הכישלון של נתניהו: ישראל נשארה לבד נגד איראן

רק ביום חמישי אחר הצהריים [10 באוקטובר] התפנה סוף סוף ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לפרסם בחשבון הטוויטר שלו ציוץ גינוי קורקטי לפלישת הטורקים לצפון סוריה ולהזהיר מפני "טיהור אתני" ש"הטורקים ועושי דברם" עלולים לעשות במיעוט הכורדי. הציוץ לא הכיל אזכור כלשהו של הנטישה האמריקאית את צפון סוריה, המהדהדת מקצה המזרח התיכון ועד קצהו ובעיקר במסדרונותיה המודאגים של מערכת הביטחון בישראל.

לקח לנתניהו שלושה ימים ארוכים לחלץ מעצמו את הגינוי הרפה הזה. אלה היו ימים ארוכים וקשים של התפכחות מאשליית טראמפ. הודעתו המפתיעה על יציאה מיידית מסוריה, שגררה בעקבותיה פלישה טורקית מיידית לא פחות לאזור הכורדי, סתמה באופן סופי את הגולל על תקוותיה של ישראל בכל הקשור לגזרה הצפונית. "נשארנו לבד", הודה גורם ביטחוני ישראלי רם דרג בשיחה עם אל-מוניטור, "מאזן הכוחות האסטרטגי משתנה מול עינינו, כל הרעים ניצחו והטובים נוטשים. ישראל צריכה כעת להתמודד כמעט לבדה מול הציר הטורקי-רוסי-איראני רב העוצמה".

ביום ראשון האחרון [6 באוקטובר], עוד לפני ההודעה הנשיאותית והפלישה הטורקית, כינס נתניהו בבהילות את הקבינט המדיני-ביטחוני. זה היה כינוס קבינט ראשון שנערך לאחר חודשים ארוכים והוא דן בהתפתחויות האחרונות ובאיום האיראני שהפך למוחשי הרבה יותר לאחר תקיפת תשתיות הנפט הסעודי בידי חיל האוויר האיראני. "אנחנו יודעים שמדובר בחיל האוויר האיראני", אמר לאל-מוניטור בכיר ישראלי לשעבר, "גם האמריקאים יודעים את זה, כל מי שצריך לדעת יודע, אבל זה לא מפריע למוחמד ג'וואד זריף לשבת באולפן הטלוויזיה ולהודיע בפה מלא שאין לאיראן קשר לתקיפה".

ישראל עוברת תהליך התפכחות מכאיב. כמעט בבת אחת הפך דונלד טראמפ, שהוכתר כבר בחייו למשיח בן-דוד וחובב ציון אדוק, למי שמתרחק מישראל וצרותיה כמו ממחלה מדבקת. משעשע להאזין להתפתלויותיהם של דוברי הליכוד ושריו, שעד לפני כמה דקות נשבעו בשמו של טראמפ וכעת מתפתלים כשהם נשאלים על הבריחה האמריקאית מסוריה, נטישת הכורדים והחיזורים הנואשים אחר נשיא איראן חסן רוחאני. "נכון שהמדיניות הזו החלה עוד אצל הנשיא אובמה", הודה בפני אל-מוניטור גורם צבאי ישראלי, "אבל קיווינו שזה יתהפך אצל טראמפ. זה מדאיג, כי האמריקאים החליטו שהם לא מעוניינים להמשיך להיות השוטר של העולם, בעוד העולם עצמו עדיין לא החליט שהוא יכול להסתדר בלי משטרה".

השינוי האסטרטגי באזור מאלץ את ישראל לשנות תכניות, לשדד מערכות ולהתכונן לתרחישים שנגנזו מזמן. אחד מהם הוא האפשרות להתמודד בעתיד הקרוב במערכה שיש בה יותר מגזרה אחת. העול הזה מוטל על כתפיו של הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי. ביום חמישי [10 באוקטובר] הוא נפגש עם שר האוצר משה כחלון. על הפרק: דרישת הצבא לתוספות תקציב משמעותיות שיאפשרו הכנה ל"תרחיש הכל", כלומר התלקחות מקבילה בכמה זירות: חיזבאללה, אסד, איראן, עזה (ג'יהאד אסלאמי יגרור את חמאס פנימה) ואולי עוד כמה. לאחר שלוש שנות אופוריה, שבה הייתה ישראל משוכנעת שהיא בצד המנצח, מתגבשת ההבנה שהיא בצד המפסיד, או לפחות הנוטש. צה"ל הוא, נכון לעכשיו, הגורם היחיד שניצב מול התוקפנות האיראנית/חיזבאללאית. אה כן, גם הכורדים.

