בעיניים ישראליות, חיסולו של הגנרל קאסם סולימאני בידי ארה"ב [3 בינואר] משקם, באבחה אחת, את ההרתעה האמריקאית במזרח התיכון. ההרתעה הזו הלכה ונשחקה בשנתיים האחרונות, עד שכמעט ונעלמה. הרמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, אפילו הרשה לעצמו לרמוז סוג של ביקורת בנאומו בשבוע שעבר [25 בדצמבר] בכל הקשור לעובדה שישראל פועלת כמעט לבדה נגד משמרות המהפכה של איראן. "הלילה הם חזרו בבת אחת לתמונה", אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי בכיר, "האמריקאים מאותתים שאמריקה עוד כאן ושלא כדאי להסתבך איתה. אלה חדשות מצוינות".
קשה לתאר את עוצמת הסיפוק והשמחה שפשטו במסדרונות השלטון ומערכת הביטחון בישראל לנוכח הידיעה על חיסולו של הגנרל סולימאני. בבוקר יום שישי נאלצו בכירי הדרג המדיני והצבאי הישראלים להשקיע הרבה מאוד אנרגיה ובריאות כדי לבלום את השמחה של עצמם ולהתאפק מלהציף את הרשת והמרחב הדיגיטלי בהודעות ניצחון והצהרות ברכה לנשיא טראמפ. הסיבה: בישראל יודעים עד כמה מקרב האירוע ההיסטורי-אסטרטגי הזה את המזרח התיכון כולו למלחמה. הרמטכ"ל כוכבי הזהיר את קהל שומעיו מאפשרות כזו באותו נאום שנשא.
האינטרס הישראלי הדחוף ביותר בשלב הזה הוא להרחיק את עצמה כמה שיותר מהחיסול המהדהד שעשוי לשנות את פניו של המזרח התיכון. ברגעים שהמאמר הזה נכתב מתפללים לא מעט מקברניטי הביטחון הישראלים שהממונים שלהם, בכירי הדרג המדיני, יצליחו לבלום את נטייתם להשתתף בחגיגה האמריקאית. זה מזכיר את השבועות הראשונים אחרי השמדתו של הכור הגרעיני הסורי בדיר א-זור בשנת 2007. גם אז שמרה ישראל על דממה מוחלטת כדי להעניק לבשאר אל-אסד את "מרחב ההכחשה" ואת התנאים האידיאליים להבלגה.
הגנרל סולימאני היה האויב המר ביותר של ישראל בעשרים השנים האחרונות, ואולי בהיסטוריה המודרנית כולה. סולימאני נתפס בירושלים ובתל אביב לא רק כקמב"ץ של הטרור האיראני באשר הוא והוגה הרעיון של הציר השיעי מטהרן עד טרטוס, הוא היה גם האידיאולוג הגדול של המהפכה, ליבת ההתנגדות ומי שדחף בכל כוחו את משמרות המהפכה לעבר גדר הגבול עם ישראל, דמשק וביירות.
בשיחות סגורות בשנה האחרונה הרבו בכירי מערכת הביטחון הישראלית להסביר שאין כאן מלחמה בין ישראל לאיראן, אלא מלחמה בין ישראל לקאסם סולימאני. הערכות גורמי מודיעין בישראל ובמערב טענו כי סולימאני כלל לא מעדכן את הממונים עליו בתוכניותיו, לא תמיד מדווח אמת למנהיג העליון ובלעדיו תהיה רוח המהפכה האיראנית מתונה בהרבה. מעניין יהיה לעקוב אחרי מה שיקרה כאן בשבועות ובחודשים הקרובים. שמו של סולימאני מתנוסס בראש רשימת היעדים לחיסול "שאין להם תחליף". עכשיו, מה שנותר זה להמתין ולגלות האם האיראנים ימצאו לו תחליף. בינתיים סגנו אסמאעיל קאא'ני כבר מונה כמחליפו.
