הניצחון המר של הרשימה המשותפת

רגשות מעורבים של ניצחון והחמצה, שמחה ותסכול, גאווה ואכזבה, ביטאו במדויק את התחושה ששררה במטה הבחירות של הרשימה המשותפת עם פרסום מדגמי הטלוויזיה ביום שני בשעה 22:00 בלילה [2 במארס]. אחוז ההצבעה הגבוה של הציבור הערבי, כפי הנראה בסביבות 69%, הביא את הרשימה המשותפת להישג חסר תקדים של 15 מנדטים (לפי מדגמי ערוץ 12 וערוץ 11) או 14 מנדטים (לפי מדגם ערוץ 13). לפיכך, אין ספק כי בבחירות 2020 הצליחה הרשימה המשותפת להחזיר את אמון הציבור הערבי במערכת הפוליטית הישראלית, שהתנכרה ומתנכרת להם עדיין; זאת לראשונה מאז בחירות 1999, אז אחוז ההצבעה במגזר הערבי (75%) היה כמעט שווה לאחוז ההצבעה הכללי (78%). שיעור ההצבעה הגבוה כעת מעיד שפצעי "אוקטובר 2000" התרפאו ושתם חרם המצביעים הערבים.

"החברה הערבית עשתה צעד גדול ונענתה לקריאה לצאת ולהצביע", אמר בסיפוק יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה. חברו לרשימה ח"כ יוסף ג'ברין ביטא במקביל גם את האכזבה: "הציבור הערבי הגיע היום בהמוניו לקלפיות והביע בנו אמון. אנו גאים בהגדלת כוחנו, ונעמוד מול הימין הקיצוני והיוזמות ההרסניות שלו. כחול לבן לא הציגו שום אלטרנטיבה אמיתית, לא הציעו תקווה והחלומות על 'רוב יהודי' הולידו כישלון ידוע מראש", הוא צייץ.

ברשימה המשותפת יודעים שלא יצליחו למנוע הקמת ממשלת ימין צרה בראשות בנימין נתניהו. ממשלת ימין ככל הנראה קום תקום, וגם עם 15 מנדטים יתקשו ברשימה המשותפת לבלום את נתניהו. ההסתה והאפליה נגד הציבור הערבי לא ייעלמו, כך שבאופן מעשי שום דבר לא צפוי להשתנות. כלומר חברי הכנסת של הרשימה המשותפת כנראה לא יוכלו להשיג עבור מצביעיהם יותר מכפי שעשו עבורם עם 13 מנדטים. מכאן שהפניית אצבע מאשימה אל כחול לבן ובעיקר כלפי יו"ר  הרשימה בני גנץ היא מוצדקת. ברשימה המשותפת עמדו במשימה והגדילו את כוחם, שיכול היה להוות במצב אחר לשון מאזניים או לפחות בלוק חוסם לנתניהו. אבל כחול לבן, בהתנערות מהרשימה המשותפת ובקמפיין השערורייתי שניהלה, הפסידה את הבחירות.   

בכירי הרשימה המשותפת, בעיקר איימן עודה ואחמד טיבי, הובילו קו פרגמטי שנועד להביא את החברה הערבית להיות חלק מקובל ולא נפרד מהחברה הישראלית. הם התאמצו לזרוע תקווה לשינוי שעיקרו סוף שלטון נתניהו, אבל בסופו של דבר כשלו במשימה. אמנם הרשימה המשותפת ניצחה בקרב, אך בלי שותפים היא הפסידה את המערכה. נתניהו לא הולך הביתה. גם אם הרשימה המשותפת כולה תמליץ על גנץ אצל הנשיא, זה לא יוביל לשינוי ולהחלפת ממשלת הימין.

