במזרח התיכון שואלים: האם ישראל תחסל את קאסם סולימאני?

כשהרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי התייצב ביום ראשון [25 באוגוסט] מול מצלמות והודיע שניסיון פיגוע הרחפנים האיראני נגד ישראל התנהל בפיקודו וליוויו הישירים של הגנרל קאסם סולימאני, הייתה לאמירה הזו מטרה מרכזית אחת: הודעה ישראלית רשמית שהעימות ההולך ומסלים בינה לבין איראן הוא לא מלחמה נגד העם האיראני, אפילו לא נגד הממשל האיראני.

"זה הכל סולימאני", אמר גורם ביטחוני ישראלי בכיר לאל-מוניטור, "סולימאני הוא איש המפתח שמוביל את המאבק נגד ישראל בנחישות רבה ולא מבין את הרמזים העבים. הוא צריך להבין שישראל תרדוף את כוח קודס ותמצא אותם בכל זמן ובכל מקום, גם במישור פיתוח היכולות ופוטנציאל האיום". במילים אחרות: אין כאן מלחמה לאומית, אומרים בישראל.

חדי האוזן יכולים להבחין כאן בהתכנסותה של הדילמה הישראלית להתמודדות עם סולימאני. לאף אחד אין ספק שמדובר במי שמחולל כמעט לבדו את המאמץ האיראני מחוף (המפרץ הפרסי) אל חוף (הים התיכון והים האדום) בכלל, ואת המהלך לכיתור ישראל והקפתה בסוכני רוע איראניים בפרט. בישראל מביטים בהערכה בנחישות שלו, שנמשכת ביתר שאת גם אחרי שהוא חוטף, פעם אחר פעם, מכות כואבות ולפעמים משפילות מידיו של צה"ל.

סולימאני נמצא בנחיתות בולטת מול ישראל בכמה חזיתות: הזירה המודיעינית, שבה מובילה ישראל על פני אויביה בשנות אור; הנושא הטכנולוגי, שגם בו נמצאת ישראל בספירות שונות לגמרי מאלה אליהן מנסה להגיע איראן (ובעקבותיה חיזבאללה); והעליונות האווירית, שבמסגרתה נהנה חיל האוויר, עדיין, מעליונות מכרעת ויכולות-יתר מול הניצבים מולו.

המקום היחיד שבו מביט סולימאני לישראל עין בעין הוא המקום שבו מקננת הרוח. הנחישות. בישראל יודעים שנחישותו של סולימאני אינה רק רציונלית, אלא בעיקר דתית משיחית. אין לו שיקול דעת פרטי בנושא. הוא שליח השיעה להשמדת ישראל והציווי המשיחי הזה דוחף אותו להמשיך לחתור קדימה גם כשהמשוטים נשברים או כשהים נגמר.

הנה תקציר היממה הראשונה של השבוע הנוכחי במלחמת סולימאני-ישראל: בלילה שבין ראשון לשני השמיד חיל האוויר שלושה אתרים בכפר עקרבא שבסוריה, שמהם תוכנן להוציא פיגוע של רחפני נפץ נגד מטרות ישראליות ברמת הגולן. באותו לילה ממש, זמן קצר אחר כך, התרסקו שני רחפנים על רובע הדאחיה בביירות, אחד מהם היה עמוס חומר נפץ שהתפוצץ במקום. נסראללה הזועם הבטיח לשאת נאום מלחמתי למחרת בערב, ואף נשא. ישראל שחררה חצי שעה בטרם החל נסראללה לדבר סרטון ה"מפליל" את פעילותם של פעילי חיזבאללה ברמת הגולן, במהלך ניסיון לשגר רחפני נפץ. הסרטון צולם ביום חמישי [22 באוגוסט] והתברר שצה"ל סיכל גם את הפעילות הזו, מתחת לרדאר, 48 שעות קודם. שניים מאנשי חיזבאללה, תושבי כפרים שיעים בדרום לבנון, נהרגו.

ובעוד נסראללה מדבר, בעל הברית של איראן ברצועת עזה, הג'יהאד האסלאמי, שיגר מטח של רקטות לעבר שדרות בה התקיים באותו זמן פסטיבל קיץ בנוכחות אלפי חוגגים מבוהלים. בעוד כל זה קורה, הפציץ חיל אוויר מסתורי שיירה של מיליציה שיעית שחצתה את מעבר הגבול בין עיראק לסוריה, לכיוון דמשק. בהפצצה הזו נהרגו כנראה תשעה שיעים, שמשכורתם שולמה ע"י איראן, ביניהם מפקד בכיר יחסית.

צה"ל, בינתיים, עיבה נוכחות בגבול הצפוני. נסראללה הודיע שכללי המשחק משתנים ו"הציע" לחיילי צה"ל להגביר את ערנותם לקראת פעולת תגמול של חיזבאללה. השמש שקעה אל תוך לילה של יום מפרך, נפיץ ומבשר רעות לקראת ההמשך. זו הייתה רק חזרה גנרלית. החזרה של הגנרל סולימאני.

