ב-1 בדצמבר [2019] יצא איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, מרצועת עזה לקהיר לסדרת פגישות עם המודיעין המצרי בעניין ההסדרה עם ישראל. באותו מעמד המצרים אישרו להנייה, לבקשתו, לצאת לביקור במדינות מוסלמיות, אך התנו זאת בכך שלא יגיע לאיראן. הנייה הסכים לתנאי וזכה לצאת מהרצועה אחרי שהיה "כלוא" בה מאז שנבחר לתפקידו בקיץ 2017 בשל סירובה של מצרים לאפשר לו זאת.
הנייה התכוון לנצל את ההיתר המצרי כדי להוכיח שהוא מסוגל לגייס כספים עבור חמאס לא פחות טוב מהאשף מוסא אבו מרזוק, הנחשב לשיאן התנועה בגיוס כספים מקרנות אסלאמיות ברחבי העולם. הוא תכנן להגיע אפילו לאינדונזיה. הרצון הטוב של מצרים להעניק להנייה "אשרת יציאה" בא מתוך כוונה לייצר אקלים נוח לקידום הסדרה עם ישראל, וכך מאז דצמבר ביקר הנייה במדינות רבות, בהן טורקיה וקטאר, ונפגש עם ארדואן והאמיר הנדיב והתומך העיקרי של רצועת עזה, תמים בן חאמד אל-ת'אני.
בשבוע שעבר, לקראת תום מסע הדילוגים הגדול, חוסל קאסם סולימאני [3 בינואר] והנייה החליט לקחת סיכון, לטוס לטהרן להלוויה ואף לשאת הספד. המצרים כמובן זעמו ומיהרו להגיב בסנקציה: מחיר הגז לבישול המוזרם ממצרים לרצועה התייקר באופן מיידי, וזו כנראה רק ההתחלה.
מקור מדיני בחמאס טען בשיחה עם אל-מוניטור, כי להנייה לא הייתה ברירה. "ברגע שהתקבלה הידיעה על ההתנקשות, הוא קיבל את ההחלטה הנכונה להביע צער וזעם על התקיפה הנפשעת האמריקאית", אמר המקור. בשיחה עמו ניסה המקור להמעיט בעומק המשבר שנוצר בין מצרים לחמאס.
מקור ביטחוני ישראלי אמר לאל-מוניטור, כי ישראל צריכה כעת – כששיחות ההסדרה נמצאות בשלב כה קריטי – לבחון את צעדיה, נוכח הפגנת התמיכה הפומבית של הנייה באיראן. האם ישראל תיסוג מההבנות שהושגו עד עתה עם חמאס? עדיין מוקדם לדעת. כך או אחרת, הדרג המדיני-ביטחוני בישראל יתקשה להעביר את מתווה ההסדרה בדעת הקהל הישראלית, כשמנהיג חמאס נוסע לטהרן ונושא הספד לטרוריסט מס' 1.
הנייה מבחינת מצרים הפך לפרסונה נון גראטה. הוא הפר התחייבות שנתן, וכמנהיג הבכיר של תנועת חמאס בעזה הוא הוכיח למי נתונה נאמנותו – לאיראן. בכך כנראה ירדו לטמיון שנות עמל רבות מצד חמאס לרצות את מצרים ולפייס את עבד אל-פתאח א-סיסי. הנייה ואחרים בחמאס עבדו קשה מאוד בשנים האחרונות כדי להתקרב למצרים. הנהגת חמאס אף כרתה ברית עם מי שנחשב לשטן בעיניה, מוחמד דחלאן, ידידו של נשיא מצרים, ושכנעה אותו לסייע לארגון להתקרב למצרים. בצעד מפתיע בשעתו חמאס אף הודיע כי הוא מתנתק מתנועת האם האחים המוסלמים, שנואי נפשו של א-סיסי.
יש לזכור שמייסד חמאס השייח' אחמד יאסין הקים את אל-מוג'מע אל-אסלאמי (שממנו קם חמאס) כסניף פלסטין של תנועת האם האחים המוסלמים. יאסין הבין תמיד את התפקיד החשוב של מצרים באזור נמנע מתמיכה ישירה באיראן, למרות הערצתו והתפעלותו מהמהפכה האסלאמית האיראנית.
התגובה המצרית מעניינת במיוחד. בטווח הרחוק המצרים מתכוונים להשפיע על הליך הבחירות להנהגת חמאס, שיחלו בשנה הקרובה ויימשכו כשנה בבחירת נציגים למועצת השורא וללשכה המדינית של התנועה. הבחירות הן חשאיות. אפילו זהות המצביעים בעלי זכות בחירה היא חסויה. החשאיות הזאת היא תולדה של ארגון במחתרת שחשש ממבצעי סיכול של ישראל.
עפ"י דיווח של גל ברגר בכאן 11 [26 בדצמבר], ראש הלשכה המדינית לשעבר חאלד משעל מעוניין לחזור ולהתמודד על התפקיד. משעל הוא לצנינים בעיני המצרים. הם רואים בו מריונטה המופעלת ע"י שתי אויבותיה, קטאר וטורקיה. לרשימת ה"אויבים" המצרית נכנס עכשיו גם איסמעיל הנייה.
היחיד בעזה שמבין את הסיטואציה שבה נמצאת חמאס, בין הפטיש לסדן, בין איראן למצרים, הוא מנהיג התנועה בעזה יחיא סינוואר. כתלמידו של אחמד יאסין וממייסדי הזרוע הצבאית, סינוואר יודע שאסור להניח את כל הביצים בסל אחד. איראן היא ידידה אבל רחוקה, מצרים קרובה. סנקציות שלה על עזה עלולות לחנוק אותה. הוא יודע היטב שאסור להרגיז את א-סיסי, בוודאי לא אחרי שהושקעו מאמצים עילאיים לפייסו ולהביא את מצרים להיות מתווכת בין חמאס לבין ישראל כדי להבטיח את הישרדות התנועה.
למצרים, אומר המקור הישראלי, יש דרך טובה לפגוע פוליטית בהנייה. לא רק שיקשו עליו את יציאתו מעזה, מעבר רפיח כבר לא יהיה פתוח לרווחה לתנועת פלסטינים. הם גם ירמזו שבכל אשמים הנייה וחבר מרעיו, אנשי המחנה הפרו-איראני והפרו-טורקי, הלוקים בחוסר תבונה מדינית ואינם מבינים את המשמעות של לנהל את הרצועה באחריות. המצרים יגרמו לאנשי חמאס להבין, שאם התנועה מעוניינת לשרוד, על הנהגתה העתידית לבחור בצד הנכון. להיות פרו-מצרים ולהתנתק מהאויבת איראן.
האם זה יעבוד? מאז היווסדה הוכיחה חמאס כי היא תנועה חפצת חיים. היא משנה את אופקיה ואפילו מעגלת את האידאולוגיה הנוקשה שלה בהתאם לנסיבות ולצרכים. כך מעתה יידע כל מתמודד למועצת השורא, כי מצרים יושבת על צינור החמצן של עזה. לא כדאי ללכת נגדה.