במערכת הבחירות האחרונה בספטמבר 2019, עשרה מחברי הרשימה המשותפת המליצו לנשיא רובי ריבלין להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על גנץ. ומה הם קיבלו בתמורה? תואם נתניהו. גנץ נגרר אחר הקמפיין של נתניהו, אשר הצליח לשכנע את הבוחרים שלגנץ אין ממשלה בלי הרשימה המשותפת תוך הטלת דופי בעצם שותפות פוליטית שכזאת. גנץ מנגד הוכיח שהוא קמפיינר רע, הטיל חרם על שותפות עם הרשימה המשותפת ולא הצליח להסביר לציבור ולתקשורת איך בדיוק יצליח להרכיב ממשלה בלי תמיכת המשותפת שאותה הדיר. במקום להבדיל את עצמו מהליכוד, גנץ בחר להשפיל את הרשימה המשותפת. 

אנשי כחול לבן אפילו לא הבינו כמה רעה היא ההגדרה שבה השתמשו תדיר "רוב יהודי". הם לא הבינו שההגדרה הטכנית של מניין קולות בכנסת נשמעת גזענית. כחול לבן גם לא השכילה להבין שהטלת וטו על שותפות עם הרשימה המשותפת מרחיקה ממנה מצביעים ערבים וגם את אותם מצביעים יהודים שקיוו לראות שותפות יהודית-ערבית כאלטרנטיבה שפויה ולא מסיתה לשלטון נתניהו.

בראיון לאתר Ynet לאחר פרסום מדגמי הטלוויזיה נשאל עודה האם ימליץ שוב על גנץ לנשיא (מה שלא יסייע לו לקבל את מלאכת הרכבת הממשלה), והשיב: "על מה נמליץ, על רוב יהודי? ציוני? על סיפוח חד צדדי? במידה שגנץ ירצה המלצה מסוימת, אז שיתקשר אלינו, ידבר איתנו. אנחנו רוצים להבין מה הכיוון". וזו בדיוק הבעיה, אין לכחול לבן כיוון.

הרשימה המשותפת הצליחה לסחוף את המצביעים הערבים לקלפיות בשיעור דומה לזה של המצביעים היהודים. זה הישג מרשים מאוד. הבוחרים העניקו לרשימה המשותפת כוח משמעותי בכנסת, אף שידעו כי קלוש הסיכוי שבחירה ברשימה המשותפת תקדם את חברי הכנסת שלה להיות שותפים שווים בקואליציה עתידית. הן הליכוד והן כחול לבן לא רואות בהם שותפים שווים.

מערכת הבחירות האחרונה בספטמבר 2019, שהביאה להתחזקותה הפוליטית של הרשימה המשותפת וחזרתם של המצביעים הערבים לקלפיות, גרמה לשינוי תודעתי דווקא אצל נתניהו. בעוד גנץ גילה מורך לב ובעט בחוסר מחשבה ברשימה המשותפת, נתניהו דווקא חיזר אחר קולות הערבים. כפי שכתבתי במאמר קודם, נתניהו לא באמת השלה את עצמו שישיג מנדטים ביישובים הערביים, אבל בדרך הזו הוא ניסה לעצור את המוטיבציה שלהם להצביע לרשימה המשותפת ולמנוע מהם "לנוע בהמוניהם" לקלפיות. הוא כמובן ידע שהסתה נגדם תביא לנהירה של בוחרים ערבים להצביע. הטקטיקה של נתניהו לא הצליחה, הבחירות הנוכחיות מוכיחות שמספר המצביעים הערבים גדל, אבל מנגד גנץ נפל למלכודת שנתניהו טמן לו ונגרר לחרם על הרשימה המשותפת.

אם יקרה הבלתי צפוי וישראל תאלץ ללכת לבחירות רביעיות, סביר שנתניהו ימשיך באותה אסטרטגיה. כלומר יתייחס לערבים ככוח פוליטי עולה שעלול ליצור לו בלוק חוסם, ויציג את עצמו כמי שרואה בהם אזרחים שווים. זה בדיוק מה שיכול להוות הישג לרשימה המשותפת – שנתניהו יאלץ לראות בהם אזרחים שווים, אשר קולם בקלפי עשוי להשפיע גם על גורלו הפוליטי והאישי.