רצח העיתונאי הסעודי והשתיקה הישראלית

קשה מאוד לדוג התבטאויות של הצמרת הישראלית בעניין ג'מאל חאשוקג'י, העיתונאי הסעודי שנעלם (וכנראה נרצח) בתוך הקונסוליה הסעודית באיסטנבול בתחילת החודש [אוקטובר 2018]. שרי קבינט, חברי כנסת, פקידים במשרד החוץ – כולם נמלטים מהנושא בבהלה.

ישראל קרועה בין שני קטבים שהתהפכו עליה: מצד אחד, היא בעלת ברית של סעודיה; ומצד שני היא יריבה מרה ומיתולוגית של טורקיה. יורש העצר הסעודי מוחמד בן-סלמן נתפס בישראל כרפורמטור כמעט ליברל המצעיד את סעודיה לעידן החדש, בעוד ארדואן הוא הרודן החשוך, מדכא הדמוקרטיה וכולא העיתונאים. והנה, הכל הפוך. בפרשת חאשוקג'י הסעודים הם הצד הרע, ואילו ארדואן עושה סיבוב של מנהיג נאור ומבוגר אחראי, מגן הדמוקרטיה. בעיניים ישראליות זוהי מציאות הפוכה.

הסעודים בפרשה הזו מתגלים כצמאי דם, שלא מהססים לרצוח עיתונאי בתוך נציגות דיפלומטית, אבל גם חובבנים ורשלנים שמותירים אחריהם אין ספור ראיות מרשיעות. הטורקים כלל לא היו צריכים להתאמץ כדי ללקט את פיסות הפאזל של התסריט המפלצתי. כל מה שנותר לישראל זה לשתוק ולהתנחם בכך שמצבו של הנשיא דונלד טראמפ מביך אף יותר: הוא לא יכול להרשות לעצמו לשתוק.

השבוע [16 באוקטובר] פורסם בישראל (כאן 11) כי הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, נועד לשיחה לא רשמית עם הרמטכ"ל הסעודי הגנרל פיאד אל רוויילי במהלך כנס רמטכ"לים בארה"ב. "הסעודים צריכים להחליט", אמר לאל-מוניטור גורם מדיני בירושלים, "הם לא יכולים להמשיך ליהנות מכל העולמות. הם צריכים לבחור אם הם מתקרבים לישראל, מתחזקים ברית עם ארה"ב ומובילים רפורמות כמו ההיתר לנשים לנהוג, או שהם הולכים בדרך ההפוכה של דיקטטורה ושיטות חיסול שהיו מביכות אפילו את ולדימיר פוטין". כשביקשתי מהגורם לזהות את הציטוט הזה בשמו, הוא נבהל וסירב. הוא מכיר את מהות היחסים הלא רשמיים בין ישראל לסעודיה ואת זהות האינטרסים ביניהן.

מאחורי הקלעים ושלא לייחוס, ממשיכה ישראל לצדד בסעודיה תוך שהיא "בולעת" את אירוע חאשוקג'י מחוסר ברירה. "המאבק באיראן מגמד הכל", אמר לאל-מוניטור שר ישראלי בכיר, "הביטחון הלאומי של ישראל והאיום האיראני בראש סדר העדיפויות שלנו, ענייניה הפנימיים של סעודיה פחות מעניינים ופחות חשובים לנו כרגע". "אם היינו בתקופת אובמה'' הוסיף השר, ''ברור שהממשל היה מתהפך על הסעודים במהירות 200 קמ"ש, כפי שהודגם בנאום קהיר של הנשיא [2009]". לדברי השר, גישת טראמפ היא הפוכה, ונכונה יותר למזרח התיכון. "כזכור", אמר השר, "אובמה מיהר להשליך את מובארק אל מתחת לגלגלי האוטובוס כשפרצו ההפגנות בתחריר. אצלו, הדמוקרטיה הייתה מעל הכל. אצל טראמפ זה לא היה קורה. הנשיא מבין שהטיפול באיראן חשוב יותר והדמוקרטיה תצטרך לחכות, הרי הרעיונות של תומאס ג'פרסון לא באמת קיימים במזרח התיכון".

