האם ישראל בדרך להסדרה גם עם הג'יהאד האסלאמי?

בסוף השבוע האחרון [18 באוקטובר] חזרו לרצועת עזה 80 אסירי ג'יהאד אסלאמי ששוחררו מהכלא המצרי. חלקם היו עצורים ללא משפט, אחרים נשפטו לתקופות מאסר ממושכות בבתי המשפט לביטחון המדינה בקהיר בגין חברות בארגון טרור ופעילות נגד ביטחונה של מצרים. השחרור התממש בעקבות פגישה בהשתתפותם של בכירים בג'יהאד האסלאמי בראשות מנהיג הארגון זיאד נחאלה ובכירים במודיעין המצרי [14 באוקטובר].

לנאחלה, שהגיע למצרים מביירות, הצטרפו בכירי הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי (פלוגות ירושלים) מהרצועה ובהם מפקד החטיבה הצפונית בעזה בהאא אבו אל-עטא, הנחשב למחולל צרות סדרתי. אין זו הפעם הראשונה שמשלחת מהג'יהאד מגיעה לסבב שיחות עם ראשי המודיעין המצרי, אבל בעבר הם תמיד הצטרפו לנציגי חמאס שנקראו לקהיר כדי לדון בהסכמי הפסקת אש עם ישראל. כעת זו הפעם הראשונה שראשי הג'יהאד נקראים לבוא לקהיר לבד, ללא חמאס, כדי לפתור בעיות ישירות בין מצרים לארגון הנתון תחת חסותה הישירה של איראן.

סביר להניח שנחאלה דיווח לנותני החסות שלו בטהרן על הפגישה. סביר גם להניח שכל הבטחה או הסכמה שהושגו בקהיר דווחו מיד לאיראנים. עם זאת, המציאות שבה עזה כלואה בין ישראל למצרים מחייבת גם ארגון אסלאמי רדיקלי פונדמנטליסטי המניף את דגל הג'יהאד להקמת מדינת הלכה מוסלמית בכל שטחי פלסטין מהים ועד הנהר, להתפשר ולהתאים את החלום האידיאלי שלו לצורכי השעה. וצורכי השעה הם להישמע לא רק לאיראן, המממנת ומתחזקת את הארגון כבר יותר מארבעה עשורים, אלא גם להוראותיה של מצרים.

על פי דיווח באתר אל-ערבי אל ג'דיד, השיחות בקהיר עסקו בקשרים של הארגון עם איראן ובתוכנית ההסדרה עם ישראל. עוד דווח כי הפגישה התעכבה במשך יותר מחודש, מאחר שהמצרים דרשו שהיא תתקיים רק לאחר שישתרר שקט מוחלט בגזרת עזה ושהארגון יוכיח כי הוא אינו מערים קשיים על יישום ההבנות בין ישראל לחמאס, שמצרים השיגה בעמל רב.

מדרישותיה המוקדמות של מצרים לקיום הפגישה ניתן להבין שהיא מצליחה להכתיב את רצונותיה על ראשי הג'יהאד האסלאמי בעזה ומחוצה לה, למרות היותה מדינה יריבה העומדת בחזית המדינות הסוניות נגד נותנת החסות של הארגון, איראן. אבל כשם שראשי הג'יהאד האסלאמי מבינים כי עליהם לקבל את מרותה של מצרים כמי שמכתיבה את סדר היום בעזה ומשפיעה על התנהלותן של ישראל וחמאס, גם המצרים מבינים כי הג'יהאד האסלאמי הוא כוח משמעותי ברצועה שאין להתעלם ממנו ושיש להגיע עמו להסדרים בדרכים דיפלומטיות.

הנה לשם השוואה: לחמאס השולט בעזה יש כ-30 אלף לוחמים וכ-5,000-6,000 רקטות, רובן בייצור עצמי; הרקטות ארוכות הטווח (כמה עשרות) הוברחו לעזה בדרכים שונות במימון או סיוע איראני. מנגד לג'יהאד האסלאמי הנתמך ע"י איראן באופן מוחלט כ-6000 לוחמים בלבד, אך הארסנל שלהם מונה כ-8,000 רקטות –  יותר מחמאס. לפני כשנה [נובמבר 2018] ירה הג'יהאד האסלאמי רקטה חדשה לעבר אשקלון. לטענת דוברי הארגון, מדובר ברקטה בעלת ראש נפץ גדול יותר. דוברי הארגון לא הסתירו שהצלחתם היא תוצאה של תמיכה ישירה של איראן, הרואה בג'יהאד האסלאמי בשר מבשרה של המהפכה האסלאמית.

