העבירות האסטרטגיות שביצע נתניהו חמורות מהאישום הפלילי

"אני נותן את החיים שלי למען המדינה שלנו. אני נלחמתי בשבילה, נפצעתי בשבילה,  אני נאבק בשבילה בשנים האחרונות, גם בזירות הבינלאומיות וגם כאן כדי להפוך אותנו לכוח עולמי", כך לימד על עצמו סנגוריה הנאשם בנימין נתניהו, כמו היה עד אופי בשלב הטיעונים לעונש בבית המשפט. אשר על כן, לא זו בלבד שאין הוא, לשיטתו, צריך לפנות את מקומו, אלא חובה עליו "להוביל את המדינה באחריות, במסירות, תוך דאגה לביטחון ולעתיד של כולנו".

מקומו של נתניהו בהיסטוריה מובטח כראש הממשלה הישראלי המכהן הראשון שהוחלט להעמידו לדין פלילי. אך כתב האישום הפלילי אינו משתווה לשורה ארוכה של עבירות אסטרטגיות שנתניהו ביצע נגד המדינה, בחוסר אחריות ותוך הפקרת ביטחונם ועתידם של אזרחיה. כל אחד מסעיפי אישום אסטרטגי זה חמור דיו בפני עצמו. הסינרגיה הנוצרת מצירופם והתמונה המצטיירת מהם מעמידים בצל אפילו את כתב האישום הפלילי.

הסעיף הראשון בכתב האישום האסטרטגי "מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו" הוא רצח בכוונה תחילה של החזון הציוני. הכלים: דרישה דווקאית מההנהגה הפלסטינית כי תכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי; טיפוח מפעל ההתנחלויות; הסתה לאומנית; מדיניות הבידול בין הגדה לעזה ומתן לגיטימציה שקטה לחמאס ושותפיו, שמשבשים בהתמדה את חייהם של תושבי עוטף עזה; והפעלת הסייען הבכיר שלו, הנשיא דונלד טראמפ, לביצוע מהלכים חד-צדדיים כדי לשתק את התהליך המדיני.

הסעיף השני הוא חיסול הסכם הגרעין שהמעצמות חתמו עם איראן. אמצעי החיסול: השדולה היהודית והקהילה האוונגליסטית. נתניהו זוקף לזכותו את החלטתו של הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין ולהחמיר את הסנקציות נגד איראן. המאמץ לחבל בהסכם הגרעין נעשה בניגוד לדעתם של בכירים במערכת הביטחון, אשר סברו כי זהו הסדר מניח את הדעת. התרעותיהם כי האלטרנטיבה עלולה להיות האצת תכנית הגרעין האיראנית, הולכות ומתממשות.

הסעיף השלישי הוא חבלה חמורה ביחסים עם ירדן. על פי עדות עדכנית של מלך ירדן, עבדאללה השני, מערכת היחסים בין ישראל לירדן נמצאת כעת ב״שפל של כל הזמנים״. המלך הביע תקווה כי בקרוב תקום בישראל ממשלה שתאפשר לשתי המדינות לפתור את הבעיות במערכת היחסים. "אני מבין שיש לישראל בעיות פוליטיות", ציין המלך והוסיף, "זה לא יכול להיות על חשבון מה שאבא שלי וראש הממשלה המנוח יצחק רבין נלחמו כל כך קשה כדי להשיג״.  הרוח הרעה הנושבת בין ירושלים לעמאן הביאה לסירובו של המלך להאריך את חוזה החכירה של אדמות בגבול שבין שתי המדינות, ובכך לאובדן מקורות מחיה של חקלאים ישראלים. הפגיעה ביחסים נגרמת על ידי הכרזות מתגרות של נתניהו, דוגמת הבטחה  לספח את בקעת הירדן וחוסר רגישות לזיקה הירדנית למקומות הקדושים לאסלאם בעיר העתיקה בירושלים.

