה רמון.

הפרויקט השני שתקוע בשל המשבר הפוליטי הוא "שער הירדן" – אזור תעשייה משותף סמוך לטירת צבי בעמק הירדן שהוסכם כי יהיה אזור סחר חופשי. חציו תוכנן בצד הירדני ובו מפעלי תעשייה האמורים להעסיק כעשרת אלפים פועלים, וחציו בצד הישראלי ובו בעיקר האדמיניסטרציה והשירותים הדרושים לאזור הזה. בין שני החצאים, מעל הירדן, הוקם גשר שבנייתו הושלמה בימים אלה, והמקום הוגדר "בועה" – כלומר אזור שהכניסה אליו היא ללא דרכונים. מעין אקס טריטוריה שתאפשר את הגדרת מוצרי האזור בשלוש דרכים שונות: תוצרת ישראל, מייד אין ג'ורדן או לחילופין ניטרלית (made in Jordan Gateway). כך יעקפו חרמות והגבלות שונות ויתאפשר מסחר עם מדינות שאינן בקשרים עם מי מהצדדים.

בצד הירדני כבר פועלים חלק מהמפעלים, רובם של משפחת רפפורט השוויצרית, אך היישום המלא של אזור הסחר תקוע בגלל כמה עשרות מיליוני שקלים חסרים הנחוצים להשלמת כביש הגישה למקום בצד הישראלי. לשם כך נחוצה החלטת ממשלה, וממשלת המעבר לא מוסמכת לעשות כן. פניות של השר הנגבי בנושא זה נענו גם הן בשלילה ע"י היועץ המשפטי לממשלה. הירדנים מעוניינים גם בהרחבת הייצוא לרשות הפלסטינית מעבר למה שהותר בהסכמי פריז, אבל תהליך אישור הסחורות תקוע גם הוא בשל סיבות ביורוקרטיות. 

תחום אחר שבו הקשרים בין המדינות דווקא מתהדקים ומתקדמים, למרות התנגדות פנימית בירדן, הוא הגז. ב-2016 נחתם החוזה השני והגדול יותר בין שותפות לווייתן לבין חברת החשמל הירדנית והיקפו עשרה מיליארד שקלים ל-15 שנה. מאגר לווייתן אמור לספק לחברת החשמל הירדנית 40% מצריכת האנרגיה שלה.

גם בין החקלאים בשני הצדדים קשרים ענפים. חקלאי עמק הירדן מארחים את עמיתיהם מירדן למפגשים מקצועיים בענייני גידולים, טיפול במזיקים, השקיה ועוד. כך למשל יש שיתוף פעולה הדוק במניעת כלבת על ידי מבצע משותף בירדן ובישראל, אלא ששיתוף הפעולה הזה נפסק בעת אחת מהתקריות הדיפלומטיות בין ירדן לישראל ובשל כך התרבו מקרי הכלבת ובירדן אף מתה ילדה שננשכה על ידי תן נגוע.  עידן גרינבאום, יו"ר המועצה האזורית עמק הירדן, אומר כי יש קשר הדוק  וטוב עם השכנים מירדן וכי אין לו ספק שהקשר הזה יתרחב לאחר שתירגע ההמולה התקשורתית בעקבות האירועים האחרונים.

ואולי הצעדים האלה, האופטימים, יקדמו גם את שיתופי הפעולה בתחומים האחרים. אם אכן ממשלה חדשה תקום בקרוב, הנושא האסטרטגי הזה בוודאי יהיה גבוה בסדר העדיפויות שלה, בתקווה כי לא רק משיקולים ביטחוניים אלא גם כדי להראות לעם הירדני שהשלום משתלם, יתקבלו החלטות להאצת המיזמים הכלכליים.