דעיכתה של המערכה בין המלחמות

קרוב לשלוש שנים נמשכה המערכה שזכתה בצה"ל לכינוי "מב"מ", המערכה שבין המלחמות. מטרת המב"מ הייתה מוגדרת ומדויקת: למנוע את התבססותה של איראן במרחב הסורי ולבלום את התעצמות חיזבאללה באמצעים איראניים ובעיקר בכל הקשור ל"פרויקט הדיוק". בתחילה נשמר המב"מ תחת עמימות כבדה. בהמשך החלו דוברים ישראלים, ממפקד חיל האוויר דרך הרמטכ"ל ועד ראש הממשלה נתניהו, להתרברב בכמות התקיפות המיוחסות לישראל במרחב הסורי ואחר כך גם בשטח עיראק.

נכון לעכשיו, דומה שהמב"מ דועך. זמנו עבר. הדיווחים על תקיפות מסתוריות כנגד שיירות נשק או מתקני תשתית המזוהים עם איראן נעלמו כמעט לגמרי. זה לא אומר שתקיפה כזו אינה אפשרית עוד וקרוב לוודאי שטפטופי תקיפות מהסוג הזה עוד יופיעו פה ושם, אבל הטבלה אינה משקרת: על פי כל הסימנים, תם עידן המב"מ כפי שהכרנו אותו מאז 2016. למרבה הצער, הסיכויים ששלום ימלא את מקום המב"מ אינם קיימים וכל הצדדים צריכים לקוות שהיורשת של המערכה שבין המלחמות לא תהיה מלחמה בהיקף מלא בין ישראל לאיראן.

"המב"מ הגיע לסוף דרכו", אמר השבוע לאל-מוניטור גורם ביטחוני ישראלי בכיר לשעבר, "וזה קורה מכמה סיבות מצטברות: ראשית, תזוזת הפעילות האיראנית מסוריה ללבנון. ישראל לא תוקפת בלבנון כבר יותר מ-13 שנים. שנית, המסרים הרוסים שהפכו לבעייתיים מבחינת ישראל. שלישית, הביטחון העצמי האיראני שנובע מאפס המעשה האמריקאי ונטישתו החפוזה של טראמפ את האזור. ישראל מבינה שהמשך המב"מ פירושו מלחמה ולא בטוח שיהיה בירושלים מי שיקבל החלטה כזו עכשיו".

דווקא כאן חולקים על המקור הבכיר כמה מקורות בכירים לא פחות (ואולי יותר) בצמרת כחול לבן. הרמטכ"לים לשעבר במפלגה (בני גנץ, משה יעלון וגבי אשכנזי) חוששים שמצבו הפוליטי הקשה של נתניהו, בתוספת מצבו הנואש בחזית הפלילית, דווקא ישחררו את מנגנוני הבלימה של ראש הממשלה וייצרו מסה קריטית שתשנה את ה-די.אנ.איי המוכר של נתניהו כמי שחושש מהרפתקאות לכיוון של מי שמקווה להיחלץ באמצעות הרפתקאות. "אסור לתת לו עכשיו למשוך את החבל יותר מדי", אמר לאל-מוניטור אחד מבכירי כחול לבן, "המצב רגיש ונפיץ מאי פעם וראש הממשלה מעורער מאי פעם. יחד עם העובדה שאין לידו קבינט משמעותי, כולנו צריכים להיות מאוד מודאגים".

יחד עם זאת, הדילמה הצבאית-מדינית הניצבת כעת בפני ישראל היא משמעותית ואמיתית: לפני שנתיים [2017] היה "פרויקט הדיוק" של רקטות חיזבאללה תיאורטי בלבד. ישראל תקפה תשתיות שלו בסוריה ושיירות שהובילו רקטות מסוריה ללבנון ועיכבה משמעותית את הפרויקט כולו. לפני שנה נאמד מספר הרקטות המדויקות שבידי חיזבאללה בבודדות עד כמה עשרות. השנה [2019], המצב משתנה במהירות. ישראל לא תוקפת בלבנון ומאמץ ייצור ודיוק הרקטות עבר לשם. נסראללה נמצא בדרך לארסנל של רקטות מדויקות שיגיע לאלפי יחידות. "מדובר בשובר שוויון קלאסי", אמר לאחרונה גורם צבאי בכיר לאל-מוניטור, "אם חיזבאללה יוכל לפגוע במדויק בבסיסי צה"ל, שדות התעופה של חיל האוויר, מרכזי המודיעין וריכוז הכוח, אנחנו נמצאים בסרט אחר לגמרי. לישראל אסור להגיע למצב הזה, שמזכיר את טילי הנ"מ המצריים במלחמת יום הכיפורים".

לפני יומיים [28 באוקטובר] הודיע ראש הממשלה נתניהו, בנאום פומבי, שאיראן הציבה לאחרונה טילים ארוכי טווח גם בשטחה של תימן. "הם מתאמצים לייצר לנו חזית של 360 מעלות", אמר בהקשר הזה לאל-מוניטור גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "הם מצליחים כי יש להם עכשיו אפשרות לתקוף אותנו כמעט מכל הכיוונים".

מול החדשות הרעות הללו, קרו לאחרונה גם כמה דברים חיוביים מבחינת ישראל. ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במילואים עמוס ידלין, אמר לאל-מוניטור השבוע כי "לאיראנים יש כאב ראש משלהם, לאור המחאות הציבוריות הגדולות בלבנון ובעיראק. אם בלבנון אין עדיין למחאה צבע אנטי-איראני, הרי שבעיראק המחאה היא ישירה נגד הגנרל סולימאני. זהו מיני אביב ערבי חדש המתרחש בשתי מדינות שדרכן מנסה איראן לאגף את ישראל", קבע ידלין.

במצב הדברים הנוכחי, לא רק לישראל יש דילמה; גם איראן ובעיקר חסן נסראללה עלולים למצוא את עצמם בקרוב מאוד בצומת החלטות דרמטי במיוחד. אם וכאשר תתקבל בישראל החלטה לבצע תקיפה משמעותית נגד פרויקט הדיוק בתחומי לבנון, יצטרכו נסראללה וסולימאני להחליט מיידית אם הם מגיבים בעוצמה וגוררים את האזור כולו למלחמה, שתהיה הרסנית בהרבה מכל קודמותיה. מכיוון שמעמדו של נסראללה בלבנון מעורער ומכיוון שהציבור הלבנוני מאס בנבחריו ושליטיו, מלחמה שתחזיר את לבנון עשרות שנים אחורנית עלולה לסיים את הקריירה של נסראללה. "לא רק אנחנו נתלבט לפני המהלך הבא", הודה גורם ביטחוני ישראלי בפני אל-מוניטור, "גם מצבו של נסראללה אינו פשוט".

בינתיים, הצדדים נערכים זה מול זה. צה"ל מבצע עכשיו "התאמות" במערך הגילוי, יירוט והתגוננות אווירית שלו. המטרה היא לעבות את היכולת ליירט טילי שיוט ולאתר אותם בעוד מועד, יכולת שאינה מיטבית בישראל, ששמה דגש לאורך השנים האחרונות ביירוט רקטות וטילים תלולי מסלול. ההחלטות הממתינות למקבלי ההחלטות בירושלים וביירות בחודשים הקרובים הינן הרות גורל. בשלב הזה, באף אחת משתי הבירות הללו אין ממשלה נבחרת מתפקדת, וגם זו בעיה. אזור הדמדומים הזה יכול לאכוף על הצדדים איפוק, אבל גם לייצר כאוס.