הסעיף הרביעי הוא זיהום תדמיתה המוסרית והדמוקרטית של ישראל בזירה הבינלאומית. הפגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים בשטחים הכבושים והמאמץ למחוק את הקו הירוק כרסמו ביחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי והחברות המרכזיות בארגון. בית הדין האירופי לצדק בלוקסמבורג פסק בחודש שעבר [12 בנובמבר] כי כל 28 מדינות האיחוד האירופי מחויבות לסמן את תוצרת ההתנחלויות מהגדה המערבית, ממזרח ירושלים ומרמת הגולן, ולציין כי מקורן בהתנחלות ישראלית. בית הדין קבע כי הדבר נועד למנוע הטעיה של הצרכנים ולהבטיח שהם יידעו שמדינת ישראל היא הכוח הכובש באותם שטחים, ולא הריבון באותם שטחים.

אכן, ישראל נהפכה ל"כוח עולמי עולה". מילת המפתח היא "כוח". העלייה התרחשה בעיקר במדינות שמנהיגיהן שנויים במחלוקת, ביניהם טראמפ, נשיא המצוי בעיצומו של תהליך הדחה; ראש ממשלה הונגריה, ויקטור אורבן; נשיא ברזיל ז'איר בולסנרו; שליט הפיליפינים רודריגו דוטארטה; וראש ממשלת פולין, מטאוש מורבייצקי. היחסים עמם נקנים בעזרת ביקורים הדדיים ולחיצות ידיים פומביות, העלמת עין מביטויים אנטישמיים ועסקות נשק דלות מוסר.

הסעיף חמישי הוא החמצת ההזדמנות לקדם ברית אסטרטגית עם מדינות ערב הסוניות ולבודד את איראן ושלוחותיה. מחוות של רצון טוב מצד אחדות ממדינות המפרץ, ובראשן סעודיה (כולל פתיחת המרחב האווירי לטיסות אייר אינדיה בקו תל אביב-ניו דלהי), שימשו לקידום יחסי הציבור של נתניהו. הטענה של נתניהו, כי ניתן להעמיק את היחסים עם מדינות ערב במקביל להעמקת הכיבוש, הייתה במקרה הטוב תעמולה זולה, ובמקרה הרע מדיניות פושעת.

סעיף שישי הוא פגיעה אנושה ביחסים עם המפלגה הדמוקרטית האמריקאית והזרם המרכזי בקהילה היהודית בארה"ב. הזדהותו המוחלטת של נתניהו עם המפלגה הרפובליקנית הפכו את התמיכה בממשלות הישראליות מנושא קונצנזואלי בעל משמעות אסטרטגית לעניין מפלגתי קונטרוברסלי. נאום ההסתה נגד הנשיא אובמה, שנתניהו נשא בקונגרס [2015], ייזכר כהתערבות ישראלית גסה בפוליטיקה הפנימית בארה"ב. בנוסף, הפרה סדרתית של הבטחות לתקן את המעוות בכל הנוגע למעמדן של הקהילות היהודיות המתקדמות (פרוגרסיביות ורפורמיות), מרחיקה מישראל את הדור היהודי-אמריקאי הצעיר.  

את כתב האישום האסטרטגי נגדו חותמת תגובתו השערורייתית של נתניהו לכתב האישום הפלילי. בניסיונו הנואש לחלץ עצמו מספסל הנאשמים הושיב ראש הממשלה על אותו ספסל את שלטון החוק, מערכת המשפט והתקשורת. הוא שם את המונח "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" ללעג ולשנינה בעולם כולו.

הנזק ארוך הטווח שנתניהו הסב לישראל בתחום המדיני-ביטחוני חמור לא פחות, אם לא יותר, מהפיגוע רב הנפגעים שהוא מבצע בחברה הישראלית ובשלטון החוק. כל יום נוסף שהנאשם בנימין נתניהו מוסיף לשאת בתואר "ראש ממשלת ישראל" הוא יום שחור לחזון מדינת ישראל הדמוקרטית והיהודית, המוסרית ושוחרת השלום.