בישראל מנסים כעת לבחון את סולימאני. הטריז בינו לבין הזרם הפרגמטי בטהרן תקוע כבר מזמן אבל שם המאבק הוכרע. סולימאני השיג שליטה כמעט מלאה ויש לו גיבוי גורף מהמנהיג העליון. כעת מנסים בישראל לבחון את הטריז הזה בהקשר של סולימאני ושני המשת"פים שלו: נשיא סוריה בשאר אל-אסד ומנהיג חיזבאללה חסן נסראללה.

הסיפור של נסראללה מורכב: נשאלת השאלה, האם נסראללה היה בסוד פעילות הרחפנים והפיגוע שתוכנן נגד ישראל? מה עשו הפעילים של נסראללה בכפר עקרבא, שואלים בישראל, מה יש להם לחפש שם? התשובה היא שהם ממשיכים להילחם בדאע"ש. נסראללה קובר את אנשיו שנולדו בדרום לבנון לטובת מאבק שמנהלים אנשים שבאים מטהרן. הוא יודע שאנחנו יודעים שהבסיס בעקרבא היה איראני, לא חיזבאללאי. הוא יודע שלא יוכל להסתתר מאחורי ארגונים קיקיוניים ופעילות פיקטיבית. ישראל יודעת בדיוק מה קורה, איפה, בפקודת מי. נסראללה נותן עכשיו שירותים לסולימאני ועלול לשלם את המחיר בעתיד. הוא יודע שאנחנו יודעים, אומרים בצה"ל. הוא צריך להחליט אם הוא מגן לבנון או משרת איראן. ככה פשוט.

ישראל קיבלה אחריות על שני המבצעים בסוריה (ביום חמישי ובמוצאי שבת) נגד פעילי הטרור שתכננו את פיגוע הרחפנים. בכל הקשור להפצצה בגבול עיראק ולתקרית המסתורית שבה התרסקו שני רחפנים על הראש של נסראללה בדאחיה, שומרים בישראל על שקט מוחלט. תיאוריות קונספירציה שלפיהן השתלטה ישראל על רחפני תקיפה איראניים והפנתה אותם מרחוק לעבר רובע השלטון של נסראללה, נותרות תלויות באוויר ללא אישור כלשהו. לישראל מיוחסת הטכנולוגיה הנדרשת לצורך מבצע מסמר שיער מהסוג הזה. הרחפנים שהתרסקו, על פי פרסומים בתקשורת הלבנונית, היו מתוצרת איראן. אלה הן ראיות נסיבתיות. האמת תתברר, קרוב לוודאי, בעתיד. גם אם מדובר בפעולה בהשראה ישראלית, היא לא נועדה לגרום נזק פיסי אלא תודעתי. המסר לנסראללה, אם אכן שוגר, היה פשוט: גם הדאחייה לא בטוחה עוד. ישראל מבינה את המחיר הפוטנציאלי של תקיפה בלבנון, אבל לא תהסס לשלם אותו כדי להגן על האינטרסים הביטחוניים שלה.

נשאר רק בשאר אל-אסד. גם במקרה הזה מתכוונים בישראל לחדד מסרים ולהגביר לחץ. אסד ניסה להיעלם מהפריים ביממה הזו, אומר גורם ביטחוני ישראלי בכיר לאל-מוניטור, אבל זה לא יעזור לו. אסד חייב להבין, ואיתו גם הרוסים והאמריקאים: לא יהיה שקט בסוריה, לא תהיה הסדרה בסוריה ולא יהיה שיקום בסוריה, כל עוד היא תשמש בסיס לפרוקסיז למיניהם של איראן. נקודה. יעלה כמה שיעלה. אנחנו נחפש גם את הארגונים עצמם, אבל גם את המדינה שמאפשרת להם לפעול. ההבטחות של הרוסים על הרחקת המיליציות לפחות 80 ק"מ מגבול ישראל הוכחו כהבטחות ריקות. אנחנו ניאלץ למלא אותן בתוכן כי אין מישהו אחר שיעשה את זה בשבילנו.

בעוד ישראל ממתינה לתגובה צבאית של חיזבאללה, כפי שהבטיח נסראללה בנאומו ביום ראשון, התברר כי הרעה האמיתית נפתחה עליה מהמקום הכי פחות צפוי: פיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הדיווחים על היתכנות של פגישה בין הנשיא טראמפ לנשיא איראן חסן רוחאני, פלוס התבטאויותיו הפייסניות והתלושות מהמציאות של טראמפ עצמו ("איראן כבר אינה אותה מדינה"), מאיימים לפתוח על נתניהו את שערי הגהינום ומאותתים כי תרחיש האימים הגרוע מכל, שתואר כאן במאמרים קודמים, קרוב מאי פעם:  טראמפ יזנח את הלחץ על איראן, יפגוש את נשיאה, יתאהב בו בסגנון צפון קוריאני ויאבד עניין במאבק נגד האייתוללות. ישראל תישאר, שוב, לבדה במערכה.