ישראל חיסלה בעשורים האחרונים לא מעט מנהיגי טרור. אחרים חוסלו בידי מדינות וצבאות אחרים. החיסולים האלה מסתיימים, כמעט תמיד, בגעגועים עזים למחוסל, בידי מחסליו. הדוגמה הקלאסית ביותר היא חיסולו של מנהיג חיזבאללה עבאס מוסאווי בידי ישראל ב-1992. החליף אותו חסן נסראללה וכל השאר היסטוריה. אפשר להעריך בזהירות שהמערב כולו מתגעגע היום לסדאם חוסיין ומועמר קדאפי, שהוחלפו בידי מציאות כאוטית ומדממת שלא רואים את סופה. רק במקרים נדירים משיג חיסול מהסוג הזה את יעדיו ולמחוסל לא נמצא תחליף ראוי במשך תקופה ארוכה. הדוגמה הקלאסית לאירוע כזה היא חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה עימאד מורנייה ב-2008 בפעולה המיוחסת למוסד ולארה"ב. חסן נסראללה לא מצא תחליף ראוי למורנייה עד עצם הימים האלה.
חיסולו של סולימאני מגמד למימדים זערוריים גם את הריגתו של מורנייה. אם היה מחולל אחד לפעילות הטרור התמנונית של איראן ברחבי המזרח התיכון בעשור האחרון, הרי שהיה זה סולימאני. בישראל שברו את הראש כבר תקופה ארוכה במאמץ להבין את הראש של סולימאני. "מדובר ביריב עיקש, מתוחכם מאוד, אמיץ מאוד, נחוש ובעל סבלנות ברזל", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר בחודש שעבר, "הוא לא מתרגש, הוא חוטף מאיתנו לא מעט אבל יודע לספוג. הוא יודע לתמרן את טהרן ולגרום למנהיג העליון ללכת בדרכו, תוך שהוא מרחיק אותו מהנשיא רוח'אני והרפורמיסטים. הוא לא יוותר בשום מקרה על מטרותיו וימשיך לחתור להשגתן בכל תנאי".
ההערכה בישראל היא כי מקורותיה של קנאותו הבלתי מתפשרת של סולימאני טמונים בקיצוניות דתית. "הוא אידיאולוג אסלאמיסטי שיעי קלאסי", העריך גורם מודיעיני בכיר לשעבר בשיחה עם אל-מוניטור, "הוא באמת מאמין בצורך להפיץ את המהפכה, הוא באמת חושב שצריך למחוק את ישראל מעל המפה. בניגוד לרבים אחרים הוא לא ממתין שאחרים יבצעו את המשימות הללו, הוא פשוט לקח אותן על עצמו".
המאמץ המודיעיני יושקע, החל מרגע זה, בניסיון לבדוק מי יהיה יורשו בפועל של סולימאני והאם תימצא דמות שתצליח למלא את המגפיים הצבאיות העצומות שהותיר מאחוריו. ההימור הפופולארי בקרב בכירי מערכת הביטחון הישראלית הוא שלא יקום סולימאני חדש. "זה אקזמפלאר של פעם במאה שנה", הסביר לאל-מוניטור מזרחן ישראלי בעל עבר מודיעיני, "אין הרבה אנשים כאלה, שמכילים יכולות מהסוג הזה, אידיאולוגיה קיצונית כל כך והשפעה עצומה כל כך על המנהיג העליון. אסור לשכוח שהמנהיג עצמו, האייתוללה עלי חמנאי כבר בן מעל 80, עם סרטן ערמונית ומדינה מרוסקת כלכלית. אנחנו צריכים עכשיו לעצור את הנשימה ולהתפלל שכל הלחצים האלה המופעלים על איראן בו זמנית, יצליחו לשבור את רוחו של המנהיג הקשיש ולעזור לו לקבל את ההחלטה הנכונה: שינוי כיוון ומו"מ עם האמריקאים על הסכם גרעין חדש".
החשש בישראל הוא מהאפשרות השנייה: תגובה צבאית איראנית נגד מטרה אמריקאית שתאלץ את טראמפ להגיב שוב, ואת האיראנים לפתוח חזית נוספת מול "שק חבטות" קרוב יותר ומסוכן הרבה פחות, כמו ישראל. זו הסיבה שגרמה לבנימין נתניהו להורות לשרי ממשלתו ביום שישי בבוקר להימנע מתגובה על חיסולו של סולימאני. הוא עצמו לא נמנע מלחגוג את האירוע בפומבי, בירך את טראמפ ואמר כי ישראל עומדת לצדה של ארה"ב.