בעבר, מצאה ישראל את עצמה לא מעט פעמים בצד הלא נכון של ההיסטוריה. המקרה הבולט ביותר היה הברית החשאית שקיימה ישראל עם משטר האפרטהייד של דרום אפריקה. אלא שהימים היו אחרים, ישראל הייתה מבודדת בעולם ונזקקה לכל בדל של סיוע, מה שמצאה בנדיבות אצל הדרום אפריקנים. (אבל אפילו אז, במקרה של דרום אפריקה, ישראל הושיטה יד גם לצד השני, ואימנה את מנהיג מתנגדי האפרטהייד נלסון מנדלה במחנה מחוץ למדינה, לפני שנאסר ונכלא ב-1962).

היום, היוצרות התהפכו. נתניהו נהנה מגישה חופשית אל הבית הלבן ומהשפעה חסרת תקדים שם, מעמדה הבינלאומי של ישראל חזק מאי פעם והיא לא יכולה להרשות לעצמה לרדת לשוליים. זו הפעם הראשונה שבה הדיווחים על ברית ישראלית-סעודית חשאית מהווים יתרון מבחינת ישראל. זה פוטר את ישראל מלהתגייס להגנת הסעודים באירוע הקשה הנוכחי. על השאלה האם רצח העיתונאי ישפיע על גישתה העקרונית של ישראל לסעודיה ועל היחסים החשאיים שמתקיימים, על פי פרסומים זרים, עם יורש העצר הסעודי, השיבו גורמים מדיניים בשלילה מוחלטת.

ואילו גורם פלסטיני בכיר, המעורב במו"מ בין ישראל לפלסטינים במשך שנות דור, אמר בשבוע שעבר לאל-מוניטור: "האגדה על הרפורמות של מוחמד בן-סלמן לא מחזיקה מים, לא מדובר בליברל ולא ברפורמות, הכל אחיזת עיניים, הצגה כלפי חוץ. בתוך הבית המשטר בסעודיה ממשיך את המדיניות הרגילה שלו, כולל הדיכוי האכזרי של כל מי שמבקר את השלטון. את הדוגמה האחרונה ראינו בקונסוליה באיסטנבול".

בחודש ספטמבר נועד נתניהו בירושלים עם שרי החוץ של יוון וקפריסין, יריבות מוצהרות של טורקיה. בערוץ 10 פורסם כי נתניהו הביע במהלך השיחות הללו דאגה לגבי מצב הכלכלה הטורקית ואמר כי הנשיא ארדואן לא מקבל החלטות כלכליות הגיוניות. נתניהו אמר כי המצב בטורקיה לא משתפר, אלא להפך, וכי טורקיה הופכת למדינה לא דמוקרטית. "ארדואן קורא לי 'היטלר' כל שבועיים, אני לא רואה אור בקצה המנהרה", הוסיף ראש הממשלה.

נתניהו ציין כי בעבר נרשמה אמנם התקרבות ישראלית-טורקית בעקבות המלחמה בסוריה, אבל כעת אין שום שיתוף פעולה מודיעיני בין המדינות, והזכיר גם כי השגריר הישראלי גורש מאנקרה. במקביל, נבואה של ראש הממשלה מאותו מפגש התבדתה: נתניהו העריך שלא יהיה שיפור ביחסי טורקיה וארה"ב לפני בחירות האמצע לקונגרס, אך בינתיים טורקיה שחררה את הכומר האמריקאי אנדרו ברונסון והיחסים הפשירו. "ארדואן בלתי צפוי ופזיז...זה אוקסימורון שחברה בנאט"ו מחזיקה טילי S400 ומטוסי 35F (חמקן)", אמר נתניהו.

נתניהו סופג ביקורת לא פשוטה בישראל בגין התנהלותו מול התקשורת. בישראל עוד לא רואים אפשרות לחיסול עיתונאים או כליאתם, אבל חופש התקשורת בישראל הולך ומידרדר, מעמדה של התקשורת הולך ונחלש והיום כמעט כל כלי התקשורת העצמאיים בישראל נמצאים תחת איומים כלכליים או אחרים המחלישים את יכולתם לבקר את השלטון. למרות כל האמור לעיל, מצבם של העיתונאים בישראל טוב, עדיין, לאין שיעור ממצבם של הקולגות באיסטנבול או אנקרה, מה שמאפשר לנתניהו למתוח ביקורת על ארדואן. לא בטוח שזה יהיה המצב גם בעתיד.