כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס

בלילה שבין שני לשלישי [3 במארס] נשא בנימין נתניהו את מה שהסתמן כנאום הניצחון הגדול ביותר שלו אי פעם. הוא עשה זאת שוב: על פי מדגמי הטלוויזיה ששודרו בשעה 22:00 בלילה הוא היה מרוחק כמה עשרות אלפי קולות מהמנדט ה-61, משימה שנראתה בלתי אפשרית כמה שבועות קודם והנה היא מתגשמת לנגד עינינו. "זהו לילה של ניצחון ענק!" הכריז ראש הממשלה המאושר לקול מצהלות תומכיו. הוא האמין שכמו תמיד, קלפיות האמת ישפרו את מצבו של הליכוד ויוסיפו לו את המנדט החסר. גם אם ייעצר על 60 מנדטים, כך האמין, יוכל לקושש לעצמו עריק כלשהו מהמחנה השני ולהשביע ממשלה שתאפשר לו לתפקד במקביל לניהול משפטו הפלילי.

פחות מיומיים אחר כך, נתניהו הוא שבר כלי פוליטי. הוא מוצא את עצמו בנעליו של שמעון פרס בבחירות 1996. גם פרס הוביל אז במדגמים, הלך לישון כראש הממשלה המיועד וקם כיו"ר האופוזיציה. נתניהו הוא שניצח אז על חודם של 30 אלף קולות. 24 שנים חלפו מאז. מתוכן, ב-14 נתניהו כיהן כראש הממשלה ושבר את שיאו של דוד בן גוריון באורך הכהונה המצטברת. היום הוא קרוב לסופה של הקריירה המפוארת הזו יותר מאי פעם. 60 המנדטים במדגמים הפכו ל-58 במציאות. הוא השיג הישג אישי אדיר והעלה את הליכוד מ-32 מנדטים ל-36, אבל נכשל במשימה האמיתית, השגת גוש 61 שיאפשר לו להקים ממשלה.

התוצאה המאכזבת בקלפי הייתה רק ההתחלה. הרע מכל המתין לנתניהו ביום חמישי בבוקר [5 במארס]. הדמון הגדול, שהיה פעם בעל הברית הנאמן ביותר, אביגדור ליברמן, הוא שמניף עכשיו את המאכלת לעבר צווארו. סיעתו ישראל ביתנו הודיעה שתתמוך בחוק שהכנסת החדשה תחוקק מיד לאחר כינוסה: חוק שלא יאפשר לאדם הנאשם בעבירה פלילית חמורה לכהן כראש ממשלה. חוק כזה, בהנחה שיצלח את המשוכות החוקתיות, יביא את הקריירה של נתניהו לסיומה באבחה אחת. מראש ממשלה כל-יכול הוא יהפוך לנאשם מן המניין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. משפטו אמור להתחיל ב-17 במארס, יום אחרי השבעתה של הכנסת ה-23. אם מישהו היה כותב את התסריט הזה לסדרה טלוויזיונית, הוא היה מפוטר מיד.

נתניהו נואש כעת. "במצב כזה הוא מסוגל לכל דבר", אמר לאל-מוניטור אדם שהיה אחד מיועציו הקרובים ביותר לאורך שנים, "הוא משוכנע שרודפים אותו והוא יעשה הכל, כולל הכל, כדי לשרוד בשלטון. הוא יודע שאסור לו להגיע למשפט כאזרח רגיל והוא מתחרט עכשיו על שלא ניהל מו"מ לעסקת טיעון מכובדת עם היועץ המשפטי לממשלה כשעוד אפשר היה לעשות את זה".

הייאוש של נתניהו ניבט מפניו בדברים שאמר בפתח ישיבה של הבלוק הימני-חרדי שכינס ביום רביעי. הוא הביא איתו לוח וטוש מחיק והודיע שניצח בבחירות. הוא סיכם את המנדטים על הלוח והחריג מהספירה את 15 המנדטים של הרשימה הערבית המשותפת. בכך, הצהיר נתניהו על עצמו בריש גלי כגזען. כשהיה זקוק לקולותיה של הרשימה המשותפת לפיזור הכנסת ה-21 [מאי 2019], הוא לא היסס. כך גם בהצבעות אחרות כמו בחירת מבקר המדינה החדש מטעמו. כשכחול לבן מאיימת להקים ממשלת מיעוט בתמיכה של הרשימה המשותפת מבחוץ, הוא מזדעק. זה לא לגיטימי, אומר ראש הממשלה, זה נגד הדמוקרטיה, זו הפיכה. למרבה הפלצות, שכבות נרחבות בציבור הישראלי תומכות באמירות הגזעניות הללו. נתניהו פיזר באותה הזדמנות לא מעט רמזים על האפשרות להוציא המונים לרחובות ולסכל את המזימה להדיחו. "אני, כמו גם מיליוני אזרחים", הצהיר, "לא ניתן לזה לקרות".

הדילמה ניצבת כעת לפתחם של חברי הקוקפיט בכחול לבן, הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ, גבי אשכנזי ובוגי יעלון, ושר האוצר לשעבר יאיר לפיד. הם מתלבטים האם אכן ללכת ליוזמת החקיקה שלא תאפשר לנתניהו לכהן כראש ממשלה בעודו נאשם במשפט פלילי, אבל לא מצליחים להתעלם מהפיל העצום הניצב באמצע החדר –  הקמת ממשלת מיעוט בתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת. על פי כל ההערכות, גם ליברמן יהיה מוכן לתמוך מבחוץ בהצבעת האמון שתכונן את הממשלה הזו. בסך הכל, יצביעו לטובת הממשלה 59 חברי כנסת (שלושת הח"כים של בל"ד לא יצביעו), יתנגדו לה 58 חברי הבלוק הימני-חרדי. הממשלה תקום ויהיה קשה להפיל אותה. בהמשך, כך מקווים בכחול לבן, יתפורר הגוש של נתניהו וכמה ממרכיביו יתגנבו לממשלה, שתהפוך לממשלת רוב ותאפשר גם לליברמן להצטרף אליה. מדובר במהלך רב-שלבי מורכב ולא חף מסכנות שתכליתו אחת: הרחקת בנימין נתניהו מהחיים הפוליטיים.

לא כולם בכחול לבן מתלהבים. "מי שיקים ממשלה בקולות הח"כים הערבים יאבד את עולמו", אמר לאל-מוניטור גורם בכיר בסיעה, "מי שיכהן כראש ממשלה בקולותיהם של הח"כים הערבים יובס בבחירות הבאות. הממשלה לא תכהן קדנציה מלאה ולא תחזיק מעמד. זה הימור מסוכן מדי".

בימים האחרונים חל שינוי דרמטי בעמדתו של אחד מחברי הקוקפיט, שר הביטחון לשעבר יעלון. התיעוב לנתניהו ומוראות הקמפיין האחרון הותירו בו חותם לא פשוט. יעלון תומך עכשיו במהלך שיביא להקמת ממשלת מיעוט. ככל הידוע, גם לפיד בעניין. אשכנזי מתלבט, בעוד גנץ טרם החליט. גורלו הפוליטי של נתניהו נמצא כעת בידיהם של יריביו הפוליטיים, ביניהם גם חברי כנסת ערבים. המוצא היחיד האפשרי מבחינתו הוא הקמת ממשלת אחדות רוטציונית במתווה שהציע נשיא המדינה רובי ריבלין בשנה שעברה [2019]. השאלה היא אם יש לו פרטנרים לזה.