מפלס הדאגה בישראל המריא בעקבות התקיפה המיוחסת לאיראן על תשתיות הנפט הסעודיות והיכולת המבצעית הגבוהה שהופגנה בה. "זה לא שלא ידענו שיש לאיראנים טילי שיוט וכטב"מים חמושים", אמר לאל-מוניטור גורם ביטחוני ישראלי בכיר לשעבר, "הבעיה הייתה שידענו והדחקנו. ביצועי האיראנים בכל הקשור לחילופי המהלומות עם ישראל עד עכשיו היו חלשים, הם ניסו כמה פעמים לשגר רקטות לעבר רמת הגולן ופגעו בעיקר בצד הסורי. מתברר שהם מסוגלים להרבה יותר מזה ולא בטוח שישראל ערוכה לקראתם".

בישראל סבורים שאם תיפתח מתקפה איראנית, היא לא תגיע משטחה של איראן. בצמרת המערכת הביטחונית הישראלית מדגישים כי במקרה כזה לא תאפשר ישראל לאיראן להסתתר מאחורי פרוקסיז למיניהם ולהתנער מאחריות. לא מעט דיונים נערכו באחרונה בישראל סביב הסוגייה האם פגיעה איראנית ממשית במטרות בתוך ישראל, באמצעים שליחים או פרוקסיז, תגרור תגובה ישראלית נגד מטרות איראניות בתוך איראן. התשובה חיובית. בישראל סבורים שגם באיראן יודעים את זה.

היה בישראל מי שהשווה את האירוע להפתעה האסטרטגית שנחלה ישראל במלחמת יום הכיפורים, שפרצה בדיוק לפני 46 שנה [1973]. גם אז, המודיעין הישראלי ידע שחיל הרגלים המצרי מתאמן בהפעלת טילי סאגר נגד טנקים, אבל לא ידע עד כמה מתקדמים המצרים בתחום הזה ועד כמה קטלניים יהיו הטילים הללו בהשמדת השריון הישראלי, שהתרגל למלחמת תנועה שבה היה לו יתרון מובהק.

ישראל היא המדינה המוגנת בעולם מפני ירי תלול מסלול של רקטות וטילים למיניהם. הבעיה עם טילי השיוט של איראן היא, שאין כרגע מערכת יעילה מספיק כדי ליירט אותם. לישראל יש סוללות פטריוט המסוגלות ליירט טילי שיוט, אך כנראה לא בהיקף הנדרש. התעשיות הצבאיות המפותחות בישראל קיבלו לאחרונה הוראה להגביר את המאמץ בעניין גיבוש פתרון לטילי שיוט. עד שזה יקרה, ייקח זמן. בינתיים כבר נשמעים בישראל קולות המחייבים סגירת תשתיות נפיצות מדי, כמו מיכל האמוניה במפרץ חיפה ומאגרי דלק או חומרים רגישים אחרים. פרופ' עוזי אבן, מדען ישראלי בולט שנטל בזמנו חלק בהקמת הכור הגרעיני בדימונה, קרא במאמר שפרסם בהארץ [3 באוקטובר] לשקול את סגירתו של הכור.

"אריק שרון שינן באוזנינו כל הזמן", משחזר הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בראיון שהעניק בחג למעריב [11 באוקטובר], "שאסור לישראל להעמיד את עצמה בפרונט של המאבק נגד איראן". נתניהו עבר על האיסור הזה והפך את איראן למנוף אלקטורלי ואיום אולטימטיבי שסייע לו לגייס תמיכה ציבורית בישראל. עשר שנים חלפו מאז חזר נתניהו לשלטון בישראל וההישג המתגבש שלו היא העובדה שאיראן טרם נבלמה במרוץ הגרעין, שהיא דומיננטית מאי פעם בהשפעתה האזורית ושמולה ניצבת כרגע ישראל, לבדה. זאת ועוד: בקרוב מאוד אפילו נתניהו כבר לא יהיה כאן כדי לנסות לתקן את כל מה שהשתבש בעשור החולף.