המצרים לקחו את כל הנתונים האלה בחשבון, והבינו שאם הם מבקשים ליצור הסכם הסדרה בין עזה לישראל שיביא לרגיעה ממושכת, יש להעניק לג'יהאד האסלאמי מקום של כבוד בהסדרה הזו. שחרור האסירים היווה מחווה יוצאת דופן בהתחשב בעובדה שחלק מהאסירים נשפטו למאסר ע"י בית המשפט לביטחון המדינה ונחשבים כאויבי העם המצרי וכמי שקשרו קשר עם טרוריסטים מארגונים אסלאמיים קיצוניים הפועלים בסיני. המחווה הזו היוותה בעצם הצהרת כוונות של מצרים לקשור אליה את נחאלה, שמונה לפני כשנה למנהיג הארגון במקומו של עבדאללה רמדאן שלח שלקה באירוע מוחי, ולהראות לו ולאנשיו כי יש גם גזר ולא רק מקל.

במגעים הביטחוניים שמקיימת מצרים עם ישראל ברור לשני הצדדים, כי אם הג'יהאד האסלאמי לא יהיה חלק מההסדרה – לא תהיה הסדרה. במיוחד נוכח העובדה שחמאס, מתוך רצון להימנע מחיכוכים ועימותים עם טהרן, עלול להעניק לג'יהאד האסלאמי חופש פעולה, גם אם מבוים, ולעולם לא ינהל נגדו מלחמת חורמה כפי שהוא מנהל נגד ארגונים סלפיים בעזה.

על רקע המצב הזה, סביר להניח כי ישראל הבהירה למצרים לאורך כל המגעים שבלי הכנסת הג'יהאד האסלאמי לעיסקה ובלי שהארגון יקבל את כל ההבנות ויתחייב להן, ישראל לא תוכל להתחייב לקיים את חלקה בקידום ההקלות ובפיתוח הפרויקטים הכלכליים, מחשש שבסוף יבואו אנשי הג'יהאד ויטרפדו את הכל.

התיאום הביטחוני בין ישראל לבין מצרים הוא עובדה קיימת (והנשיא סיסי אף הודה על קיומו באופן פומבי לפני כשנה במהלך ביקורו וושינגטון). ועל כן, אין זה מוגזם להעריך שישראל הייתה בסוד המגעים בין הג'יהאד האסלאמי ומצרים. עד כמה מוכנה מצרים לתת למען הסדרה בטוחה ניתן לראות בשורת המחוות שהעניקה לאנשי הג'יהאד באופן מיידי.

כבר בתום יום השיחות הראשון בקהיר בין המשלחת רמת הדרג של הג'יהאד האסלאמי לבכירי המודיעין המצרי, החליטו המצרים לשחרר מיידית 55 אסירי ג'יהאד. רובם חזרו לעזה עוד באותו יום וחלקם יצאו לביירות. 25 אסירים נוספים שוחררו יומיים אחר כך ושבו עם בכירי המשלחת לרצועת עזה.

המחווה של מצרים – לשחרר אסירים שפעלו נגד הביטחון הלאומי שלה, אינה עניין של מה בכך. היא מעידה על התפקיד שממלאת מצרים בהשגת הסדרה בעזה ועל החשיבות הרבה שהיא רואה בכך.  

חמאס הוא הארגון השולט בעזה, למורת רוחה של מצרים. היא רואה בו ארגון טרור הקשור לתנועת האם, האחים המוסלמים. ויש גם את הג'יהאד האסלאמי שנתמך במישרין על ידי אויבתה של מצרים, טהרן. מצרים מכירה במציאות הזו ובכוחם של שני הארגונים, ולכן, למען האינטרסים הביטחוניים שלה, היא חותרת "לחנך" אותם כך שיגיעו להסדרה עם ישראל. מבחינת המצרים, הסדרה בין ישראל לחמאס ולג'יהאד האסלאמי תמנע אש בעזה, שעלולה לזלוג לסיני ולהצית שם תבערה. מסובך? בהחלט כן.

מצרים הוכיחה השבוע בדרכה כי היא יודעת להעניק מחוות על מנת להכפיף את הארגונים הסוררים לצרכיה. היא עשתה זאת בעבר עם חמאס והשבוע כאמור עם הג'יהאד האסלאמי. אם יהיה צורך בכך, מצרים כבר תדע לפתוח בגל מעצרים המוני של אנשי הארגון, בכל מקום שידה תשיג את אלה.